ביום שישי נמסרו נתוני שוק העבודה בארצות הברית, שלא הלהיבו, אך היו סבירים. רונן מנחם, מנהל מחלקת השקעות ואסטרטגיה בבנק מזרחי טפחות, מציין הבוקר כי מבחינת המדיניות המוניטארית, כל דוח תעסוקה נבחן מהיום לפי שלוש אמות מידה שהנהיג הבנק המרכזי של ארה"ב: הריבית תוסיף לנוע בין 0% ל-0.25% לפחות כל עוד שיעור הבלתי מועסקים גבוה מ-6.5%, ציפיות האינפלציה לשנה עד שנתיים קדימה לא גבוהות ביותר מחצי אחוז מיעד האינפלציה (2%) וציפיות האינפלציה לתקופות ארוכות יותר מעוגנות היטב.
לפי התחזית האחרונה של הבנק המרכזי של ארה"ב לשנת 2013, שיעור הבלתי מועסקים יעמוד על 7.4% עד 7.7% (ויגיע לרף החדש ב-2015), האינפלציה (לפי מדד PCE, הבוחן את מחיר ההוצאות של משקי הבית) תנוע בין 1.5% ל-2.0% והאינפלציה הבסיסית (לפי core-PCE) תעמוד על 1.6% עד 1.9%.
מבחינת המשק האמריקאי, אומר מנחם, נחוץ גידול עקבי של כ-250,000 מקומות עבודה מדי חודש כדי ששיעור הבלתי מועסקים יקטן בהתמדה וההתאוששות הכלכלית בארצות הברית תימשך ותתבסס. בחודש דצמבר 2012 התווספו 161,000 מקומות עבודה (בדומה לתוספת בת 155,000 משרות בחודש הקודם) ושיעור הבלתי מועסקים נותר על 7.8% מכוח העבודה האזרחי. הנתונים הללו תאמו פחות או יותר להערכות המוקדמות.
בד בבד, ציפיות האינפלציה ל-5 השנים הבאות, כפי שהתקבלו ביום ו' משוק איגרות החוב הממשלתיות האמריקאיות, עמדו, בממוצע, על 1.1%. שני הנתונים הללו לא יצריכו דיון בשינוי המדיניות המוניטארית המרחיבה בתקופה הקרובה. מסקנה זו חשובה גם לנוכח התרשומת על הדיונים שקדמו להודעת הריבית האחרונה; תרשומת זו הובאה לידיעת הציבור יום לפני שנמסרו נתוני שוק העבודה והיו בה ההערכות כי תכניות הרכישה של ניירות ערך תסתיימנה השנה.
מנחם מציין כי מספר מקומות העבודה במגזר העסקי בארצות הברית גדל 168,000 בחודש שעבר, גבוה ב-11,000 מההערכות המוקדמות וב-21,000 מהחודש הקודם. נתון זה מעודד, אך כאמור רחוק מהתוספת הנחוצה להתבססות ההתאוששות הכלכלית במדינה.
מבחינת שוקי ניירות הערך ושער החליפין, ראויה לציון התגובה השונה בכל שוק לנתונים. הנתונים על מספר מקומות העבודה ועל הבלתי מועסקים לקוחים מסקרים ומקורות שונים. מבחינת שוק המניות, תוספת המשרות הייתה מעט גבוהה מהמשוער וכמדד לפעילות הכלכלית הייתה זו שתמכה בעליות. מבחינת שוק איגרות החוב, שיעור הבלתי מועסקים היה מעט גבוה מההערכות המוקדמות והתארכות המרחק בינו לבין הרף החדש (6.5%) היא שתמכה בעליות הקלות שהיו בו.
להערכת מנחם, שער החליפין של הדולר התמקד אף הוא בשיעור הבלתי מועסקים והשלכותיו על המשך התמריצים המוניטאריים. בשנה-שנתיים הבאות נוסיף לראות את ההבדל בין השלושה: שוק המניות יתמקד בנתוני המשרות ואילו שוק איגרות החוב ושער החליפין יגיבו דווקא לסקר משקי הבית ונתוני הבלתי מועסקים.