גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

3 ילדים = עוני

שינוי מס' 2: חייבים לשקול כלכלית מספר הילדים במשפחה!

אתה מתכנן להוליד שלושה ילדים, ללא קשר למינוס האינסופי הקבוע שלך בבנק? את ממשיכה בטיפולי פוריות, אף שכבר יש לך שני ילדים, שמשכורתך ממוצעת, ושבעלך מובטל כבר שנה? החלטת להוליד ילד מתרומת זרע ולהיות חד-הורית, אף שלא נשאר לך הרבה לאחר תשלום שכר-דירה? ברכותינו! כולכם זכאים לתעודת הצטיינות על יישום מיטבי של האתוס הפיריוני של מעמד הביניים הישראלי: ילדים בכל מחיר. תרתי משמע. ורצוי שלושה. (חד-הוריות מקבלות הנחה).

במעמד הביניים הישראלי קיים שילוש קדוש: חובת הולדה של שלושה ילדים בדיוק. זוגות שיש להם רק ילד אחד, אם הוא בן יותר משנתיים-שלוש, זוכים ללחץ חברתי מכל עבר בדמות תהיות, הערות ושאלות לא רק מהורים וחברים, אלא גם מזרים גמורים. זוגות עם שני ילדים חשים שהם עדיין לא מילאו חובתם ושהמשפחה עדיין לא "שלמה". רק זוגות עם שלושה ילדים זוכים לברכת הסביבה כשהם מצהירים ש"זהו". בשום שלב לא נשאלת השאלה "האם" ו"כמה" אלא רק "מתי" - תופעה ישראלית ייחודית למעמד הביניים במדינות ה-OECD.

קדושת האתוס הפריוני של מעמד הביניים הישראלי היא כה קיצונית, עד כי חסידיו לבטח יסרבו להקשיב אפילו, לשיקוף המציאות הכלכלית הנובעת ממנו, כפי שתואר בפרק הראשון בסדרה שלנו. ואכן, הפרדוקס ההזוי ביותר של מעמד הביניים המשכיל, העובד, והנאנק תחת עול המיסים ויוקר המחייה, הוא העדר מוחלט של מוכנות לבחון את הקשר הישיר הקיים בין מספר הילדים שהוא מוליד, לבין מצבו הכלכלי העגום.

שיהיה ברור: אין מענייננו להמליץ לאנשים האם וכמה ילדים להוליד. זו בחירה אישית/זוגית. כן מענייננו להציב מראה למול האבסורד, ההדחקה, וההתעקשות להתעלם מן המשמעויות הכלכליות של בחירה זו.

אז למה זה קורה? ודווקא אצלכם, הפרופסיונאלים, המשכילים, הנאורים והמאד-מודעים-לעצמכם בכל עניין אחר? ההסבר הוא תרבותי. כאשר קבוצות גדולות של אנשים פעולות בצורה דומה בהיבט מסויים, ועוד כזה שהוא קרדינאלי בחיים (הולדת ילדים) למרות שבכל היבט אחר הן פועלות במגוון רחב הרבה יותר של הבדלים בינאישיים (מטעמים באוכל, דרך תחומי עניין, צורות בילוי מועדפות, ועד דעות פוליטיות) - הרי שברור שפועלת כאן נורמה חברתית חד-משמעית, ושאתם נכנעים לה אוטומטית ומתוך עיוורון כלכלי.

הנורמה האמורה עוקפת את אחד מהשיקולים הקריטיים ביותר שהורים אחראים אמורים לבחון: עד כמה יש ביכולתי לתת לכל ילד וילד ביטחון כלכלי לפחות עד לבגרותו (המתארכת כיום עד לגיל 30 לערך, כולל לימודים אקדמיים)? זה המינימום. בנוסף: עד כמה אוכל לשמר את רמת החיים הקודמת לילדים שכבר נולדו, עם כל ילד וילד נוסף?

הרי עם עובדות אין להתווכח: כיום, גידול כל ילד כרוך בהוצאה/השקעה כספית של מאות אלפי שקלים. חלקם מצורך ממשי (חיתולים, מטפלת, גן, חינוך "חינם") וחלקם מהורות היפסטרית והיסטרית (אינספור חוגי העשרה, גדג'טים טכנולוגיים, בת-מצווש ומותגים).

בהינתן שלרובכם ההכנסות לא גדלות ביחס ישר לתוספת במספר הילדים, הרי שכל ילד נוסף מסיג אתכם לאחור. אם מוסיפים לכך את העלייה האובייקטיבית ביוקר המחייה - אתם נסוגים עוד יותר.

כדי לפצות על נסיגה זו אתם עובדים עוד יותר שעות, ואז רואים עוד פחות את הילדים (מה שסותר את הסיבה להבאתם לעולם מלכתחילה), ואז חשים עוד יותר אשמה, ואז קונים להם עוד חוגים-גדג'טים-מותגים, והופכים כל יום הולדת לעולל, שאינו מבחין מימינו לשמאלו, להפקה גרנדיוזית, שרק גורמת לילדים להקביל בין אהבה לצרכנות, שגוררת את כולכם לסחרור צריכה אינסופי בקניון המקומי, שמצריך אתכם לעבוד אף עוד יותר שעות וחוזר חלילה. ירים יד מי שזה לא נכון עבורו!

האם זה הוגן לילדים? התשובה האובייקטיבית היא כמובן - לא. למרות זאת, בארץ, נורמת השילוש-הילדי-הקדוש מנצחת וחזקה מתמיד. האין זה הזמן לקחת אחריות ולבחון אותה מחדש? או לפחות להפסיק להאשים רק את המדינה ולהכיר בחלק ההורי-הפרטני במצב? עד שזה לא יקרה - הנסיגה הכלכלית לאחור תימשך.

האם רק השילוש-הילדי-הקדוש מסביר את כל קשייו של מעמד הביניים? ברור שלא! כפי שהראינו בפרק הקודם, המצב הוא תוצר של שלושה שלישים משלימים: תהליכים כלכליים גלובאליים (עליהם אין לנו שליטה), כשלים פוליטיים מקומיים המאפשרים לעוולות בחלוקת תקציב המדינה ובשוק ההון להתקיים (עליהם יש לנו שליטה חלקית, בבחירות), והתנהלות הפרט (שרק עליה יש לנו שליטה מלאה).

דווקא לפני הבחירות שבפתח חשוב להפנים שכל בחירה מפלגתית לא יכולה לשנות יותר משליש מהמצב! תמיד, כדי להשיג השפעה מיטבית של שני-שליש, נדרש גם שינוי של 180 מעלות בבחירות האישיות של כל אחד ואחת מאיתנו. אבל במקום להכיר בכך, נוח לשני הצדדים להמשיך במצג השווא.

למעמד הביניים קל יותר להאשים מאשר לקחת אחריות. כי מעמד הביניים רוצה את רמת החיים שהוא רוצה ללא קשר ליכולתו לממן אותה, והוא רוצה אותה עכשיו, והוא רוצה אותה ללא כל קשר למספר הילדים שעליו לפרנס.

למפלגות השונות קל יותר למכור לנו את הבחירות כמהלך הקרדינאלי שהוא לבדו יביא הקלה למעמד הביניים, כדי להניע אותנו להצביע עבורן. אבל, כאמור, זו אחיזת עיניים. וככל שהמפלגה יותר "חברתית", כך ההונאה שבהבטחה הריקה הזו חמור עוד יותר!

וכשחלק ממושאי ההאשמה (גם של מעמד הביניים וגם של המפלגות ה"חברתיות") כמו הממשלה, חברי הכנסת והטייקונים-הכוכבים, הם באמת מושחתים-מוסרית עד זרא, זה קל במיוחד. אבל, זה לא פוטר מאחריות. כי הילדים הם שלכם. לא של המדינה. אחרת, אתם לא שונים בהרבה מהחרדים הדורשים מהמדינה (כלומר, מכם) לממן את ילדיהם מבלי לקחת שום אחריות כלכלית-הורית על גורלם.

כל זאת עוד לפני שדיברנו על המימון ההזוי של טיפולי הפוריות בארץ: ישראל היא ה-מעצמה מספר אחת בעולם בתחום זה, עם 3,400 טיפולי הפריה בשנה לכל מיליון תושבים, לעומת רק 600 בצרפת או 500 בבריטניה. רק בישראל מממנת הקופה הציבורית מספר טיפולי פוריות בלתי מוגבל (!) עד לידת שני ילדים, עד גיל 51 לכל אישה, ואף אם לאשה/לזוג כבר יש ילדים קודמים, בכל מספר שהוא. כמה זה עולה לנו? למה לא לגיטימי לדון בכך במקביל לדיון בהקצאות גבוהות אחרות בתקציב המדינה?

זעקות מזועזעות כגון "מה הקשר? ילד עושים מאהבה לא מכסף!" או "מה את רוצה, שרק עשירים יביאו ילדים?", כמו גם נאצות עסיסיות על חילול הקודש שבעצם העלאת הסוגיה, הן התגובות שאני בדרך-כלל שומעת כתגובה לעובדות הללו.

אולם, מי ששם בראש מעייניו את טובת הילד, אובייקטיבית, חייב להכיר בכך שהולדתו למחסור כלכלי או לסכנה תמידית במחסור כזה - אינה הוגנת כלפי הילד עצמו. האם ילד זקוק רק לכסף? ברור שלא! אבל גם ההיפך נכון: רק אהבה, עצומה ככל שתהיה, ממש לא מספיקה.

אז אחת מהשתיים: או שתתחילו להיות הורים כמו שצריך כדי למנוע את הסחרור הרגשי-כלכלי שהורס אתכם ואת הילדים, או שתעשו פחות ילדים.

ועל-כך בפרק הבא - שינוי מס' 3: הפרטת ההורות - איך הורי מעמד הביניים המאשימים את הממשלה (בצדק) בהפרטת שירותי הרווחה, חוטאים בהפרטה חמורה אף יותר, עם הילדים שלהם עצמם.

■ הכותבת היא יועצת ארגונית בכירה, פסיכולוגית חברתית ומנכ"ל BossProblem - הפורטל להצלחה בעבודה.

עוד כתבות

אילוסטרציה: shutterstock

החודש הכי חזק של מיטב אי פעם ושיא של 3 שנים נשבר בתעשיית הגמל

מנהל הגמל הגדול בישראל גייס בינואר 2.4 מיליארד שקל - הגיוס החודשי השלישי בגודלו אי פעם בתעשייה ● לעומתו ממשיכים אלטשולר שחם וילין לפידות לשלם את מחיר החולשה בתשואות ומאבדים מיליארדים למתחרים ● מנכ"ל מיטב גמל: "יש לנו יתרון תחרותי משמעותי"

וול סטריט / צילום: ap, M. Spencer Green

הדוח האפוקליפטי שהפחיד את המשקיעים בוול סטריט

דוח ויראלי של חברת המחקר Citrini Research הצית גל ירידות חריג בוול סטריט והעמיק את חשש המשקיעים כי האצה חדה בהתפתחות הטכנולוגיה והבינה המלאכותית עלולה לערער את השוק

כותרות העיתונים בעולם

המדינה שבה הנשיא וראש הממשלה בעימות בגלל ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: האם איראן מוכנה למלחמה, מה עומד מאחורי האסטרטגיה של ארה"ב מול טהרן, וראש ממשלת קרואטיה והנשיא נמצאים בעימות בשל שת"פ עם ישראל • כותרות העיתונים בעולם

צוללת BlueWhale בניסוי שהתקיים בקיץ בגרמניה / צילום: commons.wikimedia.org

היוצרות התהפכו: התעשייה האווירית מסרה צוללת לחיל הים הגרמני

הצוללת הבלתי-מאוישת Bluewhale, של התעשייה האווירית משמשת בעיקר לצרכי איסוף מודיעין באמצעים אלקטרוניים ובחשאיות ● העסקה מוערכת בשווי של עשרות מיליוני אירו ועשויה לפתוח פתח להצטיידות נוספת בעתיד

בנימין נתניהו פוגש את נרנדרה מודי שנחת בארץ, היום / צילום: ap, Leo Correa

לייזר ועסקאות במיליארדים: מה מחפש ראש ממשלת הודו בישראל

ביקורו של נרנדרה מודי בארץ, לראשונה מאז 2017, יכלול שורת היבטים, בהם ביטחוניים, סחר והעברת טכנולוגיות להודו ● לצד הרחבת הסחר ושיתופי פעולה טכנולוגיים, אחד הנושאים המרכזיים שהצדדים ידונו עליו הוא פיתוח בתחום ההגנה מטילים בליסטיים

מחנה ''מטווח 24'' / צילום: חורחה נובומינסקי

נסגר מכרז ל-1,100 דירות ב"שדה דב" של ראשון לציון

שבעת המכרזים הראשונים על הקרקעות ב"מטווח 24" במערב ראשון לציון נמכרו בסך כולל של 1.4 מיליארד שקל ● ענקית הטכנולוגיה אפלייד מטיריאלס חנכה ברחובות מרכז מו"פ חדש, וחברת המינרלים ICL חנכה את בניין המטה החדש שלה בבאר שבע ● אירועים ומינויים

בלון של היצרנית האוקראינית Aerobavovna / צילום: Reuters, Justin Yau

זולים וכמעט בלתי ניתנים ליירוט: הבלונים חוזרים לשדה הקרב

הבלונים, שמרחפים מעל זירות הלחימה כבר מימי המהפכה הצרפתית, שבים כעת לשטח כשהם מצוידים בבינה מלאכותית, חיישנים ויכולות אוטונומיות ● מאוקראינה ועד ארה"ב, הם משמשים לסיור, תקיפה ותקשורת - ומציבים חלופה זולה שמאתגרת גם מערכות הגנה מתקדמות

שכונת פארק הים שתוקם בשטח ''מטווח 24'' במערב ראשון לציון / הדמיה: עיריית ראשון לציון

"שדה דב" של ראשון לציון: מהו "מטווח 24", וכמה יעלה לגור שם?

השבוע נסגרו שבעת המכרזים הראשונים על הקרקעות במתחם "מטווח 24" במערב ראשון לציון, בו צפויות להיבנות כ-1,100 יחידות דיור ● אילו חברות זכו במכרזים, מתי היזמים יכולים לעלות על הקרקע, ומה אומרים מחירי הקרקע במתחם על מחירי הדירות שייבנו? ● גלובס עושה סדר

פאנלים סולאריים מעל שדה חקלאי / צילום: אמיר טרקל

האיום החדש על שדות סולאריים חקלאיים עוד לפני שהוקמו

בדיון בכנסת התגלה שהקמת פאנלים סולאריים מעל שטחים חקלאיים יגרור חיוב בהיטל השבחה, מכיוון שבוטלה הדרישה בהליך תכנוני חדש לשדות ● משרדי הממשלה חלוקים, והחקלאים חושבים מחדש אם הפרויקט משתלם

ממ''ד / צילום: דוברות משרד הביטחון

אפקט איראן? עלייה בחיפוש השכרה וסאבלטים עם ממ"ד

בקבוצות פייסבוק שונות המיועדות למחפשי דירות ניכרת עלייה בפוסטים שפורסמו בחיפוש אחר דירות עם ממ"ד, הן להשכרה והן לסאבלט, כדי להיערך מבעוד מועד לתקיפה נוספת

דוד לרון / צילום: ישראל שם טוב

מנכ"ל דואר ישראל דוד לרון פורש אחרי 4 שנים

דוד לרון, שמונה בשנת 2022 על ידי דירקטוריון החברה לתפקיד המנכ"ל, הודיע על פרישתו ● טרם ברור מי יחליף אותו, ולרון מתכנן להמשיך ולכהן כמנכ"ל בחודשים הקרובים עד שיימצא לו מחליף

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: מירי שמעונוביץ

סמוטריץ' חתם על צו חדש: פטור ממע"מ עד 130 דולר ביבוא אישי

שר האוצר חתם על הצו לאחר שהכנסת פסלה אמש את הצו הקודם שהוציא, שכלל פטור ממע"מ לחבילות בסכום של עד 150 דולר ● הכניסה לתוקף של הצו החדש: מהלילה בחצות ● סמוטריץ': "לא אתן לקומץ קומוניסטים בליכוד ולאופוזיציה חסרת אחריות לנצח" ● איגוד לשכות המסחר: "מחר בבוקר נגיש לבג"ץ בקשה לצו מניעה"

אילוסטרציה: shutterstock

הבורסה בת"א ננעלה בירידות; מדד הביטוח צנח ב-7.5%, הבנקים ב-2%

מדד ת"א 35 ירד בכ-1.7% ● הירידה במניות הביטוח והפיננסים באה בעקבות דוח אפוקליפטי של חברת המחקר Citrini Research סביב עתיד ה-AI ● המניה שנמחקת מהבורסה בתל אביב אחרי 25 שנים ● טרמינל איקס זינקה בעקבות נפילת הצעתו של שר האוצר להעלות את תקרת הפטור ממע"מ

בורסת לונדון / צילום: Shutterstock

עליות באירופה; בורסת לונדון עולה לשיא חדש של כל הזמנים

הפוטסי מתקדם בכ-1% ● מדדי הניקיי והקוספי זינקו לשיאים חדשים ● מניות התוכנה התאוששו אתמול בוול סטריט, לאחר שכנס של חברת ה-AI אנתרופיק הפיג את חלק מחששות המשקיעים ● בורסת דרום קוריאה עקפה את בורסת פריז במונחי שווי שוק ● ענקית השבבים אנבידיה תדווח לאחר נעילת המסחר את תוצאותיה הכספיות - אלו ציפיות האנליסטים

הסופרקמפיוטר של חברת סריבראס בחוות שרתים בקליפורניה / צילום: Reuters, REBECCA LEWINGTON/CEREBRAS

יצרנית השבבים שרוצה להתחרות באנבידיה לוקחת צעד דרמטי

שלושה חודשים לאחר שדווח כי בכוונתה להגיש תשקיף, יצרנית שבבי ה־AI סריבארס הגישה מסמכים חסויים ל־SEC ומקדמת פגישות עם משקיעים ● במקביל, שווי החברה קפץ דרמטית ל-23 מיליארד דולר, ועסקת ענק עם OpenAI משנה את תמונת הסיכון

רעיה שטראוס בן דרור / צילום: תומס סולינסקי

שתי ההשקעות שסידרו לרעיה שטראוס 350 מיליון שקל

עסקת הרכישה של קבוצת אקרו והנפקתה הצפויה של ב.ס.ר הנדסה, מניבות ערך נאה עבור המשקיעה הוותיקה בחברות הנדל"ן, שמימשה את מניותיה בקבוצת שטראוס לפני כשני עשורים ● אותן מניות שמכרה שטראוס בן דרור בקבוצת המזון, שוות כיום קרוב ל–2 מיליארד שקל

ירידות בבורסה בתל אביב / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

ירידות בתל אביב, בהובלת מניות הנדל"ן והבנקים

מדד ת"א 35 יורד בכ-0.8%, מדד ת"א 90 נופל בכ-1.8% ● אלביט עולה ב-4% ● מניות האופנה נחלשות, אחרי ששר האוצר הודיע על העלאת תקרת הפטור ממע"מ לחבילות עד 130 דולר ● אל על יורדת אחרי הדוחות ​​● וגם: אנבידיה תפרסם הלילה את תוצאותיה הכספיות - אלו ציפיות האנליסטים

ח''כ לימור סון הר-מלך. ''זמרי ופתחי בע''מ'', גלי ישראל, 22.2.26 / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

לימור סון הר-מלך טענה שאין חוק שאוסר על כניסה לעזה. מתברר שיש שניים כאלה

ח"כ לימור סון הר-מלך נכנסה לעזה והתעקשה שאין חוק שאוסר זאת עליה ● אלא שיש שני חוקים כאלה, והפרתם יכולה לעלות כדי עבירה פלילית ● המשרוקית של גלובס

השופט דוד מינץ / צילום: שלומי יוסף

בג"ץ נגד המוסכים: "מרוויחים על חשבון המבוטחים"

בג"ץ דחה את עתירת המוסכים לחייב את חברות הביטוח לשלם על חלקי החילוף לפי מחירון של חברות יבוא חלקי החילוף לרכב (חלפים) - שגבוה במאות אחוזים ולפעמים יותר מ"מחיר השוק" ● השופטים תקפו את משרד התחבורה: "כשל שוק. מצב מעוות"

קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מאשימה: חברות סיניות כרו מידע מקלוד לפיתוח מודלים

בפוסט חריג בחריפותו שפורסם מטעם החברה אתמול, אנתרופיק טוענת כי שלוש חברות סיניות, פעלו באופן שיטתי כדי לשאוב מידע ממודל השפה שלה קלוד ● לפי אנתרופיק, החברות הקימו יותר מ־24 אלף חשבונות מזויפים וביצעו למעלה מ־16 מיליון פניות למערכת, בהיקף שהיא מגדירה כתעשייתי