גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ביהמ"ש העליון קיצר בשנה את עונשה של ענת קם

בית המשפט העליון הפחית שנת מאסר אחת מתקופת המאסר של ענת קם: "אין ספק שקם לא פעלה בשם אידיאולוגיה אנטי-ישראלית או אנטי-צה"לית" ■ עו"ד אילן בומבך: "העליון אומר שמשפטה של קם נחרץ בתקשורת"

עונשה של ענת קם, שהורשעה בהוצאת אלפי מסמכים סודיים מרשות צה"ל והעברתם לעיתונאי אורי בלאו, יעמוד על 3.5 שנות מאסר בפועל, במקום 4.5 שנים שגזר עליה בית המשפט המחוזי - כך פסק היום (ב') בית המשפט העליון, בדעת רוב של השופטים עדנה ארבל וחנן מלצר. השופט נעם סולברג החזיק בדעת מיעוט שלפיה יש לדחות את ערעורה של קם ולהותיר את מאסרה על כנו.

בכך באה על סיומה פרשת ענת קם והדלפת המסמכים הצבאיים הסודיים לעיתונאי אורי בלאו, פרשה שהחלה בחקירת שב"כ לפני יותר מ-3 שנים.

חשיבותו של פסק הדין בכך שהוא מאמץ "בדלת האחורית" קביעות עקרוניות שנקבעו בפסק דינו של השופט עידו דרויאן בבית משפט השלום בעניינו של אורי בלאו, בדבר הצורך באיזון בין ביטחון המדינה לבין חופש העיתונות וזכות הציבור לדעת. זאת, אף שהעליון לא דן במישרין בעניינו של בלאו אלא בזה של קם.

שופטי הרוב עורכים הקבלה בין המניע הציבורי שעמד בבסיס פעולתו של בלאו, לבין המניע האלטרואיסטי שמכוחו פעלה קם, ואף שהם מדגישים כי קם אינה זכאית להגנות שעיתונאי זכאי להן - הם מעגנים במשתמע בפסק דינו של העליון את הקביעות העקרוניות שנתן בית משפט השלום.

"עשיית דין עצמית"

קם הורשעה במסגרת הסדר טיעון בעבירות של ריגול חמור (איסוף והחזקת ידיעות סודיות), כך שבעת שירותה הצבאי בלשכת אלוף פיקוד המרכז דאז יאיר נוה, בין 2005 ל-2007, אספה בתיקייה מיוחדת יותר מ-2,000 מסמכים ומצגות ברמות סיווג ביטחוני גבוהות, ובסמוך לשחרורה העתיקה את המסמכים לשני תקליטורים לשם פרסומם בציבור. היא העבירה את המסמכים לבלאו, שפירסם בהתבסס עליהם סדרת תחקירים ב"הארץ". קם, שיוצגה באמצעות עורכי הדין אילן בומבך ויריב רונן, מרצה את עונשה החל מנובמבר אשתקד.

לדברי ארבל, אף שערכאת ערעור איננה נוהגת להתערב בעונשים המוטלים על נאשמים, במקרה זה קמו נסיבות מיוחדות המצדיקות את קיצור העונש. בין הנסיבות הללו: העובדה שעברה הוא ללא רבב, העובדה שקם הודתה במעשים בהזדמנות הראשונה, קיבלה אחריות עליהם וביקשה לכפר עליהם, בין היתר באמצעות שיתוף פעולה מלא עם הרשויות. שיתוף-פעולה זה הוביל להשבת המסמכים בסופו של דבר על-ידי בלאו.

"לדעתי", כתבה ארבל, "החרטה שהביעה קם לאורך ההליך וניסיונה להכות על חטאיה, בשים לב לכך שהמעשים בוצעו בהיותה בחורה צעירה ובלתי מגובשת, הם בעלי משקל בלתי מבוטל. דומה כי המחיר האישי שהפרשה גבתה ממנה, כמו גם העובדה שהוטל עליה עונש מאסר בפועל, יש בהם כדי להבטיח כי שיקול ההרתעה האישית יוגשם בעניינה במידה רבה".

באשר למניע האידיאולוגי שבעטיו פעלה קם, קבעה ארבל כי "ייתכן שלא מדובר באידיאולוגיה סדורה ומהודקת, וכי במעשיה היה לעתים ממד של פזיזות ונמהרות. עם זאת, קם בהחלט פעלה לכל אורך הדרך מתוך שליחות - מתוך מניע שניתן לכנותו עקרוני, גם אם אין הוא בגדר משנה סדורה. פשיעה על רקע אידיאולוגי של 'תיקון עולם', תהא האידיאולוגיה המסוימת אשר תהא, טומנת בחובה יסוד של עשיית דין עצמית. משום כך, עבירות המבוצעות על רקע אידיאולוגי או עקרוני ראויות לגינוי מיוחד".

ועם זאת, לדברי ארבל, "אין לי ספק שקם לא פעלה בשם אידיאולוגיה אנטי-ישראלית או אנטי-צה"לית. התרשמותי היא כי המוטיבציה למעשים הייתה רצונה של קם להביא לידיעת הציבור בעייתיות וליקויים בהתנהלות הצבא, כפי שהיא תפסה זאת מנקודת מבטה".

במובן זה, קובעת ארבל, יש מן המשותף להתנהלותה של קם ולזו של בלאו. בית משפט השלום שגזר את דינו של בלאו, מזכירה ארבל, הדגיש את החשיבות הרבה בשמירה על חופש העיתונות וזכות הציבור לדעת.

"שליחותו של בלאו כעיתונאי - לחשוף מידע בעל חשיבות לציבור ואגב כך לעורר שיח ציבורי בנוגע לתפקודו של הממשל - נזקפה לזכותו והיא שהביאה להקלה בעונשו", כותבת ארבל. "לעומת זאת, תחושת השליחות שעמדה ביסוד מעשיה של קם, הדומה במידה רבה לשליחותו של בלאו, נזקפה לחובתה והביאה להחמרה בעונשה".

התחשבות בטיב המניעים

השופט מלצר קבע כי בגזירת העונש בעבירה שבה הורשעה קם יש להביא בחשבון בין היתר את כמות החומר שהועברה; איכותו; זהות הנמען, האם למדינת אויב, ארגון אויב או לגורם שאינו עוין; המניע למעשה, ואם מדובר במניע אלטרואיסטי יש בכך להפחית מהענישה; וכן הנסיבות האישיות של הנאשם. "שיקלולם של הפרמטרים האלה", כתב מלצר, "יחד עם נסיבותיה האישיות של קם, הביא אותי לכלל החלטה כי אף שהעבירות שהיא הודתה בביצוען קשות הן, הרי העונש שנגזר עליה החמיר עימה יתר על המידה".

גם מלצר מאמץ את דברי השופט דרויאן, שדן בעניינו של בלאו, בדבר האיזונים הנדרשים בין ביטחון המדינה לבין חופש העיתונות וזכות הציבור לדעת. "העיתון והעיתונאי, בקבלם מידע (אפילו הוא סודי ולאו-בר גילוי לגורם בלתי מוסמך), ובפרסמם דברים המתבססים על המידע האמור - עושים שליחות למען הציבור ולמען זכותו לדעת", כתב מלצר, "לכן, בעשותם כן, הם ראויים ככלל (עם חריגים מצומצמים ונדירים) למספר התחשבויות: הגנה מפני אישום פלילי בגין עבירות שעברו לכאורה אגב עבודתם האמורה ואגב הפרסום; הקניית חיסיון עיתונאי".

לדברי מלצר, "המקור המוסר את האינפורמציה לעיתונאי אמנם זכאי שלא יגלו את זהותו, ואולם אם הוא נחשף מסיבה כלשהי - ככלל ניתן להעמידו לדין. לרוב - טעמיו של המדליף שהתגלה ומועמד לדין, אפילו הם 'ציבוריים' - אינם יכולים למנוע את הרשעתו, אף כי לעתים ניתן להתחשב בטיב המניעים לעניין העונש".

"בין חירות להפקרות"

השופט סולברג, בדעת מיעוט, קבע כי אין להתערב בעונש שנגזר על קם במחוזי. "אני סבור כי מדובר בעונש סביר, המצוי לבטח במתחם אי-ההתערבות של ערכאת הערעור. בפרשה ייחודית בחומרתה עסקינן, ללא אח ורע. קיצור העונש עלול לטשטש את גבולות זכות הציבור לדעת, מקום בו נדרש להציב חיץ ברור בין חירות לבין הפקרות". (ע"פ 8445/11)

עו"ד בומבך: "העליון אומר שמשפטה של קם נחרץ בתקשורת"

עו"ד אילן בומבך, שייצג בצוותא עם עו"ד יריב רונן ממשרדו את ענת קם בערעור שהגישה לבית המשפט העליון, הביע היום שביעות-רצון מהחלטת העליון לקצר את מאסרה של קם בשנה.

"אני מרגיש סיפוק כפול מהחלטת העליון. כסנגור - אני חש סיפוק מקצועי מההחלטה. כאדם - חשתי שנעשה לענת קם עיוות דין, ולכן אני שמח על השיעור שנותן בית המשפט העליון באומרו ששיקול ההרתעה, עליו התבסס המחוזי, הוא לא השיקול היחידי שצריך לקחת בחשבון בגזירת העונש.

לדברי בומבך, "מניפה רחבה" של שיקולים הביאה את בית המשפט העליון, באופן נדיר, להתערב בחומרת העונש שנגזר על קם. "העליון קבע כי המחוזי שגה כשלא עשה איזון נכון בגזירת העונש וגרם לקם עיוות דין. בין היתר, החליטו שופטי העליון להקל בעונשה של קם, מכיוון שקם לא התכוונה לפגוע בביטחון המדינה, הודתה באופן מלא במעשים, מסרה את החומרים לאורי בלאו, שהיה כפוף לצנזורה. הראינו שהמחוזי טעה ולא שקל נכון את הנסיבות, וגם שבמקרים הרבה יותר חמורים מזה של קם נגזרו עונשים מופלגים בקלותם".

- העליון מתייחס גם להשפעת התקשורת על ההליך המשפטי של קם

"נכון. העליון אומר כי משפטה של קם נחרץ בתקשורת, וכי המחוזי לא הביא בחשבון די את המורכבות של מעשיה. אני חושב שהתקשורת מאוד השפיעה על שיקולי בית המשפט המחוזי. קם טעתה, שגתה, ועם זאת חשבה שהיא עושה מעשה חשוב. כל זה לא הובא בחשבון על-ידי המחוזי".

- האם התלבטת לפני שלקחת על עצמך את ייצוג קם בערעור?

"אילו הייתי חש שענת קם התכוונה לפגוע בביטחון המדינה ולחבור לאויבי ישראל, לא הייתי מסכים לקבל עליי את הייצוג שלה. אבל לא זה המצב. לכן החלטתי לייצג אותה, ואני שמח מאוד שהעליון קיבל את הערעור, וכי עוד שנה וחודש מהיום קם תשתחרר מהכלא".

פרשת ענת קם

רקע: מסמכים סודיים מלשכת האלוף

פרשת העמדתה לדין של ענת קם הייתה מקרה נדיר של הליך משפטי ששלביו הראשונים התנהלו בעלטה מוחלטת. צו איסור הפרסום שהוטל על הפרשה לפני 3 שנים, בשלהי שנת 2009 ובתחילת 2010, כלל הן את פרטי כתב האישום והן את עצם העמדתה לדין.

קם, ששימשה אז כעיתונאית באתר וואלה, הועמדה לדין בינואר 2010 בעבירות של ריגול חמור, בטענה כי בתקופת שירותה כחיילת בלשכת אלוף פיקוד המרכז הוציאה ממחשב צה"ל כ-2,000 מסמכים סודיים. בפברואר 2011 - בטרם החלו להישמע העדויות, הגיעו הצדדים להסדר טיעון.

חוקרי השב"כ התבייתו על קם לאחר שזימנו לחקירה את עיתונאי "הארץ" אורי בלאו, לאחר שהוא החל לפרסם סדרת תחקירים בעיתונו, המבוססים על המסמכים שקיבל מידי קם. בלאו עצמו עזב את הארץ מחשש שייעצר, והסכים לשוב ממקום שהותו בלונדון רק לאחר שנחתם בינו לבין השב"כ הסכם נוסף. לבסוף, החליט היועמ"ש יהודה וינשטיין להעמיד לדין גם אותו. בלאו הורשע וריצה 4 חודשי עבודות שירות.

במקביל למשפטה של קם, החלו בכנסת לקדם תיקון לסעיף 113 לחוק העונשין, כך שהעונש על עבירות של הוצאת מסמכים סודיים מרשות צה"ל בלא כוונת ריגול, יקוצר מ-15 שנות מאסר מרביות, ל-10 שנות מאסר, ותימחק כותרת הסעיף בדבר ריגול.

התיקון עבר במליאת הכנסת בקריאה ראשונה, אולם יו"ר ועדת החוקה של הכנסת, ח"כ דוד רותם, החליט להקפיא את הטיפול בחוק כל עוד משפטה של קם תלוי ועומד. בג"ץ דחה את עתירתה של קם נגד החלטה זו.

באוקטובר 2011 גזר המחוזי בתל-אביב על קם עונש של 4.5 שנות מאסר. כחודש לאחר גזר הדין החלה קם בריצוי מאסרה, לאחר שבמהלך המשפט הייתה נתונה במעצר-בית בתנאים מגבילים.

ערעורה של קם לעליון התמקד כל-כולו בגזר-הדין שהוטל עליה בבית המשפט המחוזי, ולא בעצם הרשעתה.

בדיון שהתקיים בחודש יולי השנה, אמר סנגורה, עו"ד אילן בומבך: "יש עלייה תג של מרגל, וכל החברים לא פוקדים אותה. מדובר בבחורה צעירה שהייתה במסלול של קידום, ופתאום הכול נעצר. שמה מופיע כל הזמן בעיתונות בסמיכות למילה בוגדת".

עוד כתבות

נתנאל גבעתי / צילום: סימן טוב סרוסי

המגורים אצל ההורים, השיפוץ שהסתבך וההשקעה ב-13 דירות

נתנאל גבעתי רק בן 37 ומאחוריו כבר שורה ארוכה של עסקאות, בהן 13 בארצות הברית ● בראיון לגלובס הוא מספר על טעויות שעשה בדרך ואיך קנה שלוש דירות באינדיאנה בלי לבקר שם

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

פטריק דרהי / אילוסטרציה: נוצר באמצעות AI

עם חובות של עשרות מיליארדים פטריק דרהי מנסה להחזיק את הראש מעל למים

דיווחים בתקשורת הזרה ושיחות עם שורה של גורמים משרטטים את דמותו של המיליארדר ואיל התקשורת פטריק דרהי, שבנה אימפריה על הלוואות בעידן של כסף זול, מתמודד מול חובות של עשרות מיליארדים וכעת רוצה גם לרכוש את רשת 13

גלולות סטייל מטריקס. רעיון שמציע שחרור / צילום: Shutterstock

איך הפכנו לחובבי קונספירציות ומה הקשר למזג האוויר

השבוע מזג האוויר קיבל תיאוריות קונספירציה משלו: האובך אינו תופעה טבעית אלא "מבצע לעמעום השמש" ● זה נשמע מופרך, אבל גם מוכר למדי. הוליווד לימדה אותנו לחשוד בגרסה הרשמית ולהאמין שלכל תופעה יש יד מכוונת

חוות שרתים של אמזון / צילום: Reuters, Noah Berger for AWS

יזמי נדל"ן ואנרגיה רוצים נתח מהתעשייה הזו: האם יהיה מקום לכולם?

הבהלה לבינה המלאכותית הפכה את חוות השרתים לטרנד הלוהט ● עם זאת, המרוץ לבניית עשרות מתקנים חדשים מתנגש עם רשת חשמל מוגבלת ותחזיות צריכה שזינקו פי שניים ● כך, ניצבת ישראל בצומת, בין הפיכה למעצמת מחשוב לבין הסיכון שמבני הענק יפכו לפילים לבנים: "יהיה חשמל לכולם, הוא פשוט יהיה הרבה יותר יקר"

נחל שרף / צילום: מולי אינהורן

קריאה אחרונה: מסלולי מים מיוחדים, רגע לפני שהם מתייבשים שוב

מהגבים הנסתרים שדורשים טיפוס אתגרי ועד הבריכות שהגישה אליהן קרובה ונוחה ● לאחר שנה גשומה במיוחד מאגרי המים במדבר חזרו להתמלא ● ארבע המלצות רותחות לטיולים רטובים

אייפון 17 פרו מקס / צילום: יחצ

כך תאריכו את חיי הסוללה באייפון שלכם

עדכוני גרסה באייפונים מובילים לעתים לכך שהסוללה דווקא מתרוקנת מהר יותר, ובעוד באפל מבהירים שמדובר במצב זמני - יש כמה שיטות להתגבר על כך ● מבהירות המסך דרך שימוש ב–wifi ועד הטענה של פחות מ–80%

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; נייס זינקה ב-13%, אוויס נפלה ב-22%

נאסד"ק ירד ב-0.5% ● למרות הכנסות שיא, התואר שוולמארט איבדה לאמזון ● ענקית המיכון החקלאי דיר זויקה לאחר לאחר שהיכתה את תחזיות האנליסטים והעלתה את תחזית הרווח ●  מחירי הנפט עלו לרמתם הגבוהה ביותר זה חצי שנה ● מספר התביעות הראשוניות לדמי אבטלה צנח ב-23,000, הירידה החדה ביותר מאז נובמבר

מסמכי אפשטיין

גלובס צולל למסמכי אפשטיין ומציג את ההסתבכות של האנשים העשירים והמקושרים בעולם

פרסום מיליוני מסמכים חושף את עומק הקשרים של העולם העסקי עם ג'פרי אפשטיין ● כשגם מייל בודד עלול להוות כאב ראש יחצ"ני, חברות מעדיפות להיפרד ממנהלים בכירים ● היועצת שקיבלה מתנות יוקרתיות, המיליארדר שאפשטיין היה לו "פותר בעיות חשאי" וטייקון הנמלים מדובאי שהחליף עמו אלפי מיילים מטרידים: גלובס נכנס למאורת הארנב כדי ללמוד עד כמה משפיעה הפרשה על הכלכלה העולמית ועל דמויות מפתח בה

עמית אסרף / צילום: עומר הכהן

הילדות בטורקיה, החלום שהתנפץ ואקזיט הענק שרשם השבוע לפני גיל 30

"ישבנו בבית קפה ועלה הרעיון ליצור תוסף זדוני. עשר דקות אחרי ההתקנה מאות ארגונים בעולם רצו שנעזור להם. חברות ענק ביקשו את המוצר. OpenAI הפכה ללקוח הראשון" ● שיחה קצרה עם עמית אסרף, מייסד-שותף ומנכ"ל סטארט-אפ הסייבר KOI

בודקים את המיתוס. עכבר וגבינה / צילום: Shutterstock

אל תציעו לחתול ולעכבר חלב ומוצריו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הדימוי של התזונה המועדפת על היריבים המרים נוצר מתנאי החקלאות והאחסון של ימים עבר

עידן קרבט / צילום: פרטי

סל הקניות הזול ביותר יכול להגיע אליכם בדרך מפתיעה

שוק הפארם הישראלי נחשב לאחד הריכוזיים והיקרים במשק, אך עידן קרבט (23), קצין שריון משוחרר ללא רקע בתכנות, החליט להרים את הכפפה ● בעזרת כלי בינה מלאכותית בלבד, הוא פיתח את אפליקציית "פארמי" שמשווה מחירים בזמן אמת ומייצרת את הסל הזול ביותר

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Evan Vucci

בזמן שהוא מתלבט בנוגע לאיראן, טראמפ חטף מכה בגובה 175 מיליארד דולר. לפחות

175 מיליארד דולר הוא הסכום המוערך שגבה ממשל טראמפ מיבואנים בגין תוכנית המכסים שבוטלה על ידי בית המשפט ● האם הממשל יידרש להחזירם?

נתן שירות למוכרים, וגם לקונים. האם המתווך זכאי לדמי תיווך?

בית המשפט קבע: פסיכולוגית תחויב ב־40 אלף שקל פיצוי לאחר שסיפקה הערכה שלילית על תובע מבלי לפגוש אותו ● השכנים טענו לירידת ערך בשל חריגות בנייה - אך ביהמ"ש קבע כי דווקא הם השתלטו על רכוש משותף וחייב אותם בפיצוי ● מתווך שניהל ייצוג כפול לקונה ולמוכר ללא גילוי נשלל מזכאותו לדמי תיווך והתחייב בהוצאות משפט ● 3 פסקי דין בשבוע

נשימה / צילום: Shutterstock

מחקרים מגלים: איזה איבר עשוי להחליף את הריאות

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?

מצב השווקים השבוע

היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT • יו"ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם ● מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

ד''ר ירון דניאלי / צילום: גבריאל בהרליה

"הרוכשים איראנים לשעבר, והיה חיבור": האקזיט של חברת המכשור הרפואי מישראל

חברת האבחון הישראלית Metasight נמכרה ב59 מיליון דולר עם אופצייה ל-90 מיליון דולר נוספים ● הרוכשת  גארדנט הלת' שהוקמה ע"י יזמים איראנים, תהפוך את מרכז הפיתוח של מטאסייט ברחובות לאתר שלה בישראל

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

הגפנים. המשפחה היא הציר של הסיפור / צילום: ענת אגמון

אורנה לב נותנת שיעור בהתמדה, דיוק ותשוקה לעשייה

הקצינה ב–8200 שיצאה לגמלאות ממש לא פנטזה על ייננות, ורק לפני כעשור נטעה משפחת לב את הגפנים ברמת צבאים ● מדי שנה מייצרת לב ביקב אדם 4,000 בקבוקים בסך הכול, שבהם טמונים הקשר שלה לאדמה, ההיכרות עם הכרם ועבודת הכפיים