גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

3 ילדים = עוני

שינוי מס' 2: חייבים לשקול כלכלית מספר הילדים במשפחה!

אתה מתכנן להוליד שלושה ילדים, ללא קשר למינוס האינסופי הקבוע שלך בבנק? את ממשיכה בטיפולי פוריות, אף שכבר יש לך שני ילדים, שמשכורתך ממוצעת, ושבעלך מובטל כבר שנה? החלטת להוליד ילד מתרומת זרע ולהיות חד-הורית, אף שלא נשאר לך הרבה לאחר תשלום שכר-דירה? ברכותינו! כולכם זכאים לתעודת הצטיינות על יישום מיטבי של האתוס הפיריוני של מעמד הביניים הישראלי: ילדים בכל מחיר. תרתי משמע. ורצוי שלושה. (חד-הוריות מקבלות הנחה).

במעמד הביניים הישראלי קיים שילוש קדוש: חובת הולדה של שלושה ילדים בדיוק. זוגות שיש להם רק ילד אחד, אם הוא בן יותר משנתיים-שלוש, זוכים ללחץ חברתי מכל עבר בדמות תהיות, הערות ושאלות לא רק מהורים וחברים, אלא גם מזרים גמורים. זוגות עם שני ילדים חשים שהם עדיין לא מילאו חובתם ושהמשפחה עדיין לא "שלמה". רק זוגות עם שלושה ילדים זוכים לברכת הסביבה כשהם מצהירים ש"זהו". בשום שלב לא נשאלת השאלה "האם" ו"כמה" אלא רק "מתי" - תופעה ישראלית ייחודית למעמד הביניים במדינות ה-OECD.

קדושת האתוס הפריוני של מעמד הביניים הישראלי היא כה קיצונית, עד כי חסידיו לבטח יסרבו להקשיב אפילו, לשיקוף המציאות הכלכלית הנובעת ממנו, כפי שתואר בפרק הראשון בסדרה שלנו. ואכן, הפרדוקס ההזוי ביותר של מעמד הביניים המשכיל, העובד, והנאנק תחת עול המיסים ויוקר המחייה, הוא העדר מוחלט של מוכנות לבחון את הקשר הישיר הקיים בין מספר הילדים שהוא מוליד, לבין מצבו הכלכלי העגום.

שיהיה ברור: אין מענייננו להמליץ לאנשים האם וכמה ילדים להוליד. זו בחירה אישית/זוגית. כן מענייננו להציב מראה למול האבסורד, ההדחקה, וההתעקשות להתעלם מן המשמעויות הכלכליות של בחירה זו.

אז למה זה קורה? ודווקא אצלכם, הפרופסיונאלים, המשכילים, הנאורים והמאד-מודעים-לעצמכם בכל עניין אחר? ההסבר הוא תרבותי. כאשר קבוצות גדולות של אנשים פעולות בצורה דומה בהיבט מסויים, ועוד כזה שהוא קרדינאלי בחיים (הולדת ילדים) למרות שבכל היבט אחר הן פועלות במגוון רחב הרבה יותר של הבדלים בינאישיים (מטעמים באוכל, דרך תחומי עניין, צורות בילוי מועדפות, ועד דעות פוליטיות) - הרי שברור שפועלת כאן נורמה חברתית חד-משמעית, ושאתם נכנעים לה אוטומטית ומתוך עיוורון כלכלי.

הנורמה האמורה עוקפת את אחד מהשיקולים הקריטיים ביותר שהורים אחראים אמורים לבחון: עד כמה יש ביכולתי לתת לכל ילד וילד ביטחון כלכלי לפחות עד לבגרותו (המתארכת כיום עד לגיל 30 לערך, כולל לימודים אקדמיים)? זה המינימום. בנוסף: עד כמה אוכל לשמר את רמת החיים הקודמת לילדים שכבר נולדו, עם כל ילד וילד נוסף?

הרי עם עובדות אין להתווכח: כיום, גידול כל ילד כרוך בהוצאה/השקעה כספית של מאות אלפי שקלים. חלקם מצורך ממשי (חיתולים, מטפלת, גן, חינוך "חינם") וחלקם מהורות היפסטרית והיסטרית (אינספור חוגי העשרה, גדג'טים טכנולוגיים, בת-מצווש ומותגים).

בהינתן שלרובכם ההכנסות לא גדלות ביחס ישר לתוספת במספר הילדים, הרי שכל ילד נוסף מסיג אתכם לאחור. אם מוסיפים לכך את העלייה האובייקטיבית ביוקר המחייה - אתם נסוגים עוד יותר.

כדי לפצות על נסיגה זו אתם עובדים עוד יותר שעות, ואז רואים עוד פחות את הילדים (מה שסותר את הסיבה להבאתם לעולם מלכתחילה), ואז חשים עוד יותר אשמה, ואז קונים להם עוד חוגים-גדג'טים-מותגים, והופכים כל יום הולדת לעולל, שאינו מבחין מימינו לשמאלו, להפקה גרנדיוזית, שרק גורמת לילדים להקביל בין אהבה לצרכנות, שגוררת את כולכם לסחרור צריכה אינסופי בקניון המקומי, שמצריך אתכם לעבוד אף עוד יותר שעות וחוזר חלילה. ירים יד מי שזה לא נכון עבורו!

האם זה הוגן לילדים? התשובה האובייקטיבית היא כמובן - לא. למרות זאת, בארץ, נורמת השילוש-הילדי-הקדוש מנצחת וחזקה מתמיד. האין זה הזמן לקחת אחריות ולבחון אותה מחדש? או לפחות להפסיק להאשים רק את המדינה ולהכיר בחלק ההורי-הפרטני במצב? עד שזה לא יקרה - הנסיגה הכלכלית לאחור תימשך.

האם רק השילוש-הילדי-הקדוש מסביר את כל קשייו של מעמד הביניים? ברור שלא! כפי שהראינו בפרק הקודם, המצב הוא תוצר של שלושה שלישים משלימים: תהליכים כלכליים גלובאליים (עליהם אין לנו שליטה), כשלים פוליטיים מקומיים המאפשרים לעוולות בחלוקת תקציב המדינה ובשוק ההון להתקיים (עליהם יש לנו שליטה חלקית, בבחירות), והתנהלות הפרט (שרק עליה יש לנו שליטה מלאה).

דווקא לפני הבחירות שבפתח חשוב להפנים שכל בחירה מפלגתית לא יכולה לשנות יותר משליש מהמצב! תמיד, כדי להשיג השפעה מיטבית של שני-שליש, נדרש גם שינוי של 180 מעלות בבחירות האישיות של כל אחד ואחת מאיתנו. אבל במקום להכיר בכך, נוח לשני הצדדים להמשיך במצג השווא.

למעמד הביניים קל יותר להאשים מאשר לקחת אחריות. כי מעמד הביניים רוצה את רמת החיים שהוא רוצה ללא קשר ליכולתו לממן אותה, והוא רוצה אותה עכשיו, והוא רוצה אותה ללא כל קשר למספר הילדים שעליו לפרנס.

למפלגות השונות קל יותר למכור לנו את הבחירות כמהלך הקרדינאלי שהוא לבדו יביא הקלה למעמד הביניים, כדי להניע אותנו להצביע עבורן. אבל, כאמור, זו אחיזת עיניים. וככל שהמפלגה יותר "חברתית", כך ההונאה שבהבטחה הריקה הזו חמור עוד יותר!

וכשחלק ממושאי ההאשמה (גם של מעמד הביניים וגם של המפלגות ה"חברתיות") כמו הממשלה, חברי הכנסת והטייקונים-הכוכבים, הם באמת מושחתים-מוסרית עד זרא, זה קל במיוחד. אבל, זה לא פוטר מאחריות. כי הילדים הם שלכם. לא של המדינה. אחרת, אתם לא שונים בהרבה מהחרדים הדורשים מהמדינה (כלומר, מכם) לממן את ילדיהם מבלי לקחת שום אחריות כלכלית-הורית על גורלם.

כל זאת עוד לפני שדיברנו על המימון ההזוי של טיפולי הפוריות בארץ: ישראל היא ה-מעצמה מספר אחת בעולם בתחום זה, עם 3,400 טיפולי הפריה בשנה לכל מיליון תושבים, לעומת רק 600 בצרפת או 500 בבריטניה. רק בישראל מממנת הקופה הציבורית מספר טיפולי פוריות בלתי מוגבל (!) עד לידת שני ילדים, עד גיל 51 לכל אישה, ואף אם לאשה/לזוג כבר יש ילדים קודמים, בכל מספר שהוא. כמה זה עולה לנו? למה לא לגיטימי לדון בכך במקביל לדיון בהקצאות גבוהות אחרות בתקציב המדינה?

זעקות מזועזעות כגון "מה הקשר? ילד עושים מאהבה לא מכסף!" או "מה את רוצה, שרק עשירים יביאו ילדים?", כמו גם נאצות עסיסיות על חילול הקודש שבעצם העלאת הסוגיה, הן התגובות שאני בדרך-כלל שומעת כתגובה לעובדות הללו.

אולם, מי ששם בראש מעייניו את טובת הילד, אובייקטיבית, חייב להכיר בכך שהולדתו למחסור כלכלי או לסכנה תמידית במחסור כזה - אינה הוגנת כלפי הילד עצמו. האם ילד זקוק רק לכסף? ברור שלא! אבל גם ההיפך נכון: רק אהבה, עצומה ככל שתהיה, ממש לא מספיקה.

אז אחת מהשתיים: או שתתחילו להיות הורים כמו שצריך כדי למנוע את הסחרור הרגשי-כלכלי שהורס אתכם ואת הילדים, או שתעשו פחות ילדים.

ועל-כך בפרק הבא - שינוי מס' 3: הפרטת ההורות - איך הורי מעמד הביניים המאשימים את הממשלה (בצדק) בהפרטת שירותי הרווחה, חוטאים בהפרטה חמורה אף יותר, עם הילדים שלהם עצמם.

■ הכותבת היא יועצת ארגונית בכירה, פסיכולוגית חברתית ומנכ"ל BossProblem - הפורטל להצלחה בעבודה.

עוד כתבות

הזמר במסכה / צילום: צילום מסך מאתר קשת

המדד שקובע אפקטיביות בפרסום: "הזמר במסכה" וליגת העל במקום הראשון

ניתוח של מאות קמפיינים שעלו בטלוויזיה ב-2025, והתרומה שלהם לחיפושי מותג, שיחות נכנסות, המרות ומכירות, הוביל את חברת אנימו ליצור את מדד אפקטיביות הפרסום ● החלק הראשון לא מתחשב בתקציב שהושקע אלא רק בביצועים, והחלק השני משקלל אותו לתוך הנוסחה

מטוס של אל על / צילום: עידו וכטל

חסימת האנגרים וביטול הטבות לבכירים: המאבק היצרי מאחורי הקנס שהוטל על אל על

לגלובס נודע כי מאחורי הקנס של 110 מיליון שקל שקיבלה אל על מרשות התחרות בגין חסימת האנגרים, התנהל קרב שכלל האשמות של ארקיע למשרד ראש הממשלה על אפליה באבטחת טיסות וביטול טיסות בביזנס לבכירים בשתי החברות ● מקורות בענף: אל על פעלה לסכל את התחרות, וחלק מהאשמות לא נכללו בהחלטת רשות החברות ● החברה: "דוחים מכל וכל את הטענה"

לורד פיטר מנדלסון / צילום: ap, Ben Birchall

פרשת אפשטיין בבריטניה מסתעפת: גם השגריר לשעבר בארה"ב נעצר

לורד פיטר מנדלסון, לשעבר שגריר בריטניה בארה"ב, נעצר בחשד שהדליף לג'פרי אפשטיין פרטים על המדיניות הכלכלית של בריטניה ● פיטר מנדלסון הוא אחת הדמויות הבכירות ביותר במפלגת הלייבור ● במסגרת חקירת הפרשה, בשבוע שעבר נעצר בממלכה הנסיך לשעבר אנדרו

אפי מלכין, הממונה על השכר באוצר / צילום: דוברות משרד האוצר

הבשורה שיקבלו בקרוב 700 אלף עובדים

לראשונה מאז הקורונה: משרד האוצר מסדיר את העבודה מהבית במגזר הציבורי ● לגלובס נודע כי הפיילוט הופך לקבוע ומתרחב ● המתווה ליום עבודה אחד בשבוע מהבית, שמגבש הממונה על השכר, יחול על המגזר הציבורי הרחב שכולל כ-700 אלף עובדים

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: מירי שמעונוביץ

סמוטריץ' חתם על צו חדש: פטור ממע"מ עד 130 דולר ביבוא אישי

סמוטריץ' חתם על הצו לאחר פקיעתו של הצו הקודם שכלל פטור לחבילות עד 150 דולר בעקבות פסילתו ע"י הצבעה בכנסת אמש ● הכניסה לתוקף: מהלילה בחצות ● סמוטריץ': "לא אתן לקומץ קומוניסטים בליכוד ולאופוזיציה חסרת אחריות שנלחמת באזרחי ישראל - לנצח"

רעיה שטראוס בן דרור / צילום: תומס סולינסקי

שתי ההשקעות שסידרו לרעיה שטראוס 350 מיליון שקל

עסקת הרכישה של קבוצת אקרו והנפקתה הצפויה של ב.ס.ר הנדסה, מניבות ערך נאה עבור המשקיעה הוותיקה בחברות הנדל"ן, שמימשה את מניותיה בקבוצת שטראוס לפני כשני עשורים ● אותן מניות שמכרה שטראוס בן דרור בקבוצת המזון, שוות כיום קרוב ל–2 מיליארד שקל

קלדנית בבית המשפט / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

האולם הדיגיטלי יוצא לדרך: כלי AI בשירות השופטים וסוף לעידן הקלדנות

מערכת המשפט מתקרבת להשלמת המעבר לדיגיטל, לטובת הפחתת העומס והבירוקרטיה ● לצד כלים המסייעים בכתיבת פסקי דין, מערכת חדשה תאפשר לקיים דיונים בווידאו ללא הגעה פיזית ● במקביל, התמלול האוטומטי מחליף את הקלדניות - שנוצר עבורן תפקיד חדש

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: דוברות שר האוצר

מכה לסמוטריץ': הכנסת ביטלה את הצו להרחבת הפטור ממע"מ

רק 25 ח"כים הצביעו בעד הצו של שר האוצר סמוטריץ' הפוטר צרכנים ממע"מ ביבוא אישי עד לסכום של 150 דולר ● 59 ח"כים התנגדו, לאחר שראש הממשלה נתניהו החליט על חופש הצבעה לקואליציה

זהבית כהן, מנכ''לית אייפקס / צילום: יונתן בלום

"זבל ואידיוט": התביעה שמסעירה את שוק ההון והשאלות הפתוחות

תביעה שהגיש ארז נחום נגד קרן אייפקס והעומדת בראשה, זהבית כהן, מתארת יחס פוגעני לעובדים ופגיעה בשקיפות ובניהול חברת הפורטפוליו הציבורית, מקס סטוק ● מומחי משפט מצביעים על השאלות העקרוניות שאיתן תתמודד התביעה

טדי שגיא / צילום: יונתן בלום

טדי שגיא חוזר לבורסה בת"א: אולטרייד מיחזור הנפיקה לפי שווי של 300 מיליון שקל

חברת מיחזור האלקטרוניקה של טדי שגיא ועודד רייכמן גייסה 150 מיליון שקל בהנפקה ראשונית, ומניות החברה יחלו להיסחר בת"א בימים הקרובים ● כספי הגיוס ישמשו לפריעת הלוואה מבנק ולהקמה ובנייה של מפעלי מיחזור

וול סטריט / צילום: ap, M. Spencer Green

הדוח האפוקליפטי שהפחיד את המשקיעים בוול סטריט

דוח ויראלי של חברת המחקר Citrini Research הצית גל ירידות חריג בוול סטריט והעמיק את חשש המשקיעים כי האצה חדה בהתפתחות הטכנולוגיה והבינה המלאכותית עלולה לערער את השוק

כותרות העיתונים בעולם

המדינה שבה הנשיא וראש הממשלה בעימות בגלל ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: האם איראן מוכנה למלחמה, מה עומד מאחורי האסטרטגיה של ארה"ב מול טהרן, וראש ממשלת קרואטיה והנשיא נמצאים בעימות בשל שת"פ עם ישראל • כותרות העיתונים בעולם

מחנה ''מטווח 24'' / צילום: חורחה נובומינסקי

נסגר מכרז ל-1,100 דירות ב"שדה דב" של ראשון לציון

שבעת המכרזים הראשונים על הקרקעות ב"מטווח 24" במערב ראשון לציון נמכרו בסך כולל של 1.4 מיליארד שקל ● ענקית הטכנולוגיה אפלייד מטיריאלס חנכה ברחובות מרכז מו"פ חדש, וחברת המינרלים ICL חנכה את בניין המטה החדש שלה בבאר שבע

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

ההערכה בישראל: תקיפה אמריקנית באיראן - בלתי נמנעת

הבית הלבן: "דיפלומטיה היא תמיד האפשרות הראשונה, אבל טראמפ מוכן גם להשתמש בכוח קטלני", שר ההגנה האיראני: לא מחפשים מלחמה ● דיווח: ארה"ב תוכל לתקוף באיראן רק 5-4 ימים ברצף; טהראן מאיימת: "תיזהרו מטעות בחישוב". דיווח: ישראל איימה על לבנון - "נתקוף בעוצמה אם חיזבאללה יתערב", שר החוץ הלבנוני התריע: "חוששים מתקיפות ישראליות, שואפים לפעול דיפלומטית"● דיווחים שוטפים

משרדי אנבידיה ביקנעם / צילום: אנבידיה

הרחק מהעיסוק המסורתי: מאחורי הרכישה החמישית של אנבידיה בישראל

הרכישה האחרונה של ענקית השבבים בארץ מסמנת את כניסתה לתחום ניהול המידע בארגונים. מאחוריה: מהפכת הסוכנים החכמים שלה ● המהלך מצטרף לרכישות קודמות דוגמת ראן איי.איי ודסי

בלון של היצרנית האוקראינית Aerobavovna / צילום: Reuters, Justin Yau

זולים וכמעט בלתי ניתנים ליירוט: הבלונים חוזרים לשדה הקרב

הבלונים, שמרחפים מעל זירות הלחימה כבר מימי המהפכה הצרפתית, שבים כעת לשטח כשהם מצוידים בבינה מלאכותית, חיישנים ויכולות אוטונומיות ● מאוקראינה ועד ארה"ב, הם משמשים לסיור, תקיפה ותקשורת - ומציבים חלופה זולה שמאתגרת גם מערכות הגנה מתקדמות

בבנק ההשקעות גולדמן זאקס מהמרים נגד השקל / צילום: Shutterstock

מה יקרה לשקל עד סוף השנה? בשוק לא קונים את התחזיות הקשות

לנוכח הסיכונים הגיאופוליטיים והלחץ על מניות הטכנולוגיה, בבנק ההשקעות מעריכים שהשקל בתמחור יתר של 13% וממליצים על פוזיציית שורט ● מנגד, כלכלנים מקומיים מעריכים שהירידה ברמת הסיכון והגאות בהייטק ובתעשיות הביטחוניות יתמכו בהמשך התחזקות המטבע

קניות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

"אנשים גילו בבוקר שהם צריכים לשלם מס שלא לקחו בחשבון"

הכנסת הצליחה לבטל הלילה את הצו של שר האוצר סמוטריץ' להרחבת הפטור ממע"מ ביבוא אישי ל-150 דולר ● מה קורה עם חבילות שכבר הוזמנו, איך נדע אם דרוש חיוב נוסף, ומהי תקרת הפטור עכשיו? ● גלובס עושה סדר

איור:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

התרגיל שנכשל: עקף את המתווך דרך אשתו - וישלם דמי תיווך כפולים

המחוזי בת"א מציב תמרור אזהרה לרוכשי הדירות: חתמתם על סעיף "פיצוי מוסכם"? בית המשפט עשוי לחייב אתכם לשלם אותו, גם אם טענתם שהמתווך לא היה "הגורם היעיל" בעסקה ● השופטת אביגיל כהן: "במקרה זה המערער ניסה בחוסר תום־לב למנוע מהמשיב להשתלב בקידום העסקה ולהפוך ל'גורם יעיל'"

תעשיות ''מלח הארץ'' / צילום: אתר החברה

הקרקעות ששימשו לרכישת השליטה בבנק הפועלים עברו לידי המדינה: זה הרווח של הבעלים

חברת המזון סוגת מעדכנת כלפי מעלה את הרווח שתרשום מההסכם לפינוי בריכות המלח שלה בעיר הדרומית, מ־70 לעד 105 מיליון שקל ● הקרקע תשמש לבניית דירות, מסחר ומלונאות