גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

3 ילדים = עוני

שינוי מס' 2: חייבים לשקול כלכלית מספר הילדים במשפחה!

אתה מתכנן להוליד שלושה ילדים, ללא קשר למינוס האינסופי הקבוע שלך בבנק? את ממשיכה בטיפולי פוריות, אף שכבר יש לך שני ילדים, שמשכורתך ממוצעת, ושבעלך מובטל כבר שנה? החלטת להוליד ילד מתרומת זרע ולהיות חד-הורית, אף שלא נשאר לך הרבה לאחר תשלום שכר-דירה? ברכותינו! כולכם זכאים לתעודת הצטיינות על יישום מיטבי של האתוס הפיריוני של מעמד הביניים הישראלי: ילדים בכל מחיר. תרתי משמע. ורצוי שלושה. (חד-הוריות מקבלות הנחה).

במעמד הביניים הישראלי קיים שילוש קדוש: חובת הולדה של שלושה ילדים בדיוק. זוגות שיש להם רק ילד אחד, אם הוא בן יותר משנתיים-שלוש, זוכים ללחץ חברתי מכל עבר בדמות תהיות, הערות ושאלות לא רק מהורים וחברים, אלא גם מזרים גמורים. זוגות עם שני ילדים חשים שהם עדיין לא מילאו חובתם ושהמשפחה עדיין לא "שלמה". רק זוגות עם שלושה ילדים זוכים לברכת הסביבה כשהם מצהירים ש"זהו". בשום שלב לא נשאלת השאלה "האם" ו"כמה" אלא רק "מתי" - תופעה ישראלית ייחודית למעמד הביניים במדינות ה-OECD.

קדושת האתוס הפריוני של מעמד הביניים הישראלי היא כה קיצונית, עד כי חסידיו לבטח יסרבו להקשיב אפילו, לשיקוף המציאות הכלכלית הנובעת ממנו, כפי שתואר בפרק הראשון בסדרה שלנו. ואכן, הפרדוקס ההזוי ביותר של מעמד הביניים המשכיל, העובד, והנאנק תחת עול המיסים ויוקר המחייה, הוא העדר מוחלט של מוכנות לבחון את הקשר הישיר הקיים בין מספר הילדים שהוא מוליד, לבין מצבו הכלכלי העגום.

שיהיה ברור: אין מענייננו להמליץ לאנשים האם וכמה ילדים להוליד. זו בחירה אישית/זוגית. כן מענייננו להציב מראה למול האבסורד, ההדחקה, וההתעקשות להתעלם מן המשמעויות הכלכליות של בחירה זו.

אז למה זה קורה? ודווקא אצלכם, הפרופסיונאלים, המשכילים, הנאורים והמאד-מודעים-לעצמכם בכל עניין אחר? ההסבר הוא תרבותי. כאשר קבוצות גדולות של אנשים פעולות בצורה דומה בהיבט מסויים, ועוד כזה שהוא קרדינאלי בחיים (הולדת ילדים) למרות שבכל היבט אחר הן פועלות במגוון רחב הרבה יותר של הבדלים בינאישיים (מטעמים באוכל, דרך תחומי עניין, צורות בילוי מועדפות, ועד דעות פוליטיות) - הרי שברור שפועלת כאן נורמה חברתית חד-משמעית, ושאתם נכנעים לה אוטומטית ומתוך עיוורון כלכלי.

הנורמה האמורה עוקפת את אחד מהשיקולים הקריטיים ביותר שהורים אחראים אמורים לבחון: עד כמה יש ביכולתי לתת לכל ילד וילד ביטחון כלכלי לפחות עד לבגרותו (המתארכת כיום עד לגיל 30 לערך, כולל לימודים אקדמיים)? זה המינימום. בנוסף: עד כמה אוכל לשמר את רמת החיים הקודמת לילדים שכבר נולדו, עם כל ילד וילד נוסף?

הרי עם עובדות אין להתווכח: כיום, גידול כל ילד כרוך בהוצאה/השקעה כספית של מאות אלפי שקלים. חלקם מצורך ממשי (חיתולים, מטפלת, גן, חינוך "חינם") וחלקם מהורות היפסטרית והיסטרית (אינספור חוגי העשרה, גדג'טים טכנולוגיים, בת-מצווש ומותגים).

בהינתן שלרובכם ההכנסות לא גדלות ביחס ישר לתוספת במספר הילדים, הרי שכל ילד נוסף מסיג אתכם לאחור. אם מוסיפים לכך את העלייה האובייקטיבית ביוקר המחייה - אתם נסוגים עוד יותר.

כדי לפצות על נסיגה זו אתם עובדים עוד יותר שעות, ואז רואים עוד פחות את הילדים (מה שסותר את הסיבה להבאתם לעולם מלכתחילה), ואז חשים עוד יותר אשמה, ואז קונים להם עוד חוגים-גדג'טים-מותגים, והופכים כל יום הולדת לעולל, שאינו מבחין מימינו לשמאלו, להפקה גרנדיוזית, שרק גורמת לילדים להקביל בין אהבה לצרכנות, שגוררת את כולכם לסחרור צריכה אינסופי בקניון המקומי, שמצריך אתכם לעבוד אף עוד יותר שעות וחוזר חלילה. ירים יד מי שזה לא נכון עבורו!

האם זה הוגן לילדים? התשובה האובייקטיבית היא כמובן - לא. למרות זאת, בארץ, נורמת השילוש-הילדי-הקדוש מנצחת וחזקה מתמיד. האין זה הזמן לקחת אחריות ולבחון אותה מחדש? או לפחות להפסיק להאשים רק את המדינה ולהכיר בחלק ההורי-הפרטני במצב? עד שזה לא יקרה - הנסיגה הכלכלית לאחור תימשך.

האם רק השילוש-הילדי-הקדוש מסביר את כל קשייו של מעמד הביניים? ברור שלא! כפי שהראינו בפרק הקודם, המצב הוא תוצר של שלושה שלישים משלימים: תהליכים כלכליים גלובאליים (עליהם אין לנו שליטה), כשלים פוליטיים מקומיים המאפשרים לעוולות בחלוקת תקציב המדינה ובשוק ההון להתקיים (עליהם יש לנו שליטה חלקית, בבחירות), והתנהלות הפרט (שרק עליה יש לנו שליטה מלאה).

דווקא לפני הבחירות שבפתח חשוב להפנים שכל בחירה מפלגתית לא יכולה לשנות יותר משליש מהמצב! תמיד, כדי להשיג השפעה מיטבית של שני-שליש, נדרש גם שינוי של 180 מעלות בבחירות האישיות של כל אחד ואחת מאיתנו. אבל במקום להכיר בכך, נוח לשני הצדדים להמשיך במצג השווא.

למעמד הביניים קל יותר להאשים מאשר לקחת אחריות. כי מעמד הביניים רוצה את רמת החיים שהוא רוצה ללא קשר ליכולתו לממן אותה, והוא רוצה אותה עכשיו, והוא רוצה אותה ללא כל קשר למספר הילדים שעליו לפרנס.

למפלגות השונות קל יותר למכור לנו את הבחירות כמהלך הקרדינאלי שהוא לבדו יביא הקלה למעמד הביניים, כדי להניע אותנו להצביע עבורן. אבל, כאמור, זו אחיזת עיניים. וככל שהמפלגה יותר "חברתית", כך ההונאה שבהבטחה הריקה הזו חמור עוד יותר!

וכשחלק ממושאי ההאשמה (גם של מעמד הביניים וגם של המפלגות ה"חברתיות") כמו הממשלה, חברי הכנסת והטייקונים-הכוכבים, הם באמת מושחתים-מוסרית עד זרא, זה קל במיוחד. אבל, זה לא פוטר מאחריות. כי הילדים הם שלכם. לא של המדינה. אחרת, אתם לא שונים בהרבה מהחרדים הדורשים מהמדינה (כלומר, מכם) לממן את ילדיהם מבלי לקחת שום אחריות כלכלית-הורית על גורלם.

כל זאת עוד לפני שדיברנו על המימון ההזוי של טיפולי הפוריות בארץ: ישראל היא ה-מעצמה מספר אחת בעולם בתחום זה, עם 3,400 טיפולי הפריה בשנה לכל מיליון תושבים, לעומת רק 600 בצרפת או 500 בבריטניה. רק בישראל מממנת הקופה הציבורית מספר טיפולי פוריות בלתי מוגבל (!) עד לידת שני ילדים, עד גיל 51 לכל אישה, ואף אם לאשה/לזוג כבר יש ילדים קודמים, בכל מספר שהוא. כמה זה עולה לנו? למה לא לגיטימי לדון בכך במקביל לדיון בהקצאות גבוהות אחרות בתקציב המדינה?

זעקות מזועזעות כגון "מה הקשר? ילד עושים מאהבה לא מכסף!" או "מה את רוצה, שרק עשירים יביאו ילדים?", כמו גם נאצות עסיסיות על חילול הקודש שבעצם העלאת הסוגיה, הן התגובות שאני בדרך-כלל שומעת כתגובה לעובדות הללו.

אולם, מי ששם בראש מעייניו את טובת הילד, אובייקטיבית, חייב להכיר בכך שהולדתו למחסור כלכלי או לסכנה תמידית במחסור כזה - אינה הוגנת כלפי הילד עצמו. האם ילד זקוק רק לכסף? ברור שלא! אבל גם ההיפך נכון: רק אהבה, עצומה ככל שתהיה, ממש לא מספיקה.

אז אחת מהשתיים: או שתתחילו להיות הורים כמו שצריך כדי למנוע את הסחרור הרגשי-כלכלי שהורס אתכם ואת הילדים, או שתעשו פחות ילדים.

ועל-כך בפרק הבא - שינוי מס' 3: הפרטת ההורות - איך הורי מעמד הביניים המאשימים את הממשלה (בצדק) בהפרטת שירותי הרווחה, חוטאים בהפרטה חמורה אף יותר, עם הילדים שלהם עצמם.

■ הכותבת היא יועצת ארגונית בכירה, פסיכולוגית חברתית ומנכ"ל BossProblem - הפורטל להצלחה בעבודה.

עוד כתבות

בודקים את המיתוס. הדורבן לא באמת יורה את קוציו / צילום: ויקיפדיה - Rushenb

לא יורה וכן פוגע: הדורבן לא באמת משגר את הקוצים שלו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו • והשבוע: מיוון העתיקה ועד למשחקי המחשב יוחסה היכולת הזו למכרסם הקוצני, אך לא בצדק

מל''ט בייראקטר TB2 מתוצרת טורקיה / צילום: Reuters, Aziz Karimov

"מלחמת המל"טים" בין ישראל לטורקיה: סוריה היא רק שדה קרב אחד

משט המרמרה, שהפסיק את אספקת מל"טי הרון לארדואן, הפך כעבור עשור למאבק עוצמה גלובלי בין התעשיות הביטחוניות ● בעוד שטורקיה הפכה ליצואנית המל"טים התוקפים הגדולה בעולם, בישראל מתריעים מפני התנגשות "בלתי מאוישת" אפשרית בתווך האווירי של סוריה

טילי ''ספייק'' מתוצרת רפאל / צילום: דוברות רפאל

הסוכרייה שמחכה לחברות הביטחוניות בחוק ההסדרים

היצוא הביטחוני הגיע ב־2024 לשיא של כ־14.8 מיליארד דולר, למרות המלחמה והחרמות, אך יכול היה להיות גבוה יותר אילו רגולציית היצוא הותאמה לשוק המודרני ● טיוטת חוק ההסדרים כוללת רפורמה מקיפה לשיפור הפיקוח על יצוא ביטחוני: קיצור זמני טיפול, פרסום החלטות, פטורים למוצרים בעלי רגישות נמוכה, הטמעת אמצעים דיגיטליים ומנגנוני סיווג שקופים

גולן, קמי וגלעד פלם / צילום: אלעד ברמי

גם יין הוא אידאולוגיה: על ההחלטה האמיצה של יקב פלם להתמקד אך ורק בטרואר של הרי יהודה

ב-25 שנות קיומו, הסגנון של יקב פלם הלך והתהדק, והוא ניכר היטב ביינות, שזכו להצלחה בארץ ובעולם ● עם הרוח הגבית הזו החליטה משפחת פלם שהיקב יהיה עצמאי ומקומי לחלוטין

רועי כחלון, מנהל רשות החברות הממשלתיות / צילום: רשות החברות הממשלתיות

בציפייה להסכמי אברהם: משלחת של רשות החברות תצא לקזחסטן

משלחת רשמית של רשות החברות הממשלתיות ונציגות מעשר חברות - בהן מקורות, קצא"א ונתג"ז - תצא לקזחסטן בשבוע הבא יחד עם השר דוד אמסלם ● על רקע הצטרפותה האפשרית של המדינה להסכמי אבהרם, בישראל מזהים הזדמנות לשיתוף פעולה בעיקר בתחום תשתיות המים, וכן בתחומי האנרגיה והסייבר

ג'רום פאוול, יו''ר הפדרל ריזרב / צילום: Associated Press, Andrew Harnik

החוב הממשלתי תופח, והפד מאבד שליטה בדרכו להפוך לכלי פוליטי

החוב הלאומי של ארה"ב שבר באוקטובר שיא חדש וחצה רף של 38 טריליון דולר. קצב הגידול הוכפל לעומת שנת 2000, ובוושינגטון לא מצליחים להאט ● בשלב הבא הפד אולי יאלץ להדפיס דולרים מהאוויר ולקנות בהם את החוב הממשלתי כדי להוריד את הריבית שהשוק מבקש עבורו - וזה יהיה השלב האחרון בתפקידו של הגוף הזה ● כתבה שלישית בסדרה

וול סטריט / צילום: Shutterstock

נעילה מעורבת בוול סטריט; נאסד"ק בשבוע הגרוע מאז תחילת אפריל

נעילה אדומה בבורסות אירופה ● היצוא של סין ירד באוקטובר לראשונה כמעט מזה שנתיים ● בעלי המניות של טסלה אישרו את חבילת השכר ההיסטורית של המנכ"ל אילון מאסק, שעשויה להגיע לטריליון דולר במניות בעשור הקרוב ● הנשיא דונלד טראמפ הודיע אתמול בערב על הסכם סחר עם אוזבקיסטן

זוהרן ממדאני. מגלם דור חדש / צילום: Reuters, Jose Luis Magana

ממדאני הוא רק סימפטום? כך מתגבש הדור החדש באקדמיה האמריקאית נגד ישראל

ניצחונו של זוהרן ממדאני בבחירות לראשות עיריית ניו יורק מגלם דור חדש ביחסו העוין לישראל, ונוכח בשני צדי המפה הפוליטית בארה"ב ● מומחים מזהירים: אם בעבר האמריקאים חשו הזדהות איתנו, כעת פריחת הגישה הפוסט־קולוניאליסטית באוניברסיטאות מצמיחה איבה כלפינו

''הנוף העירוני'' השתנה ללא היכר בגרמניה / צילום: Shutterstock

גרמניה משנה כיוון: "אין יותר סיבה להעניק מקלט לסורים"

שר החוץ הגרמני עורר סערה כשאמר כי הוא אינו צופה שפליטים רבים מסוריה יחזרו "בשל מצב התשתיות" ● קנצלר גרמניה הבהיר כי בקרוב לא תהיה מניעה לגרש פושעים סורים וכי הוא מצפה ש"הסורים יעזרו לבנות מחדש את ארצם" ● הנשיא א־שרע יבקר בברלין כדי לדון בעניין

אילון מאסק / צילום: ap, Jae C. Hong

בעלי המניות אישרו: אילון מאסק יקבל את חבילת השכר הגדולה בתולדות וול סטריט

בעלי המניות של טסלה אישרו את חבילת השכר ההיסטורית של המנכ"ל אילון מאסק, שעשויה להגיע לטריליון דולר במניות בעשור הקרוב ● המתנגדים הזהירו מפני תלות מוגזמת באדם אחד - אך טסלה בחרה להמר עליו שוב ● כעת יצטרך מאסק להוכיח שהיעדים שהציב, בהם מיליון רובוטים לשימוש מסחרי והגעה לשווי של 8.5 טריליון דולר, הם לא חלום רחוק

ראש הממשלה מוסר הצהרה כלכלית בהשתתפות שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ ושר החינוך יואב קיש / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

בשורה חיובית לדירוג האשראי של ישראל: S&P מעלה את התחזית

התפתחות חיובית ראשונה בסטטוס הדירוג של ישראל: סוכנות דירוג האשראי הבינלאומית S&P הודיעה על העלאת תחזית דירוג האשראי של ישראל משלילית ליציבה, כשהדירוג עצמו נותר על ברמת A ● זאת לאחר שבמהלך המלחמה כל שלוש חברות הדירוג הגדולות הורידו את הדירוג

הביטויים שאנחנו אומרים כדי להישמע חכמים אבל מפספסים בענק / צילום: Shutterstock

הביטויים שאנחנו אומרים כדי להישמע חכמים אבל מפספסים בענק

פרשת ההסתדרות שהסעירה השבוע את המדינה קיבלה את השם "יד לוחצת יד" - גרסה משובשת (ובמקרה הזה מכוונת) של הביטוי "יד רוחצת יד" ● בעקבות כך, יצאנו לחפש את הביטויים שאנחנו אומרים כדי להישמע משכילים ורהוטים, אך בפועל משתמשים בהם באופן עקום למדי

אליה ודניאל ברקת / צילום: ירדן בירנבאום, פנדה

עם גיוס המונים של 9 מיליון דולר: השוקולד הישראלי שמוכר אפילו לבלגים

אליה ודניאל ברקת חלקו אהבה משותפת לשוקולד, ונפגשו במטבח כדי להכין יחד גרסה טבעונית ● אותו הניסוי הוליד חתונה - וגם את מותג פנדה המצליח, עם עשרות עובדים, 2,000 נקודות מכירה בארה"ב וכניסה לשווקים נוספים בעולם ● המנוע העיקרי לצמיחה המטאורית שלהם היה התומכים הנלהבים בהדסטארט, שחלקם גם זכו בתמורה למניות

המיליארדרים של תעשיית אריכות החיים / צילום: רויטרס, AP

התעשייה שהושקעו בה 12 מיליארד דולר - וסם אלטמן מהמר עליה בגדול

יותר מ-12 מיליארד דולר הוזרמו למדע התארכות החיים ב-25 השנים האחרונות ● המשקיעים: בעיקר עשירי עמק הסיליקון, בהם פיטר ת'יל וסם אלטמן ● מפיתוח תרופות להצערת תאים ועד הפיכת תהליך ההזדקנות - כך הפך תחום אקדמי נידח למרכז המיינסטרים התרבותי

השיבה מקנדה

6,000 ישראלים עברו לשם במלחמה. עכשיו הם נאלצים לחזור: "מרגישים מהגרים"

חינוך טוב, הזדמנויות תעסוקה, קהילה מחבקת ומדיניות הגירה מקלה במיוחד הביאו יותר מ־6,000 ישראלים לעבור לקנדה מאז תחילת המלחמה ● אלא שבשטח חולפים חודשים עד שהם מורשים לעבוד, זכויות בסיסיות נמנעות מהם, האנטישמיות גואה - ו־30% מהם כבר התייאשו וחזרו ● כך נגוז חלום הרילוקיישן הנוצץ בטורונטו

רני וינברג וד''ר גיא וינברג / צילום: יוסי צבקר

"היינו שמחים להוריד מחיר, אבל אין לנו אפשרות": המשפחה שמחזיקה במאות דירות בתל אביב בראיון

גיא ורני וינברג, מבעלי חברת הנדל"ן מ.ו. השקעות, מקדמים השבחה והתחדשות עירונית בנכסים שרכשה המשפחה במשך ארבעה דורות • הם כמעט לא מוכרים, ובאשר למחירים הם אומרים: "היינו שמחים להוריד מחיר, אבל אין לנו אפשרות. אנחנו מחויבים לשתי מפלצות: האחת חוק מכר והשנייה היא הרגולציה של בנק ישראל"

דירת גן בדרום ירושלים / צילום: רימקס שירז מרכז ירושלים

"השוק רותח": בכמה נמכרה דירת גן עם בריכה בירושלים?

דירה בת 5 חדרים ברחוב אליעזר שילוני בירושלים, עם גינה בשטח של 195 מ"ר, נמכרה תמורת 5.8 מיליון שקל ● "יש ביקוש חזק מאוד לדירות בירושלים, השוק ממש רותח" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

עגלתא / צילום: אמיר ליפשיץ

עגלת הקפה בשרון שמגישה עוגות מעולות ממותג נוסטלגי שעשה קאמבק

עגלת סוסים שהפכה לבית קפה עם קינוחים בטעם של פעם, סדנה מיוחדת אצל אמנית שמגדלת חיידקים וגן בוטני שהוא הלב הפועם של האזור ● ביקור בלב השרון ● חגית אברון תופרת יום

הצלב האדום מוביל חללים חטופים לישראל / צילום: Reuters

ארון החלל החטוף הועבר לישראל

ארונו של החטוף החלל עושה את דרכו למרכז הלאומי לרפואה משפטית, שם יבוצע הליך הזיהוי ● טורקיה הוציאה 37 צווי מעצר נגד בכירים בישראל - בהם נתניהו, כ"ץ וצמרת צה"ל ● הקבינט: "אם צבא לבנון לא יפרק את חיזבאללה, ישראל תתקוף בלבנון" ● נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ הכריז אמש על הצטרפותה של קזחסטן להסכמי אברהם ● היום נערכה הלווייתו של סרן עומר נאוטרה, שגופתו הושבה משבי חמאס

חיילי מילואים / צילום: Shutterstock

ביטול חופשות, קיצוץ הטבות וקיזוז פנסיות: הקרב על תקציב הביטחון מתחיל

בחוק ההסדרים של האוצר עולות מספר הצעות קונקרטיות לקיצוץ בהטבות שהצבא מציע, כמו גם לחימה בימי המילואים המוגזמים שהצבא מחלק ● בין ההצעות המרכזיות: ביטול חופשות שחרור, הטבות מס על רכב וקיזוז פנסיה תקציבית