עו"ד מורן מאירי לא מבין איך זה קרה לו. מעיסוק בתחומים של ממשל תאגידי וייעוץ לחברות, מצא לפתע את עצמו במרכזה של הפרשה המשפיעה על כלל שוק ההון הישראלי - הסדר החוב המתגבש בקונצרן הגדול במשק, אי.די.בי שבשליטת נוחי דנקנר.
מאירי (41), שקיבל בירושה את תפקיד נאמן סדרה ד' של אי.די.בי אחזקות (הסדרה הגדולה ביותר של החברה, בהיקף של למעלה ממיליארד שקל), בכלל לא רצה בו.
בפברואר 2010, עוד הרבה לפני שהחלו הבעיות הפיננסיות באי.די.בי, הודיעה חברת קלדן, שבאמצעותה הוא משמש נאמן לאג"ח, כי היא מתפטרת מתפקידה, וזאת מתוך החלטה להפסיק את הפעילות בתחום הנאמנויות.
ההחלטה להפסיק לפעול בתחום התקבלה אצל מאירי מעט לאחר שהתחיל הסדר החוב באפריקה ישראל. אז הוא נחשף בפעם הראשונה לעבודת הנאמן במקרה שבו חברה אינה יכולה לפרוע את תשלומיה במועד. ועל אף שבאותה העת אי.די.בי עדיין הייתה הקונצרן החזק במשק, שהציג רווח עתק מהסיבוב הראשון בקרדיט סוויס, החליט מאירי שאינו רוצה לעסוק בנאמנות.
אלא שבין הכוונה להתפטר לבין מימושה בפועל, נפער פער בדמות השוק הלא מפותח של נאמני אג"ח בישראל. בקונצרן כמו אי.די.בי, הבנוי כפירמידה שבכל אחת מהקומות ישנן מספר סדרות אג"ח, נמצאים בהתאמה גם ניגודי עניינים ואינטרסים רבים. היות שאת מספר החברות שפועלות בתחום הנאמנויות ניתן לספור על שתי כפות ידיים, לא הצליח מאירי למצוא לו מחליף שאינו מצוי בניגוד אינטרסים, וזאת מאחר שרוב חברות הנאמנויות שפועלות בישראל כבר נמצאות בקומה זו או אחרת של הקונצרן הענק.
כדי לסבר את האוזן, נציין כי בחברות המטה של אי.די.בי יש לא פחות מ-18 סדרות אג"ח, וזאת לאחר מכירת השליטה בכלל תעשיות השנה, אשר לה עוד 5 סדרות.
מעבר לחברות ההחזקה, יש בחברות התפעוליות של הקבוצה עוד עשרות סדרות אג"ח, שלא מן הנמנע כי האינטרס שלהן הוא לשמור את הכסף בקופת החברה, ולא לחלק אותו כדיבידנד שישרת את החובות של חברות המטה שמעליהן.
עקב המצב הזה, נשאר מאירי הנאמן לסדרת אג"ח בכל אחת מחברות המטה של הקבוצה, וגם כעת, כאשר ביקש להתפטר מתפקידו כנאמן אג"ח ט' של החברה הבת אי.די.בי פתוח, מחשש לניגוד עניינים, הוא לא מצליח למצוא מחליף שייכנס בנעליו.
חברת הנאמנות הרמטיק, שמתפקדת אף היא כנאמן באי.די.בי אחזקות ובחברה-הבת, מנסה לבצע שינוי מבני על מנת שתוכל לשמש כנאמן גם לסדרה הזו.
תעופה, אופנה וספורט
מאירי התחיל את דרכו כעורך דין במחלקה המסחרית במשרד של יורם דנציגר ודורי קלגסבלד, בשנת 2000 ובשנת 2006, בעקבות המינוי של דנציגר לשופט בית המשפט העליון, והתאונה בה היה מעורב קלגסבלד שבגינה הוא גם נשלח לכלא, החליט מאירי, ביחד עם עו"ד רונן מטרי, לפתוח משרד משלהם.
לבקשתו של דנציגר, לקח מאירי את פעילות הנאמנות של המשרד, שבאותה עת כללה רק את קבוצת אי.די.בי. בתחילה מנה המשרד 11 עורכי דין, שישה מהם שותפים, וכיום הוא מונה 25 עורכי דין, מהם 8 שותפים, העוסקים בנושאי ליטיגציה, נדל"ן, היי-טק, פירוקים, והמחלקה המסחרית בראשה עומד מאירי.
בין השנים 2004-2007 כיהן מאירי כחבר מליאת רשות ניירות ערך, שם העבודה הגדולה ביותר שלו הייתה קשורה לאפריקה ישראל. במסגרתה, נסע מאירי מטעם הרשות לרוסיה ב-2008 על מנת להעריך את נכסי החברה, ועל סמך הדוח שכתב נאלצה אפריקה להפחית מיליארד שקל משווי הנכסים.
בשנים האחרונות עבר מאירי לשוק הפרטי, ובין היתר שימש כיועץ חיצוני לאל-על בפרשת השכר של חיים רומנו, וכן ייעץ לדירקטוריון איילון בפרשת השכר של לוי רחמני. משנת 2008 הוא משמש כדירקטור חיצוני בחברת האופנה קסטרו.
תחומי עבודתו של מאירי לא נוגעים רק לחברות עסקיות - הוא גם מומחה בדיני ספורט, ומשמש בין היתר כעורך הדין של קבוצת הכדורגל מכבי תל-אביב. בהקשר זה ייצג בשנה שעברה את הקבוצה בסכסוך המתוקשר מול השחקן מאור בוזגלו.
צומת של קונפליקטים
הסיבה שבעטיה שמו אינו מוכר בשוק ההון, על אף רקורד ארוך שיש לו בעבודה עם חברות ציבוריות, הינה ההעדפה של מאירי להתרחק מהתקשורת. אלא שהמציאות הציבה אותו בעין הסערה, ומרגע זה כבר הופנה אליו זרקור התקשורת, אשר בוחנת בזכוכית מגדלת את ההחלטות וההכרעות שלו.
הסדרה לה נאמן מאירי מהווה כ-75% מחוב האג"ח של אי.די.בי אחזקות, וכך הוא מצוי בצומת בה מופעלים עליו לחצים מכל הכיוונים, ונאלץ להתמודד עם לא מעט קונפליקטים: מחזיקי האג"ח להם הוא נאמן, אשר החלטתם משפיעה על כלל החברה, רוצים שידאג קודם כל לאינטרסים שלהם; מנגד נמצאים הנאמנים של 4 סדרות האג"ח האחרות, שרוצים להציג חזית אחידה מול החברה; וזו מצידה שאפה להגיע להסכם מול נציגות מחזיקי האג"ח, אשר גם בה דיברו בכמה קולות שונים.
מאירי, שהיה שותף לדיונים בין כל הצדדים, החליט לדחות את התאריך הקובע לתשלום ריבית של 65 מיליון שקל לפני כשבועיים ב-24 שעות, על מנת למצות את תהליך המשא-ומתן בין הצדדים, והללו הגיעו להסדר מוסכם לדחיית תשלום הריבית לסוף חודש מארס.
בכך, קיבל החלטה עבור מחזיקי האג"ח אותם הוא מייצג, לפיה עדיפה להם דחייה בתשלום (ללא קבלת פיצוי מהחברה), שכן האלטרנטיבה של הליכה לבית משפט יכולה להפעיל טריגרים מול נושים אחרים, שבסופה עלולה החברה לאבד את הנכס המרכזי שלה - החברה הבת אי.די.בי פתוח.
במקרה כזה, האפשרות שהמשקיע אדוארדו אלשטיין יממש אופציה ויזרים הון נוסף לגנדן (החברה האם של אי.די.בי אחזקות), תרד מהפרק, וכך עלולה החברה לאבד את שני מקורות ההכנסה הפוטנציאליים שלה - אי.די.בי פתוח מלמטה, ואלשטיין מלמעלה.
מאירי נותר לבדו במערכה. הסמכות שנתנה לו רשות ניירות ערך הותירה בידיו את ההחלטה איזה גוף לנטרל בהצבעה על דחיית תשלום הריבית למחזיקי אג"ח ד', בשל ניגודי עניינים, החלטה שבחלק מהמקרים הוכרעה על דקויות. החלטה זו עלתה למאירי בגלי ביקורת שהופנו אליו בעיקר מצד בית ההשקעות פסגות, המוביל את הקו הלוחמני נגד אי.די.בי, אשר נפסל על-ידו בהצבעה.
בינתיים, נציין, למרות הביקורת, אף גוף שהצבעתו נפסלה לא עתר לבית המשפט נגד החלטתו של מאירי.