העסקים הקטנים אחראיים לכ-45% מהתוצר העסקי במשק. אבל נתח העסקים הקטנים המשתתפים במכרזים ציבוריים הוא רק כ-22% , ושיעורם מהרכש הממשלתי נמוך ביותר - 17% בלבד. כך עולה מנתוני התאחדות המלאכה והתעשייה. זוהי אשמתן של ממשלות ישראל שלא השכילו לשלב את "הקטר של המשק" בעוגת התקציב.
המדינה, הקניין הגדול במשק, נוקטת גישה של התקשרות מכוונת עם עסקים גדולים. לכך מצטרפת רתיעת העסקים הקטנים מלגשת למכרזים בשל דרישות-סף מוגזמות שלעתים כוללות היקפי פעילות גדולים בעבר והעמדת ערבויות גבוהות.
הממשלות לא דאגו לשתף עסקים קטנים במכרזים ובפועל, בדרישותיהן, גרמו להדרתם. האינטרס הממשלתי הוא יצירת תחרות טובה במשק, זו תושג גם באמצעות מגזר העסקים הקטנים והבינוניים שהוא מקור לדינמיות הכלכלית ברוב המשקים.
העסקים הקטנים והבינוניים אחראיים לרוב התעסוקה במגזר העסקי, וביזורם בכל התחומים מועיל ליציבות התעסוקתית. בעת משבר עולמי מתמשך, כשהאופק לא בהיר, על הממשלות לחזק את עמוד-השדרה של המשק.
הבעיה האקוטית המהווה חסם-כניסה לעסקים קטנים היא תנאי-סף מופרזים ומיותרים. במכרזים רבים נדרשים העסקים למחזור כספי גדול, שאינו רלבנטי למכרז, לשנות ניסיון רבות, אף שמעבר לניסיון מסוים אין צורך בוותק נוסף, לעתים הם נדרשים לפריסת שירות ארצית אף שהמכרז מקומי, למפרטים טכניים מסובכים, ולדרישה לתווי-תקן בינלאומיים שאינם הכרחיים ושכרוכים בעלויות ובזמן שאין להם.
מניעים את גלגלי הכלכלה
המתמודדים במכרז נדרשים לגייס מקורות לביטחונות וערבויות שמכבידות על תזרים המזומנים של העסקים הקטנים, מצב שמקשה על העסקים שזקוקים לתזרים המזומנים להון חוזר.
הבעייתיות בהתנהלות משרדי הממשלה מתבטאת גם בחוסר-מודעות למכרזים. לעסקים קטנים יש משאבים מועטים ואין בהם אנשי-מקצוע ייעודיים, כבחברות הגדולות, שמטרתם חיפוש הזדמנויות עסקיות במגזר הממשלתי. זאת, כשתנאי-הסף המפלים מונעים מהם לגשת למכרזים בשל הרגשתם שרוב המכרזים "תפורים" לעסקים גדולים.
אם מקבלי ההחלטות רוצים להימנע מהחורף הכלכלי הצפוי לישראל, בעקבות המשבר בגוש האירו וה"צוק הפיסקאלי" בארה"ב, עליהם לגבש תוכנית לשיפור המצב, ולבצע אותה. הממשלה החדשה ושריה לא צריכים לחפש רחוק על מנת לגבש תוכנית זו. דוח הוועדה שהוקמה ב-2005 על "החסמים שעומדים בפני העסקים הקטנים במכרזים הממשלתיים" רלבנטי ביותר משום שדבר בו לא קודם. הממשלה יכולה להסתמך גם על ניסיונותיהן של מדינות רבות, שהשכילו לקדם באינטנסיביות את העסקים הקטנים והבינוניים בשטחן. מדינות כאוסטרליה, קנדה, בריטניה, טייוואן ועוד.
חשוב להבין, הקטר התעסוקתי והיצרני של המשק אינו בעלי ההון שחלקם עושים משחקים פיננסיים בכספי הציבור, וגם לא ההיי-טק, שכבודו במקומו מונח, אלא אותם אלפי מעסיקים קטנים, בעלי עסקים קטנים ובינוניים ועובדיהם, שמניעים את גלגלי הכלכלה.
הכותב הוא מנכ"ל-משותף ב"כלכלי - המרכז לפיננסים ויזמות"