ניצחון גדול להסתדרות, לעובדי פלאפון ולכלל העובדים שמבקשים להתאגד: בית הדין הארצי לעבודה, בראשות הנשיאה נילי ארד, פרסם היום (ד') אחר-הצהריים פסיקה תקדימית ואף היסטורית בקנה-מידה בינלאומי, שלפיה למעסיק אין שום זכות להתערב או להביע את דעתו בעת מהלך התאגדות מצד עובדיו.
בכך קיבל בית הדין את עמדת ההסתדרות, שאליה הצטרף באופן מפתיע וכמעט גורף גם היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין. בצד ההישג לעובדים, הפסיקה הזו צפויה להתקבל כמכה לציבור המעסיקים.
בפסיקתה של ארד, אליה הצטרפו סגן הנשיאה יגאל פליטמן והשופט עמירם רבינוביץ', נאמר: "אין למעביד את חופש הביטוי, כלומר את זכות התגובה להליך מימוש העובדים את זכותם להתארגן. התערבותו באותו הליך משמעה פגיעה לא מידתית בהליך דמוקרטי פנימי של עובדיו, שאין הוא צד לו. לא בכדי התארגנות ראשונית של עובדים במקום העבודה מתרחשת בעיקר בסתר, ויוצאת לאור רק לאחר שמספר חברי הארגון מאפשר הכרה בו כארגון יציג".
על-פי הפסיקה, בעת מהלך ההתאגדות רשאי המעסיק לעשות אך ורק את אותן פעולות שביצע לפני ההתאגדות, וגם זאת רק אם בפעולות אלה אין משום פגיעה בהתאגדות.
ההסתדרות הגישה את התביעה לבית הדין כערעור על פסק דינה של שופטת בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב, אורנית אגסי, שקבעה כי יש לאזן בין חופש ההתאגדות של עובדי פלאפון לבין חופש הביטוי של המעסיק לומר את דעתו בעניין ההתאגדות.
בית הדין הארצי ביטל לחלוטין את הפסיקה של האזורי וקבע באופן מפורש: "החלטת בית הדין האזורי, המושתת על הנחת שוויון יחס בין זכות ההתארגנות וחופש הביטוי של המעסיק - ראויה להתבטל".
על-פי הפסיקה, כשבוחנים את ההתנגשות בין הזכויות - חופש ההתאגדות מול חופש הביטוי של המעסיק - הרי שהפגיעה בחופש הביטוי של המעסיק היא "מידתית והכרחית", כל זמן שהדבר נועד לקיים ולממש את זכות ההתארגנות של העובדים.
למעשה, אפילו נציג הציבור מטעם המעסיקים שחתום על הפסיקה, מנכ"ל התאחדות התעשיינים לשעבר, יורם בליזובסקי, הצטרף לחוות-הדעת של השופטים.
באשר להנהלת פלאפון, שמיד לאחר שנודע לה על מהלך ההתאגדות של העובדים הפעילה עליהם לחץ עד כדי דרישה לבטל את הצטרפותם להסתדרות, הבהירו שופטי בית הדין: "החברה לא תקיים מעקב אחר העובדים שהתארגנו, או אחר עובדים שבחרו לא להתארגן, בדרך של ניהול רשימות או אחרת; החברה תימנע מהצגת עמדתה באשר להתארגנות, בכנסי הסברה לעובדים שמארגנת ההסתדרות באתרי החברה; במפגשים אישיים או קבוצתיים עם העובדים, בתכתובות אלקטרוניות או בצורה אחרת".
עוד נקבע כי הנהלת פלאפון נדרשת "להימנע מלהציג לעובדים את החסרונות הקיימים לדעתה בהצטרפות לארגון עובדים והשלכות ההתארגנות על פעילותה הכלכלית או האחרת של החברה, לרבות הפניית ניירות עמדה לעובדים ושיווק דעותיה בנוגע להתארגנות".
על-פי הפסיקה, גם התבטאות החברה בפני העובדים, שלפיה ההתארגנות עלולה לפגוע ביכולת התחרות שלה מול המתחרים, וגם אם בתוכן שהופיע באגרת של המנכ"ל גיל שרון יש משום אמת לכאורה - התבטאות זו מהווה "הבעת עמדה פסולה ואסורה".
באופן אירוני, פסיקת בית הדין הארצי מאמצת לחלוטין את העמדה הגורפת של ההסתדרות, אף שארגון כוח לעובדים וההסתדרות הלאומית הציגו בפני בית הדין חוות-דעת פשרניות יותר - כאלה שמאפשרות למעסיק מידה של אפשרות להביע את עמדתו בנסיבות מסוימות.
הנשיאה ארד, צריך לומר, נחשבת דווקא כמי שמבינה את האינטרסים של המעסיקים, וככזו היא הציגה יד קשוחה למשל מול הרופאים המתמחים כשביטלה את התפטרותם הקולקטיבית, בטענה כי מדובר ב"שביתה בתחפושת" שנועדה להשיג מקצה שיפורים להסכם שנחתם כדין.
"יום היסטורי"
יו"ר ההסתדרות, עופר עיני, מסר בתגובה לפסיקה: "זהו יום היסטורי לחופש ההתארגנות של העובדים במדינת ישראל. אני בטוח שפסק הדין יביא להתארגנויות עובדים רבות בכל המגזרים, כאשר הם מחליטים לגבי עתידם ללא שום לחץ בהתערבות של המעסיק. אני קורא לכל העובדים במדינת ישראל: קחו את גורלכם בידכם, קומו והתארגנו ללא מורא וללא פחד, כי זוהי הדרך היחידה לשפר את מצבכם".
יו"ר האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות, אבי ניסנקורן, הוסיף: "מדובר בהחלטה היסטורית לדמוקרטיה הישראלית ולחופש ההתארגנות במדינת ישראל. מהיום ההחלטה האם להצטרף לארגון עובדים ולהקים ועד תהיה נתונה בידיהם של העובדים בלבד, ורק בידי העובדים, ללא שום צורך מצדם להתחשב ברצונותיו או בדעתו של מי שמעסיק אותם ואחראי על מטה לחמם ופרנסתם".
את ההסתדרות ייצגה בהליך המשפטי עו"ד ארנה לין, כאשר מאחורי הקלעים עמלו בתיק הזה גם היועצת המשפטית של הלשכה המשפטית של האגף לאיגוד מקצועי, עו"ד מיה פרי אלתרמן, וסגניתה, עו"ד איריס ורדי. את הנהלת חברת פלאפון ייצגה עו"ד סיגל פעיל ממשרד אשר חלד ושות', ואת לשכת התיאום של ארגוני המעסיקים ייצגה עו"ד דפנה שמואלביץ'.
עיקרי הפסיקה
* מעסיק לא יביע עמדה בעניין התאגדות עובדיו, משום שחופש ההתארגנות גובר על זכות הקניין.
* אסור למעסיק לרמוז לעובדיו כי ההתאגדות עלולה לפגוע בחברה או ביכולת התחרות שלה.
* אסור למעסיק לנהל רשימות של עובדים שבחרו להתארגן או כאלה שבחרו שלא להתארגן.
* אסור למעסיק לקיים 'שולחנות עגולים' או מפגשים כאלה ואחרים שבהם תידון ההתארגנות.
* אסור למעסיק להביע עמדה גם באמצעות מסרונים, דיוור ישיר, דואר אלקטרוני וכדומה.
* אסור למעסיק להעניק הטבות כלכליות לעובדים שאינם נמנים עם ההתארגנות, ובכלל זה לבצע מהלכים שלא היו קיימים לפני ההתארגות.
* אסור למעסיק "לתקן" מידע מוטעה לכאורה שהעביר ארגון העובדים אלא באמצעות פנייה לארגון או לבית הדין.
* אסור למעסיק להביע עמדה כנגד עצם ההתארגנות גם לאחר שארגון העובדים הפך ליציג במקום העבודה.