אחת הסצנות המפורסמות בקולנוע האמריקאי לקוחה מ"הנסיכה הקסומה" שבה מושלך כביכול "הפיראט האיום רוברטס" מצוק גבוה אל הים, לאחר שהחבל שבעזרתו טיפס למעלה נחתך. כביכול, כי בסרטים האמריקאיים ה"נוכל" מתברר לבסוף כמושיע, והנפילה כמה מפתיע, נעצרת על אחד הסלעים, דבר המאפשר לגיבור לטפס אט-אט במעלה הצוק ולהציל בסוף הסרט את הנסיכה.
נראה כי גם בסרט האימה המכונה "המצוק (או הצוק) הפיסקאלי" מתקשים האמריקאים להשתחרר מהמיתוסים של הוליווד. כאשר אנחנו במרחק של כ-24 שעות מהנפילה מהצוק, היא נראית כבלתי נמנעת. אבל בסופו של דבר גם אחרי שהצניחה תחל, צפוי שהיא תיעצר - כנראה בימים או לכל היותר בשבועות הקרובים - ותאפשר למשק הגדול בעולם לטפס אט-אט חזרה אל האדמה המוצקה. לכולם ברור, שמשבר בכלכלה הגדולה בעולם ישפיע ישירות הן על כלכלת ארה"ב וכן על כל הגלובוס, לרבות ישראל, שמתמודדת כבר היום עם מצוק פיסקאלי משלה, שמחייב קיצוצים עתידיים ניכרים והעלאות מסים. ולכן, אין ברירה אלא למצוא פתרון.
השאלה היא מהו הפתרון הנכון. נכון להיום אין ויכוח בין הדמוקרטים לרפובליקאים שחייבים לפתור את המשבר. הדעות חלוקות לגבי דרך הפתרון ומהותו. נזכיר, כי בקרב הדמוקרטים השורות די מאוחדות, אך הרפובליקאים נאלצים להתמודד גם עם אופוזיציה מבית, בדמות אנשי "מסיבת-התה" שמתנגדים נחרצות לכל העלאות מסים. דבר שגורם לא אחת לאמריקאים לראות דווקא ברפובליקאים, שמזוהים בדרך-כלל עם כלכלה ליברלית, כאחראיים למשבר המתהווה.
על מה הוויכוחים? ג'ון ביינר (נציג הרפובליקאים) והדמוקרטים מסכימים להעלות את מס ההכנסה ל"עשירים" למקסימום של 39.6%. ההבדל בין הצדדים הוא על הגדרת המושג "עשיר". הדמוקרטים מוכנים להתפשר על בעלי הכנסות של 400 אלף דולר בשנה ומעלה; וביינר מדבר על מיליון דולר ומעלה. פסילת תוכניתו של ביינר נבעה בעיקר מסעיף זה. חלק גדול מהרפובליקנים אינם מוכנים לשמוע על העלאת מס בכלל.
הנשיא ברק אובמה מוכן להתפשר ולבצע קיצוץ בהוצאות הבריאות, אך עדיין קיים ויכוח בינו לביינר על היקף הקיצוץ. אובמה יכול גם לנקוט צעד חד-צדדי, ולהביא לאישור הקונגרס תוכנית חלקית - הארכת הקלות המס למעמד הביניים והמשך תשלום דמי-אבטלה ל-2.1 מיליון מובטלים. להערכת הדמוקרטים, התוכנית תאושר על-ידי הדמוקרטים ומספר רפובליקאים, אבל לא תביא לפתרון כולל לבעיה. לחלופין, אובמה יכול לתת למשק "ליפול" מהמצוק ואז ייאלץ הקונגרס לאשר תוכנית להפחתות מס. יש הטוענים כי זו הדרך היחידה לקבלת הסכמה מהרפובליקנים (שמתנגדים להעלאות מסים, אך יתמכו בהפחתתם). אחרים טוענים, שמסוכן לבנות על כך.
כדי לשים דברים בפרופורציה - בהסתכלות ארוכת טווח הרפובליקנים מעוניינים בתוכנית ל-10 השנים הקרובות הכוללת קיצוצים של טריליון דולר בצד ההוצאות, וגידול של טריליון דולר בצד ההכנסות. הדמוקרטים, לעומתם, מדברים על קיצוץ של 925 מיליארד דולר בהוצאות וגידול של 1.2 טריליון דולר בצד ההכנסות. על זה, נקווה, לא תיפול הכלכלה הגדולה בעולם.
אבל, וזה אבל גדול - יותר ממה שהכלכלנים בעולם חוששים מהפתרון למשבר, שמצוי במגרש הפוליטי, הם שואלים בדאגה: כיצד הגענו למשבר. כיצד הממשל החזק בעולם לא מצליח יממה לפני משבר ידוע מראש למצוא לו פתרון מוסכם. האם הדבר מלמד על היעדר מנהיגות של האיש החזק בעולם? ואולי כמו שאמר צ'רצ'יל: "האמריקאים תמיד יעשו בסוף את מה שצריך, אבל רק לאחר שמיצו קודם את כל האפשרויות האחרות".
הכותבת היא כלכלנית ואסטרטגית ראשית, פסגות בית השקעות