גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חברות האשראי מייקרות עמלות

בדיקת "גלובס" מגלה: כך בולמות חברות כרטיסי האשראי את הפגיעה בהכנסות שנובעת מהורדת העמלה הצולבת אשר יזם הממונה על ההגבלים העסקיים ■ ישראכרט, לאומי קארד וכאל: "אין תגובה"

חברות כרטיסי האשראי אינן יושבות בחיבוק ידיים, אלא יוצאות במהלך לבלימת השחיקה בהכנסותיהן, כתוצאה מהירידה בעמלה הצולבת. מבדיקת "גלובס" עולה כי בשלושת החודשים האחרונים, חברות כרטיסי האשראי העלו או שינו תנאים בעמלות שהן גובות מבתי העסק, בכדי לפצות על הירידה בעמלה הצולבת.

כאשר דיויד גילה, הממונה על ההגבלים העסקיים, הוביל את המהלך להורדת העמלה הצולבת, הוא ציפה כי הדבר יביא לירידה בעמלות הנגבות מבתי עסק.

ואולם מבחינה של הצעדים האחרונים עולה כי ייתכן והדבר יביא דווקא לתוצאה ההפוכה.

לאומי קארד, בניהולו של חגי הלר, וכאל, בניהולו של ישראל דוד שצפוי לעזוב בקרוב, הודיעו על העלאת עמלת הסליקה לבתי עסק - העמלה המרכזית בשוק זה. כאל הודיעה בשבועות האחרונים על העלאת העמלה בשיעור ממוצע של 0.2%-0.5%, ואילו לאומי קארד תעלה את עמלת הסליקה החל בינואר בשיעור ממוצע מעט נמוך יותר, של 0.1%-0.45%.

בלאומי קארד לא הסתפקו בהעלאת עמלת הסליקה, וייקרו שתי עמלות נוספות.

ראשית, החברה העלתה את עמלת הניכיון לבתי עסק בשיעור של 0.4%-1.5%. עמלת הניכיון היא העמלה שמשלם בית העסק לחברת כרטיסי האשראי בתמורה לקבלת התשלום לפני מועד הפירעון.

מקורבים לחברה טוענים כי העלאת עמלת הניכיון לא הוטלה על כל בתי העסק, אלא על סקטורים מסוימים, וזאת בהתאם לעלייה ברמת הסיכון במשק. נוסף על כך העלתה החברה גם את עמלת כרטיס התייר, בשיעור של 0.6%-1%. עמלת כרטיס התייר היא עמלה הנגבית משימוש בכרטיסי אשראי זרים.

מקורות בחברה מציינים כי העלאת העמלה הזו מהווה יישור קו עם המתחרים של לאומי קארד לאותה רמת עמלות.

ישראכרט, בניהולו של דב קוטלר, לא ייקרה עמלות, ולפי הערכות בחברה אין כוונה לעשות זאת בתקופה הקרובה. עם זאת, בחברה הוציאו לפועל צעד אחר לשיפור הכנסותיהם, כשהודיעו באוקטובר כי בתי העסק ישלמו עמלת סליקה גם במקרים שבהם בוטלו עסקאות. לפי הערכות, מדובר בממוצע ב-0.5% מהעסקאות, כך שמהלך זה צפוי להגדיל את הכנסות החברה ב-5-10 מיליון שקל בשנה.

כמו כן, בישראכרט החליטו לשים דגש על קיצוץ בהוצאות בכדי להתמודד עם הירידה בעמלה הצולבת ועם חוק ישראכרט. ואכן, הוצאות החברה ירדו ברבעון השלישי ב-6% לרמה של 278 מיליון שקל.

מישראכרט, לאומי קארד וכאל לא נמסרו תגובות לכתבה.

פגיעה בהכנסות של 500 מיליון ש'

למה מעלות חברות כרטיסי האשראי את העמלות? אחד הלקוחות שהתקשר לחברת כרטיסי האשראי ושאל מדוע הועלתה לו עמלת הסליקה נענה בתשובה: "זה בגלל ההרעה במצב הכלכלי", אבל זו ככל הנראה אינה הסיבה האמיתית ברוב המקרים.

בדצמבר אשתקד הודיע הממונה על ההגבלים העסקיים על המתווה הסופי להפחתת עמלת הסליקה הצולבת שמשלמות חברות כרטיסי האשראי האחת לשנייה. לפי המתווה, תרד העמלה הצולבת מ-0.975% עד ל-0.7% ביולי 2014.

מטרת המהלך של גילה הייתה להיטיב עם בתי העסק. הציפייה הייתה שעמלת הסליקה הצולבת, המהווה את המרכיב המרכזי בעמלת הסליקה, תגרור אחריה ירידה בעמלת הסליקה שמשלמים בתי העסק לחברות כרטיסי האשראי.

לכאורה, הירידה בעמלה הצולבת זניחה, ואולם כל פרומיל מהותי, הואיל וסך היקף השימוש השנתי בכרטיסי אשראי עומד על 200 מיליארד שקל בקירוב. לכן, הפחתת עמלת הסליקה הצולבת צפויה להביא לפגיעה בהכנסות חברות כרטיסי האשראי בהיקף שנתי מוערך של חצי מיליארד שקל.

בהתחלה ההכנסות נשחקו

בחברות כרטיסי האשראי זעמו אז על הכוונה: "ההמלצות הן רעידת אדמה ולא ציפינו להן", אמר מנכ"ל כאל במאי 2011. "אם ההמלצות תתקבלנה כמו שהן, השוק לא יהיה מה שהוא היה עד היום", התריע אז מנכ"ל ישראכרט.

ואכן, בשלב הראשון הפחתת עמלת הסליקה הצולבת פגעה בהכנסות חברות כרטיסי האשראי.

הכנסות שלוש החברות מבתי עסק עמדו בתשעת החודשים הראשונים של 2012 על 1.6 מיליארד שקל, שחיקה של כ-3% לעומת התקופה המקבילה, זאת בעוד היקף השימוש בכרטיסי אשראי דווקא עלה באותה תקופה ב-7%.

הנפגעת המרכזית הייתה ישראכרט, השחקנית הגדולה בתחום הסליקה, כשהכנסותיה במגזר זה נשחקו בכ-5% בשלושת הרבעונים הראשונים.

הצפי היה כי מגמת השחיקה תימשך ואף תגבר, לאור המשך הירידה הצפויה בעמלה הצולבת, והציפייה שחברות כרטיסי האשראי יתחרו ביניהן ויורידו עמלות סליקה בכדי להגדיל נתח שוק. אלא שנראה שהתיאבון לנתח שוק כבר לא כשם שהיה בעבר, בוודאי לא אם הוא מגיע על חשבון הרווחיות.

חברות כרטיסי האשראי ראו מה התחרות עשתה לענף הסלולר; מכיוון שלא קיים חשש כמו בחברות הסלולר ממתחרה חדש שיקום, הן מרשות לעצמן פיצוי בדרך פשוטה וקלה - העלאת העמלות.

הפחתת העמלה הצולבת

עוד כתבות

אינטק פארמה / צילום: איל יצהר

התגובה לכישלון החרוץ: מניית אינטק התקפלה כמו אקורדיון, האנליסטים ניחמו את מנהליה

החברה שפיתחה את "גלולת האקורדיון" הודיעה אתמול על כישלון מלא של הניסוי לפרקינסון - והמניה צללה 81%, לשווי חברה של כ-20 מיליון דולר בלבד

תורים ב משרד הרישוי בחולון / צילום: דרור פויר

התקלה במחשב המרכזי תוקנה: משרד התחבורה שב לפעילות

(עדכון) - תקלה במחשב המרכזי של משרד התחבורה השביתה הבוקר את השירותים בכל סניפי משרד הרישוי ברחבי הארץ, ולא ניתן היה לבצע פעולות בכל העמדות האוטומטיות וגם בשירותים המקוונים

מפעל כיאזמה בירושלים. התרופות בבליעה מחליפות הזרקה / צילום: אוריה תדמור

כיאזמה חוזרת: הניסוי הקליני החדש השיג את כל מטרותיו

החברה מפתחת תרופה לאקרומיאלגיה – מחלת הענקות ● מניית החברה עולה 11.5% בקדם-מסחר

קאר שולץ מנכ"ל טבע / צילום: שלומי יוסף

הסדר חוב בטבע? "תיאורטית זה ייתכן, אבל בשביל זה צריך להניח התממשות של כל התרחישים השליליים"

בזמן שמניית טבע מגרדת תחתית חדשה, נרשמות ירידות גם במחירי האג"ח שלה, והן נסחרות בתשואות של עד 9% ● לדברי סבינה לוי מלידר שוקי הון, שמתייחסת לאתגר מחזור החוב, "זה לא סוד שטבע נמצאת בתקופה מאתגרת וברמת מינוף גבוהה; החשש נוגע לאי-ודאות בנוגע לפיצויים שטבע תיאלץ לשלם במסגרת התביעות, ושעלולים לפגוע בתזרימים שלה ולהשפיע על כושר הפירעון"

קניון הזהב / צילום: איל יצהר

תמרור אזהרה לקניונים: ביהמ"ש פסק כי קניון הזהב מפלה בין חנויות העוגן לחנויות רגילות

בפסק הדין נקבע כי חברת הניהול של האחים משה ויגאל גינדי עושה דין לעצמה וגובה דמי ניהול נמוכים מרשתות מושכות קהל, לעומת שוכרי חנויות רגילות בקניון, מהם היא גובה דמי ניהול גבוהים משמעותית ● בתוך כך, פערי המחירים בין השוכרים השונים נחשפים ● חברת הניהול: נערער לעליון

סמי תותח, יו"ר ומנכ"ל זמני של מטומי / צילום: יח"צ

נאמן האג"ח התנגד ומטומי הסירה את ההצעות לחלק בונוסים לבכירים לשעבר

אתמול פרסמה חברת האינטרנט זימון לאסיפת בעלי מניות, שכלל הצבעה על בונוסים בהיקף של עשרות אלפי דולרים כל אחד לסגן הנשיא לאסטרטגיה לשעבר, עידו ברש, סמנכ"לית הכספים לשעבר קרן פרג' וגיל קליין, שניהל את החברה הבת Mobfox ● האסיפה בסוף אוגוסט תכלול רק שני סעיפים: אישור מדיניות התגמול וכן אישור הביטוח לדירקטורים ולבכירים

וינסנט צ'נגוויז/ צילום: Christopher Ratcliffe

וינסנט צ'נגוויז משקיע 8 מיליון דולר בטרנדליינס: "רואים בחברה אפיק לסינגפור"

ליברה הולדינגס של המיליארדר הבריטי תחזיק 14.5% מחברת ההשקעות בתחומי המכשור הרפואי והטכנולוגיות החקלאיות בישראל, הנסחרת בבורסה של סינגפור ● מאז הונפקה ב-2015 איבדה טרנדליינס כ-71% מערכה והיא נסחרת לפי שווי של 40 מיליון דולר ● מנייתה עלתה 16.6% בעקבות הדיווח

שבתאי אדלרסברג / צילום: יחצ

אודיוקודס: רווח נקי של 4.8 מיליון דולר, המניה מזנקת ב-6%

החברה רשמה ברבעון השני הכנסות של 49.5 מיליון דולר, צמיחה של 13.8% לעומת הרבעון המקביל אשתקד ● הרווח הנקי למניה הגיע ל-22 סנט, לעומת 14 סנט ברבעון המקביל

אבי פישר, סאמר חאג' יחיא ויורם יאיר / צילום: סיון פרג

חיזקו ואימצו: מי הוזמנו והגיעו בשעת ערב לקריה בתל אביב

את הקריה בתל אביב פקדו אמש נציגי ונציגות המגזר העסקי לצד חברי וחברות פורום מטכ"ל לכבוד אירוע ההוקרה השנתי של פרויקט "אמץ לוחם" של המלכ"ר "יחד למען החייל"

ראש עיריית רמת גן כרמל שאמה־הכהן / צילום: איל יצהר, גלובס

ראש עיריית ר"ג: "עניין של זמן עד שגבעת שמואל תהפוך לשכונה שלנו"

ראש עיריית רמת גן, כרמל שאמה-הכהן, אמר את הדברים ל"גלובס" בעקבות אישור תוכנית המתאר של שכנתו גבעת שמואל, שם נכתב שהיא תהיה "עיר אוניברסיטאית" - זאת בזמן שאין בה אוניברסיטה ● הרקע: ניסיונה של גבעת שמואל לשייך אליה את אוניברסיטת בר-אילן

ראש הממשלה הפלסטיני, מוחמד אשתייה  / צילום: מוסה קאוואסמה, רויטרס

פלסטין-קוין? הרשות הפלסטינית בוחנת אימוץ מטבע דיגיטלי במקום השקל

ראש הממשלה החדש של הרשות, מוחמד אשתייה, אישר באירוע רשמי ברמאללה כי ממשלתו עשויה להשתמש במטבע דיגיטלי ● עפ"י דיווח באתר אל-מוניטור, אשתייה רואה בכך אפשרות לחיזוק חירותה של הכלכלה הפלסטינית, כך שישראל לא תוכל לחסום אותה ● "אנו לא מוכרחים להישאר תלויים בשקל"

סטלה קורין ליבר

שביתת האחיות היא רק הסנונית הראשונה במערכת הבריאות הקורסת

הקשישה במסדרון לא הבריאה, ואחרי הבחירות נפגוש אותה שוב - וגם את הרופאים שכבר מדברים על תוספות של מיליארדים להסכם השכר שלהם לעשור הקרוב ● פרשנות

אמי פלמור / צילום: יונתן בלום

"השיח על עולם המשפט צריך להתמקד במה שמעניין את הציבור ביום-יום"

מנכ"לית משרד המשפטים, עו"ד אמי פלמור, כמו שלא היכרתם ● על הנדודים בילדות בחו"ל עם אב דיפלומט ("הרגשתי מאוד תלושה. לא היו לי שורשים") ● על גיל ההתבגרות ("היו לי נעורים מאוד פרועים") ● ועל העיסוק הציבורי האינטנסיבי במעמדו של ביהמ"ש העליון: "זה לא מה שמעניין את הציבור. צריך לדבר על מה קורה בערכאות הנמוכות" ● הראיון התפרסם במקור במאי 2019

מחאת האחים והאחיות/  צילום: הסתדרות האחים והאחיות בישראל

משרד הבריאות הודיע שיפחית את שכר האחיות – והכשיר את הדרך לשביתה

שביתת האחים והאחיות היום הביאה לביטול מאות ניתוחים ורבבות ביקורים במרפאות ● הן מוחות על הפחתה בשכר בעקבות מאבקן במבדקי איכות שהיו אמורות לעבור, אבל דורשות שיפורים בכל המערכת ● רק שלא ישכחו גם את מלחמתן בעוזרי הרופאים

מארק צוקרברג / צילום: רויטרס Leah Millis

ה-FTC צפויה להכריז על קנס של 5 מיליארד דולר לפייסבוק

בנוסף לקנס, דווח כי במסגרת ההסכם פייסבוק תחויב להקים דירקטוריון שמטרתו לפקח על השמירה על פרטיות המשתמשים בחברה ● ייתכן כי הקנס יוכרז באופן רשמי לפני שפייסבוק תכריז על תוצאותיה הכספיות לרבעון השני מחר בלילה ● הקנס יוטל על פייסבוק בעקבות שערוריית קיימברידג' אנליטיקה, במסגרתה פרטים אישיים על 87 מיליון משתמשי פייסבוק דלפו לחברת הייעוץ הפוליטית

איילת שקד בטקס הפרידה ממשרד המשפטים / צילום: רפי קוץ

התקדמות במו"מ לאיחוד הימין: שקד בראש, פרץ במקום השני

עדיין אין הסכמות לגבי איך תיראה העשירייה הראשונה של איחוד מפלגות הימין ● הימין החדש רוצה חמישה מקומות לנציגו בעשירייה, אך פרץ וסמוטריץ' לא מוכנים ליותר משלושה

רוני שטרנבך / צילום: יחצ

עילדב מצטרפת לטרנד החוץ-בנקאי: רוכשת 25% מחברת מלרן המספקת אשראי לעסקים במגזר הערבי

עילדב תשקיע במניות מלרן, שנמצאת בשליטת ריאן מואנד, 21 מיליון שקל, נוסף על מתן הלוואה של 17 מיליון שקל ● בהמשך מתוכננת הנפקה של מלרן בבורסה

תמיר דגן, ועידת ישראל לנדלן / צילום: איל יצהר

לפידות נכנס, ומנכ"ל שיכון ובינוי נדל"ן תמיר דגן פורש מתפקידו

דגן, שהגיע חברה לפני 11 שנים, עוזב על רקע כניסתו לתפקיד בחודשים האחרונים של אייל לפידות ● תגובת החברה: "מאחלים לו הצלחה המשך הדרך"

עבודות במיזם הסיבים אנלימיטד / צילום: איל יצהר

זכרו שפעם היה דבר כזה: קצב הגלישה הסימטרי על גבי תשתיות IBC ייעלם בהדרגה

סלקום החליטה שלא לספק קצב גלישה סימטרי ב-IBC ● השינוי הטכנולוגי הצפוי של IBC לכאורה כן יאפשר קצב סימטרי, אך בעולם רוב המפעילים מספקים קצבים לא סימטריים, וזה מה שיקרה גם בישראל

ארנק דיגיטלי / צילום: shutterstock

בנק ישראל: אפליקציות התשלומים וארנקים דיגיטליים משמשים לתשלום של 1% מההוצאה היומית של הציבור

אפליקציות התשלומים, כגון ביט, פיי ופייבוקס, וארנקים דיגיטליים, כגון אלה של ענקיות הביגטק הבינלאומיות ואפליקציות מקומיות אחרות, היוו בסוף 2018 רק 1% בבחינת "התפלגות שווי ההוצאה היומית באחוזים עפ"י אמצעי תשלום", כך עפ"י נתונים שנכללו ב"קטע מתוך הסקירה השנתית של מחלקת המטבע שתפורסם בקרוב" של בנק ישראל