זה כבר כמעט רשמי: נשיא ארה"ב, ברק אובמה, ימנה בשבוע הבא את הסנטור הרפובליקני לשעבר צ'אק הייגל לתפקיד שר ההגנה, למרות קמפיין של גופים פרו-ישראליים בוושינגטון, לרבות מחוקקים רפובליקניים, נגד המינוי. כך מסר אמש "דיילי ביסט", הזרוע הדיגיטלית של השבועון "ניוזוויק", שחדל לפרסם מהדורה מודפסת.
ההתנגדות למועמדות הייגל נובעת, בין היתר, מעמדותיו בסוגיות שקשורות בישראל, באיראן, בפלסטינים ובלובי הפרו ישראלי בוושינגטון, עמדות שאינן עולות בקנה אחד עם אלה של הממשלה הנוכחית בישראל ושל תומכיה בארה"ב. הבית הלבן צפוי להודיע על המינוי כבר ביום ג'.
הייגל התפאר בעבר בעצמאותו ממה שכינה "הלובי היהודי" בוושינגטון. (כעבור זמן הוא תיקן את עצמו ואמר שהתכוון לומר הלובי הפרו-ישראלי). מבחינת מתנגדיו, הכרזת העצמאות הזו, ובוודאי השימוש במונח "לובי יהודי", משייכים אותו למחנה עויני ישראל ואולי אף מסמנים אותו כאנטישמי. תומכיו מציינים שהייגל עצמו כתב כי מחויבות אמריקנית לביטחון ישראל תעמוד תמיד ביסוד היחסים המיוחדים בין שתי המדינות.
גורמים פרו-ישראליים בממסד היהודי בארה"ב אמר אמש ל"גלובס", כי בניגוד להשערות שרווחות בישראל, שלפיהן המינוי הוא "עונש" של הממשל לנתניהו, בגין תמיכתו במיט רומני בבחירות לנשיאות ובגין החלטות הממשלה להרחיב את הבניה בשטחים, האמת היא שהמינוי הצפוי של הייגל נובע מסיבות פוליטיות פנימיות ואין לו שום קשר לישראל.
"נתניהו בוודאי לא יצא לחגוג את המינוי", אמר מקור בוושינגטון שמודע ליחסי ישראל ארה"ב. "ההשקפות שלו (על ישראל) בוודאי לא יצאו מהליכוד. אבל העולם לא סובב סביב ישראל. הסיבה העיקרית למינוי היא, שאחת מהמשימות העיקריות של אובמה בתקופת כהונתו השניה היא קיצוץ מסיבי בתקציב הפנטגון והפיכתו למטה רזה ומגויד. מהלך כזה יעורר גל התנגדות אדיר בחוגים ביטחוניים ועל גבעת הקפיטול. הדמוקרטים נתפסו תמיד כ'רכיכות' כאשר מדובר בביטחון לאומי, אם כי אובמה עצמו החל למחוק את הדימוי הזה.
כדי למנוע קמפיין צפוי של מתנגדי הקיצוץ נגד הריסת הפנטגון בידי הדמוקרטים, מעדיף הנשיא להפקיד את כיווץ משרד ההגנה בידי פוליטיקאי רפובליקני, גיבור מלחמת וייטנאם, שלא היסס בעבר למתוח ביקורת נגד הממסד הביטחוני, ובעיקר נגד המלחמה בעיראק".
גורם אחר הדגיש, כי מדיניות החוץ של ארה"ב, ובמיוחד המדיניות כלפי ישראל, נקבעת בבית הלבן, לא במשרד החוץ ובוודאי לא בפנטגון. "על מכירות נשק או על סיוע לתכניות הטילים של ישראל מחליטים בפנסילווניה אווניו 1600, לא מעבר לנהר (הפוטמאק), בווירג'יניה (כלומר משרד ההגנה)", אמר המקור.
בדצמבר, כאשר הממשל הדליף בראשונה את מינויו האפשרי של הייגל, כדי לבחון להיכן נושבת הרוח, התגבשה במהרה קואליציה של מתנגדים: מחוקקים רפובליקנייים; מחוקקים דמוקרטיים, ששואפים לראות דמוקרט כשר ההגנה;אייפ"'ק, השדולה הפרו-ישראלית בוושינגטון; וקהיליית ההומואים, שלא שכחה התבטאות של נגד הומוסקסואל.
סנטור ג'ון קרונין, רפובליקן מטקסאס, אמר ל"דיילי ביסט": "התנגדותו של צ'אק הייגל לסנקציות על איראן ותמיכתו בשיחות ישירות, ללא תנאים מוקדמים, עם מנהיגיה מנוגדות למדיניות הנוכחית של ארה"ב ומהוות איום על הביטחון הגלובלי. וכאילו כדי לזרות מלח על הפצעים, הוא קרא (ב-2008) לנהל שיחות ישירות עם חמאס. המסר הגרוע ביותר שאפשר לשלוח לידידתנו, ישראל, ולבעלות בריתנו האחרות במזה"ת הוא מינויו של הייגל לתפקיד שר ההגנה".
המתנגדים להייגל מצביעים על הרקורד שלו כסנטור כהוכחה שהשקפותיו חורגות שמאלה מהזרם המרכזי למרות היותו רפובליקן. כותב ביל קריסטול, מראשי המחנה הנאו-קונסרבטיבי ועורך השבועון הפוליטי הימני "וויקלי סטאנדארד": "אין ספק שלהייגל יש רקורד אנטי-ישראלי, רקורד שמצביע על נטיה לפייסנות של איראן. בהיותו סנטור אמר הייגל, ש'מהלומה צבאית נגד איראן, אופציה צבאית, אינה אופציה בת קיום ואחראית'. הוא היה רק אחד משני סנטורים שהצביעו ב-2001 נגד חידוש חוק הסנקציות על איראן ולוב. ב-2007 הוא הצביע נגד סיווגם של משמרות המהפכה באיראן כארגון טרור".
קריסטול מציין עוד, שהייגל היה מאמין גדול במשטר אסד. הוא אמר ב-2009 בנאום: "אני מאמין שיש אפשרות של ממש לתמורה בחשיבה האסטרטגית בסוריה ובמדיניות שלה... סוריה רוצה לדבר ברמות הגבוהות ביותר וכל דבר מונח על השולחן".
מתנגדי הייגל מרבים לצטט מתוך ראיון שהוא העניק לארון דייוויד מילר, דיפלומט אמריקני לשעבר, לספרו על תהליך השלום בשם "הארץ המובטחת יותר מדי", ב-2008. בראיון דיבר הייגל על אייפ"ק ועל ארגונים אחרים שמקדמים את האינטרסים של ישראל בארה"ב, ואמר, כי "הלובי היהודי מפחיד הרבה אנשים כאן (בוושינגטון)... (אך) אני סנטור של ארה"ב. אני לא סנטור ישראלי".
יחד עם זאת, התגבשה סביב הייגל קבוצת תומכים ובכללם עיתונאים, פרשנים, פקידי ממשל לשעבר ויהודים ליברליים. אחד מהם, סטיוון וולט, מחבר הספר "הלובי הישראלי ומדיניות החוץ האמריקנית" (יחד עם ג 'ון מירסהיימר), כתב שמינויו האפשרי של הייגל יהיה "צעד חכם... מפני שבניגוד לכמעט כל עמיתיו לשעבר (בסנט) הוא לא היה לגמרי סמרטוט של הלובי הישראלי". והוא הוסיף: "מינוי הייגל יהיה גמול לבנימין נתניהו על כל 'שיתוף הפעולה' שברק אובמה קיבל ממנו בתקופת כהונתו הראשונה בבית הלבן". תומכיו טוענים, שאוהדי ישראל בארה"ב מנהלים נגדו קמפיין של השמצות.
"דיילי ביסט" מגלה, שמשרד לוביסטים בוושינגטון, קבוצת פודסטה, השיק קמפיין לקידום מועמדותו של הייגל בעלות 35 אלף דולר. הייגל עצמו מתכנן להיפגש עם עם קבוצות פרו-ישראליות ועם ארגוני הומואים במאמץ לשכך את חששותיהם ממינויו.
לפי הערכות שהושמעו בערוץ החדשות MSNBC, בעל הקו הליברלי, אישור מינויו של הייגל בסנט אינו מובטח. לפחות 10 סנטורים דמוקרטיים מוכנים להצביע נגדו. אם ייצטרפו אליהם רוב הסנטורים הרפובליקניים, הוא לא יאושר. מכל מקום, בשלב זה אובמה נחוש בהחלטתו לדחוף את המינוי. בניגוד להתקפלותו לנוכח הביקורת שהטיחו מחוקקים רפובליקניים נגד סוזן רייס, שהיתה, לפי הערכות, המועמדת העדיפה בעיניו למשרת שרת החוץ, הנשיא מתכנן לתמוך במינוי הייגל עד הסוף.