למרות שקיצצה כמעט 70% משכרה, הצביעו אתמול (ב') מרבית המוסדיים הישראלים נגד אישור שכרה של עדינה לוי, המכהנת בתפקיד הגזברית של רשת רמי לוי . למרות זאת, שכרה אושר ברוב דחוק של 50.4% מהקולות - בזכות בנקים זרים המחזיקים במניות רשת הקמעונאות.
בהתאם להמלצת אנטרופי, חברת הייעוץ למוסדיים, הצביעו המוסדיים - איי.בי.אי, אלטשולר-שחם, דש איפקס, פסגות, איילון, אקסלנס, הפניקס, הראל, כלל, מגדל ועוד - נגד אישור שכרה של עדינה לוי. רק שני מוסדיים ישראלים הצביעו בעד: קרן ההשתלמות למורים תיכוניים וסיגמה.
הבנקים הזרים המחזיקים במניות רמי לוי, ושבזכותם אושר שכרה של אשתו של בעל השליטה, הם: ג'יי.פי מורגן, מורגן סטנלי, UBS, סיטיבנק, סטייט סטריט בנק ובנקים זרים נוספים.
בשורה התחתונה, אישור תנאי העסקתה של עדינה לוי עבר באסיפה הכללית של בעלי המניות, בהתאם לתיקון 16.
לוי, המשמשת כגזברית החברה, תקבל שכר בעלות מעביד של כ-100 אלף שקל בחודש, ללא בונוס שנתי. הסכם העסקתה הקודם הסתיים בנובמבר 2011, ומאז נוהלו מגעים בין החברה לגופים המוסדיים, בעלי מניות החברה, על תנאי העסקתה החדשים.
לוי נהנתה בשנת 2011 משכר בעלות של 3.2 מיליון שקל, שכלל מענק של 2.3 מיליון שקל וזכאות לרכב שמחירו עד 500 אלף שקל. כעת היא מוותרת על כ-70% משכר הבסיס שלה ועל בונוס שממנו נהנתה בעבר, בשיעור של 2% מהרווח השנתי של החברה לפני מס.
בשנת 2011 עמדה עלות העסקתם המצרפית של בני הזוג לוי על כ-8 מיליון שקל, מתוך זה עלות השכר של רמי לוי, המשמש כמנכ"ל החברה, הסתכמה ב-4.8 מיליון שקל. בחודש אוגוסט הצליח לוי לאשר את תנאי העסקתו החדשים ברשת.
שווי רשת רמי לוי עומד על 1.8 מיליארד שקל, כך שאחזקותיהם של בני הזוג שוות כ-1 מיליארד שקל "על הנייר". זאת ועוד: בשנים 2007-2012 חילקה רמי לוי דיבידנדים של 364 מיליון שקל, כשבני הזוג, המחזיקים ב-58% מהון החברה, היו נהנים עיקריים מכך. נוסף על כך הם מכרו מאז הונפקה הרשת כ-20% ממניותיהם לגופים מוסדיים, בתמורה כוללת של כ-170 מיליון שקל.
רשת רמי לוי סיימה את 9 החודשים הראשונים של 2012 עם הכנסות של 2.1 מיליארד שקל ועם רווח נקי של 86 מיליון שקל, בהמשך לרווח נקי של 94 מיליון שקל בשנת 2011 כולה.