במרומי הרי האטלס שבמרוקו, בין הפסגות הגבוהות המכוסות שיחי ערער, ישנו עמק קטן, ירוק ומבודד, בשם איית בוגומז, המכונה בפי המקומיים "העמק המאושר". בתוך בקתות פרימיטיביות גרים צאצאי הברברים, תושבי העמק. רק טיילים מושבעים שמעו על העמק הנידח, שחובר לחשמל אך לפני ארבע שנים. אחר כך הגיע גם החיבור לאינטרנט, ואיתו ההבנה של התושבים שאפשר להתפרנס לא רע מתיירות. אלא שכסף לא היה והאפשרויות למשיכת התיירים היו מוגבלות.
כול זה השתנה במקרה, כאשר צעיר שהגיע לטייל באזור הראה להם אתר אינטרנט בשם וויקס (Wix), שמאפשר להקים בקלות יתרה ובאפס עלות אתרים בעלי ניחוח מקצועי. מאז, חייהם של רבים מהתושבים השתנו: לא רק שהתיירים התחילו לפקוד את העמק המאושר - הם גם לא הסתפקו בטיול יומי, אלא התחילו ללון בבתי התושבים והגדילו את הכנסתם.
לפני כמה חודשים קיבל אבישי אברהמי, אחד ממייסדי וויקס והמנכ"ל שלה, מייל עם תמונה של כמה אנשים ישובים בבקתת בוץ על שטיחים מרוקאיים, מול מחשב: התושבים של איית בוגומז, הודו לו ולוויקס על הטכנולוגיה הפשוטה שששמה אותם על המפה.
אברהמי, 41, מסתובב בג'ינס ובטי שירט שחורה, זורק מילה פה, עומד ליד מחשב שם, תזזיתי, מהיר מחשבה ודיבור. בשקט כמעט מוחלט, עם פרסום ממוקד ברשת ועם נגיעה בגורלם של אנשים ברחבי העולם, הפכה וויקס לאחת מחברות ההיי-טק הצומחות והמסקרנות ביותר בישראל. רק לאחרונה הוצבה במקום ה-65 בדירוג ה"דיגיטל 100" היוקרתי של המגזין ביזנס אינסיידר, לצד ענקיות כמו טוויטר, בלומברג ועליבאבא ועם שווי חברה מוערך של 310 מיליון דולרים. כשאנחנו מציינים זאת בפניו הוא פורץ בצחוק: "עזבו, אין להם מושג. הם טועים".
- מה טועים? אתם עוד לא ברמות האלה?
"ברור שכן! התכוונתי טועים לרעה. השווי שלנו הרבה יותר גבוה".
בין היי-טק להיפנוזה
- העיקרון של וויקס הוא לתת כלים פשוטים כדי לבנות ולשפר מוצרים מסובכים יחסית.
"אפשר להגיד. מכרנו את זה בכל העולם וב- 95' היו לנו מחזורים שהחזיקו יפה כמה אנשים, ובמקביל המשכנו לעשות עוד פרויקטים של פיתוח. ואז קיבלנו הצעת רכש מאיזושהי חברה שאסור לי להגיד את שמה, כחלק מהחוזה".
וויקס מסייעת לבנות אתרים בקלות. הקונספט מאוד פשוט: לאפשר הקמה, בנייה וניהול של אתרי אינטרנט לצרכים פרטיים או עבור עסקים קטנים ובינוניים ללא תשלום וללא צורך בידע בתכנות. בעצם, זה שלב אחד קדימה באבולוציה של פייסבוק ושל הבלוגים - תלוי במידת הרצינות שמבקש בעל האתר להעביר.
כדי לבנות אתר בוויקס אפשר לבחור מבין מאות תבניות מעוצבות של אתרים, ומשם לשנות גדלים, צבעים, תמונות ומיקומים. המודל העסקי שלהם מתבסס על שירותי פרימיום המוצעים בתשלום, כמו למשל נפח אחסון גדול יותר לאתרים או אפשרות להוסיף עגלת קניות לאתר.
"אמרנו שאנחנו רוצים להקים מערכת שתיתן תוכן אינטרנטי בקלות. לא כל אחד יכול לבנות אתר. פנינו דווקא לאנשים שיודעים להשתמש בפאואר פוינט ובאקסל, כאלה שמבינים בתחום".
- למה? זה מגביל לכם את השוק.
"כשאבא שלכם, שכנראה לא מבין בתכנות ובעיצוב, רוצה לבנות אתר, הוא ילך לאיש מחשבים ולא ינסה להקים אותו לבד. בדיעבד זאת הייתה החלטה נכונה כי יכולנו להיות יותר עמוקים, וחוץ מזה, אנשי מקצוע מוכנים לשלם כסף עבור איכות".
- היה לכם ברור שאנשים ישלמו על השירות הזה? זה סיכון לא קטן.
"אמרנו שננסה. אני חושב שסטארט-אפ צריך לתת ערך אמיתי או לפתור בעיה שרלבנטית אליך. אחר כך תבנה מוצר שאנשים רוצים, ואז תתחיל לייצר ותחשוב על הכסף. סטארט-אפ צריך גם להביא אנשים טובים. תראו, אני הייתי הכי טיפש בבית. הבכור והכי טיפש, אבל סיגלתי יכולות לעבוד עם אנשים יותר אינטליגנטים ממני. תמיד אספתי סביבי אנשים חזקים ממני וקשה להביא אנשים יותר מבריקים מגיג ומנדב".
מהיום הראשון לפעילות וויקס רכבה על המזל. כיום יש לה כבר 28 וחצי מיליון משתמשים ברחבי הגלובוס, שהקימו באמצעותה כ-26 מיליון אתרים. בכל חודש נוספים לה עוד מיליון משתמשים.
לדברי עומר שי, סמנכ"ל השיווק של וויקס, השנה החליטה החברה לעבור לטכנולוגיה שתאפשר גם התאמה של האתרים שלה לגלישה מהסלולר. "אנחנו הפלטפורמה שנבנו עליה הכי הרבה אתרים מותאמים למובייל", שי מתגאה.
לאחרונה השיקה החברה גם חנות אפליקציות, שמצד אחד תאפשר למפתחים לבנות יישומים קטנים, ומנגד תאפשר למשתמשי וויקס לצרף אותם לעמודי האינטרנט שבנו. "המודל הכלכלי של החנות מבוסס על חלוקת רווחים בין המפתחים (70%) לבין וויקס (30%), והמשתמשים מרוויחים עוד יישומים שמשדרגים את האתר שלהם".
במקרים כאלה השאלה המתבקשת היא, כמובן, מתי האקזיט. אברהמי מאשר שהשותפים סירבו לפני קצת יותר משנה ל-200 מיליון דולרים שהוצעו להם, ושומר על ארשת של חוסר עניין: "אולי טעינו, לא יודע. אם יבואו מגוגל ויציעו לנו סכום אגדי, יכול להיות שאני אומר לא ברמה האישית, אבל יש בחברה עוד 399 אנשים שצריך לדאוג להם. זה לא שלא נמכור לעולם, אבל אנחנו לא מחפשים אקזיט, לא רצים אחרי זה. בתחום שלנו אין חברות היי-טק גדולות בארץ, וגם לפני צ'ק פוינט לא היו חברות גדולות בכלל".
הכתבה המלאה - במגזין G