בכירים בשוק המזון תוקפים את חוק המזון שיזמה רשות ההגבלים העסקיים, ואשר עם השלמתו תהיה לרשות הסמכות להטיל מגבלות הן על רשתות השיווק והן על הספקים, כמו למשל להגביל פתיחה של סניפי סופרמרקט באזור מסוים או למנוע דחיקה של ספקים קטנים מהמדף.
"אתה טוען שהחוק החדש יאפשר למנוע מספקים גדולים 'להעיף' ספקים קטנים", פנה דן פרופר, יו"ר אסם, לממונה על ההגבלים העסקיים, דיויד גילה, "זה צובע אותי מראש כאיש הרע, ואני מודיע לך שאני איש טוב, לא חומס, לא משתמש בכוחי ומשתדל להיות בצד הלבן של החוק, במרחק של מטר מהקו המפריד, אבל מראש צבעו אותי.
"המדינה הזאת לא אוהבת גדולים ולא אוהבת מצליחים. היא לא מעודדת את הדור הצעיר להצליח. באמריקה אומרים 'תראה את השכן, הוא מצליח - תהיה כמוהו'. בישראל אומרים 'הוא מצליח, הוא בטח גנב משהו'.
"לי יותר נוח להיות על המדף עם 5 ספקים קטנים מאשר עם שניים גדולים. בעידן המודרני אין מקום ליותר מ-3 שחקנים. השאלה היא את מי ישים הקמעונאי על המדף? את מי שמוכר פחות או יותר? כשיש מותג פרטי ושני ספקים גדולים, אז מי שמפריע לי זה הספק הגדול. אין לי רצון לדחוק את המתחרה הקטן הצידה", אמר פרופר בפאנל קמעונאות שהתקיים במסגרת כנס של רשות ההגבלים העסקיים.
פרופר גם תקף את הממשלה ואמר "אני אומר לראש הממשלה - צדקה תתחיל בבית. האחראית הראשית להתייקרויות היא הממשלה. זה לא רק המים, החשמל, הארנונה והנמלים. מי ישלם את תוספת השכר? כל מי שקונה מוצר - ישלם את זה. נוח מאוד לבוא בטענות לתעשייה ולהתעלם מההשפעה החזקה של הממשלה על ההתייקרויות. אנחנו גדולים בזכות ולא בחסד".
נשיא החברה המרכזית למשקאות (קוקה-קולה ישראל), רוני קוברובסקי, טען כי לצעדים המתוכננים לא תהיה תועלת במחיר לצרכן. "אין דבר כזה ששחקנים קטנים גורמים להורדת מחירים. רק תחרות בין שחקנים גדולים גורמת להורדת מחיר. טרה ניסתה להתחרות במחיר, ואם לא היו קונים אותה, היא היתה פושטת רגל. צוריאל ניסתה, ואם לא היתה נקנית, גם היא היתה פושטת רגל.
"כל מי שחושב שיצליח להוריד מחירים באמצעות הקטנת הגדולים והוספת מתחרים - יביא רק לעליית מחירים. שוק המשקאות בארה"ב הוא 50 מיליארד דולר, ו-90% ממנו נשלט על-ידי 3 חברות, אז על איזו ריכוזיות אתם מדברים? זו הבעיה האמיתית? במקום לטפל איפה שצריכים לטפל - מע"מ, מחיר חלב גולמי - מטפלים איפה שלא צריך לטפל".
מנכ"ל שופרסל, איציק אברכהן, תקף גם הוא את חוק המזון. "ציפיתי למשהו אחר. עולם הבנקאות והביטוחים כל-כך מסובך, ופתאום כל העולם עוסק בתחום המזון, שב-5 השנים האחרונות התחרות בו התעצמה. כוח השוק הוא שמכתיב את כוחה של כל חברה. המתחרים הם שקובעים, ולא צריך את חוק המזון. המגבלה של מטרים כאלה ואחרים אינה נדרשת ואינה ישימה.
"עוד לא ראיתי אף אחד חוץ משופרסל שרץ למצפה רמון, ירוחם או חצור, אבל ראיתי אותם צומחים במקומות אחרים. כששירתתי בצבא אמרו לי שיש תחרות בגוש עציון, ומצאתי חנות בודדה ולא ראיתי את המחירים שראיתי במקומות אחרים בארץ", אמר אברכהן, וכיוון את דבריו לרמי לוי, שהשיב לו: "אז למה לא פתחת אם היית שם לפני 20 שנה ואתה מכיר שם את האזור? אנחנו פותחים בנתיבות, ואני מזמין אותך בעוד שבועיים".
הממונה על ההגבלים העסקיים, פרופ' דיויד גילה, השיב לטענות ואמר: "אנחנו גם רוצים שהצרכן יקבע, רק שאנחנו רוצים שיהיו לו כמה שיותר חלופות כדי שיוכל לקבוע. אף אחד לא אמר שהגדולים הם רעים. אבל כשמישהו גדול עושה פעולה, יש לזה לפעמים השפעה רעה על התחרות. כל ספק גדול התחיל כקטן. מאיר בייגל הוא שחקן קטן ומצליח לעורר תחרות. גם שניב מצליח לעורר תחרות עם המונופול של נייר חדרה. לכן צריך לעודד אותם להיכנס לשוק".
לוי ואברכהן גם התייחסו לפתיחת הרשת החדשה של המשביר, קוסט 365, כשנשאלו "אתם מנסים להרוג את המתחרה קוסט 365, עוד לפני שהוא פתח את החנות הראשונה?". לוי טען כי המחירים בקוסט 365 בעפולה לא היו ידועים לו לפני הפתיחה, וכי עם הפתיחה הוא מצא רמת מחירים גבוהה יותר מהמחירים בסניף רמי לוי בעפולה.
אברכהן הפריך את דבריו של לוי, תקף על רקע זה את רשות ההגבלים ואמר: "אם אנחנו היינו מקבלים בקבלת-פנים כזאת את קוסט 365, כל רשות ההגבלים הייתה יושבת ובודקת אותנו. אבל כעושה את זה 'האחר' - זה בסדר. אנחנו לא מקבלים אף אחד במחירים טורפניים".
בהמשך הפאנל פנה פרופר אל הממונה על ההגבלים וביקש כי לא יאסרו על פרסום מחיר מומלץ של מוצר לצרכן, בטענה כי ההמלצה מבטיחה שההנחה תגיע לצרכן.
על כך השיב לו גילה: "מחיר מומלץ יהיה אסור לפי החוק החדש. החשש שלנו שהמחיר המומלץ יהיה גבוה. תיזכרו בפעם האחרונה שבת הזוג המליצה לכם להוריד את הזבל כדי להבין מה פשר ההמלצה של מחיר מומלץ שניתן על-ידי ספק גדול".