יש משהו אירוני בכך שדווקא רפי פלד, שהתפטר מתפקיד מפכ"ל המשטרה ב-1994, אחרי שנתפס רוחץ בג'קוזי יחד עם קציני משטרה נוספים (כטובת הנאה שקיבל), ובכך סימן נורמה ראויה של לקיחת אחריות ציבורית - הורשע בפלילים בגין התנהלות עסקית קלוקלת.
יש משהו עצוב בכך שאדם עתיר זכויות כמו פלד - שלחם כצנחן במלחמת ששת הימים, שהביא לפענוח רצח אמיל גרינצוויג ב-1984, שקיבל את עיטור המשטרה בזכות פיתוח שיטות למלחמה בסוחרי סמים - מקבל מבית המשפט אות אשם וקלון בגיל מבוגר.
אבל מה לעשות וכשפלד פרש מהמשטרה ומניהול חברת החשמל ויצא להרפתקה עסקית גרנדיוזית של מסע רכישות רחב-היקף של חברות, הוא לא לקח בחשבון את האחריות הרחבה המוטלת עליו במסגרת ביצוע מהלך כזה, וגם טעה באופן קולוסאלי בבחירת שותפיו להרפתקה.
פלד, שגדל והתחנך בקיבוץ הזורע שבעמק יזרעאל (גילוי נאות - גם החתום מטה הוא בן הזורע), שכח ש"החיים הם לא קיבוץ". קו ההגנה של פלד לאורך המשפט היה אחד - לא ידעתי, לא שמעתי, הייתי תמים, ולא שיערתי בנפשי שהיועץ הכספי המהולל, טל יגרמן, יביא עליי אסון כזה.
השופט חאלד כבוב האמין לפלד שהוא אכן לא הפנים את האסון המתרקם על הקבוצה בזמן, בין היתר נוכח האמון האינסופי שרכש ליגרמן, אך קבע נחרצות כי ממי שעמד בתפקידים כה בכירים בשירות הציבורי ועמד בצמתים המרכזיים של מערכות השלטון, ניתן וראוי היה לצפות לנהוג אחרת. כבוב קבע כי פלד לא יכול לרחוץ בניקיון-כפיו בעצם העלאת הטענה כי הוא לא לקח כספים לכיסו.
מסר לבעלי שליטה ומנהלים
"אכן, פלד לא גנב כספים, אך הוא כשל באופן קולוסאלי במילוי חובותיו כיו"ר דירקטוריון, כבעל שליטה וכחלק מקבוצת השליטה - הוא ביטל את שיקול-דעתו אל מול אחרים, איפשר ליגרמן לעשות בחברות כבשלו וידע על מעשיו של יגרמן, אך לא התנגד להם... שמע אזהרות, אך בחר להתעלם מהן", כתב השופט.
בכך שולח כבוב - אחד מ-3 שופטי המחלקה הכלכלית במחוזי בתל-אביב, ואולי המחמיר שבהם - מסר חד-משמעי לכלל המנהלים ובעלי השליטה בחברות הציבוריות במשק: אי-ידיעה או ידיעה חלקית או מאוחרת אינה פוטרת מאחריות. גם לא מאחריות פלילית.
ה"משחק" של עולם העסקים, ודאי כאשר מעורבים בו כספי ציבור, הוא נפרד משאר העולמות, וחלים עליו כללים נוקשים וברורים של חובות ניהול, דיווח ואמון. חברה ציבורית חייבת להתנהל באופן ראוי ומסודר ולטובת כלל בעלי המניות שלה.
ומי שלא רוצה לקחת עליו את מלוא האחריות - שפשוט לא ייכנס למשחק.