בקהילה העסקית תקפו היום (ה') את הפסיקה התקדימית של בית הדין הארצי לעבודה, שקבע אתמול (ד') כי חל איסור מוחלט על מעסיק להביע עמדה בעניין התאגדות עובדיו בכל צורה שהיא - קביעה גורפת שאין כמוה אפילו במדינות סוציאל-דמוקרטיות מובהקות. בצד הביקורת על בית הדין, בראשות הנשיאה נילי ארד, הנהלת פלאפון סופגת הרבה מאוד מהחיצים.
בשיחה עם "גלובס" אמר היום גורם בכיר המזוהה עם המעסיקים הגדולים במשק: "פלאפון הביאה עלינו את הפסיקה הזאת במידה רבה ועשתה מהרגע הראשון כל טעות אפשרית. לשלוח מנהלים שיחתימו עובדים על טופסי ביטול? לגרור רכבים של אנשי ועד מהחניה של עופר עיני? צריך להיות עז בשביל לעשות דבר כזה, להכניס את יו"ר ההסתדרות למאבק אישי".
לדברי אותו גורם, ישנם הרבה מאוד מקומות עבודה שבהם נבלמה בסופו של דבר התארגנות העובדים, זאת באמצעות התנהלות שקולה ובעיקר מתוחכמת יותר מזו שהפגינה פלאפון.
"אפילו כשהצבא רוצה לחסל מחבל, הוא דואג שלא יהיו בסביבה בני משפחה. פה נלחמו בעובדים, ולא חשוב מה התוצאות. מה אני הייתי עושה אחרת? ברגע שיש התארגנות אותנטית, ברורה, צריך להתנהל איתה. אין מה לעשות, אנחנו חיים במדינת ישראל. אלה כללי המשחק".
גורם נוסף שמזוהה עם אחד מארגוני המעסיקים טען כי פלאפון ללא ספק גרמה נזק למעסיקים, ודחקה בבית הדין לאמץ את עמדת ההסתדרות.
נשיא איגוד לשכות המסחר, אוריאל לין, הודה גם הוא כי הנהלת פלאפון עשתה טעויות, אולם הבהיר בתוקף כי אין שום סיבה שכלל המעסיקים ישלמו על טעויות של מעסיק אחר: "יכול להיות שאפשר היה להימנע מהפסיקה הזו, אבל בעיניי זה חסר חשיבות מה הנהלת פלאפון עשתה או לא עשתה. אי-אפשר לבנות את עקרונות האיזון בין זכויות המעסיק לזכויות העובד, בגלל שמעסיק מסוים עשה שגיאה".
בפלאפון בחרו שלא להגיב לידיעה.
תגובות לפסק הדין
עו"ד נחום פינברג: "הכתובת הייתה על הקיר"
"הכתובת הייתה על הקיר. בית הדין חיכה להזדמנות לכתוב פסק דין כזה, ולכן היה צריך לעשות הכול כדי לא להגיע לבית הדין, במיוחד עם מקרה כמו של פלאפון. תיק רע מביא להלכה רעה. יש כאן מעביד שחצה גבולות של התנהגות, וזה הרגיז את בית הדין, את היועץ המשפטי לממשלה ואת כל מי שנגע בתיק הזה.
"פלאפון הלכה באגרסיביות, וכשאתה הולך אגרסיבי, גם אם אתה צודק לפעמים, אתה שופך את התינוק עם המים. לטעמי מאוד לגיטימי שהנהלה תגיד 'אני לא רוצה ארגון עובדים', והפסיקה הזאת יכולה להבריח מעסיקים מהארץ. במידה רבה זו לא פסיקה משפטית אלא אידיאולוגית, מצד בית דין שרוצה כאן כללי עבודה של מדינה סוציאליסטית".
עו"ד אוריאל לין: "נפנה לבג"ץ"
"איגוד לשכות המסחר בהחלט יפנה לבג"ץ. זו שחיקה נוספת ובלתי מידתית בזכויות המעסיקים. זו הקצנה, וזה יביא להברחה של מעסיקים מישראל. חייבים איזון בין זכויות עובדים למעסיקים.
"להגיד למעסיק שאין לו זכות להביע דעה? מי בנה את העסק? העובד? אי-אפשר לבנות את עקרונות האיזון בין זכויות המעסיק לזכויות העובד על סמך מעסיק מסוים שעשה שגיאה. לדעתי בית הדין הארצי פועל בחוסר סמכות. הוא לא יכול להגיד לי לא להביע דעתי.
"בעבר יזמתי הקמת ועדה שנועדה לבחון את נחיצותו של בית הדין הארצי, כי חשבתי שהוא לא נחוץ. היום אני חושב שהוא נחוץ דווקא כדי ליישב סכסוכים ולהתערב בשביתות, אבל אני סבור שצריך לחוקק חוק שימנע מבית הדין לקבוע בעצמו נורמות חדשות".
עו"ד נעמי לנדאו: "פסיקה נכונה"
"זו פסיקה נכונה שמתאימה למאה ה-21. נכון שהיא מזעזעת את אמות הספים ויוצרת מהפך חוקתי כמעט, אבל היא תואמת את צבר האמנות הבינלאומיות בעניין התאגדות, וסוף-סוף האמנות האלה באות לידי ביטוי אמיתי.
"כבר כשקראתי את חוות-הדעת של היועץ המשפטי לממשלה, ידעתי שכך תיראה גם הפסיקה. אני לא מאמינה שבג"ץ יהפוך אותה, לכל היותר הוא ישנה איזה ניואנס".
עו"ד בני כהן: "קץ להתנהלות המעסיקים"
"אני רוצה להאמין שהפסיקה הזו תשים קץ להתנהלות של אותם מעסיקים, שכל התכלית שלהם זה להימנע מלעסוק בשאלת הזכויות של העובדים. דווקא אצל אותם מעסיקים, שמבחינה כלכלית יכולים להרשות לעצמם לחתום על הסכמים קיבוציים, כמו פלאפון או כלל ביטוח, אתה מגלה מלחמת חורמה נגד ההתארגנות.
"מנגד, ישנם מעסיקים שהחליטו להשקיע בהובלת משא-ומתן ללא מאבק. אני מקווה שבעקבות הפסיקה כולם יעשו כך".
עיקרי הפסיקה
* מעסיק לא יביע עמדה בעניין התאגדות עובדיו, משום שחופש ההתארגנות גובר על זכות הקניין.
* אסור למעסיק לרמוז לעובדיו כי ההתאגדות עלולה לפגוע בחברה או ביכולת התחרות שלה.
* אסור למעסיק לנהל רשימות של עובדים שבחרו להתארגן או כאלה שבחרו שלא להתארגן.
* אסור למעסיק לקיים 'שולחנות עגולים' או מפגשים כאלה ואחרים שבהם תידון ההתארגנות.
* אסור למעסיק להביע עמדה גם באמצעות מסרונים, דיוור ישיר, דואר אלקטרוני וכדומה.
* אסור למעסיק להעניק הטבות כלכליות לעובדים שאינם נמנים עם ההתארגנות, ובכלל זה לבצע מהלכים שלא היו קיימים לפני ההתארגות.
* אסור למעסיק "לתקן" מידע מוטעה לכאורה שהעביר ארגון העובדים אלא באמצעות פנייה לארגון או לבית הדין.
* אסור למעסיק להביע עמדה כנגד עצם ההתארגנות גם לאחר שארגון העובדים הפך ליציג במקום העבודה.