רוחות וגשמים אינם מעלים רק את מפלס הכנרת, אלא גם את הרייטינג של הטלוויזיה: מה שרע למסעדות, לפאבים ולבתי-הקולנוע הוא ברכה לזכיינים שמשיגים רייטינג חלומי. מאחר שרב הסיכויים שמרבית הקוראים יישארו הערב (ב') בבתיהם, הנה 4 חלופות מ-4 ז'אנרים שונים של טלוויזיה.
האופציה הספורטיבית
קריית-שמונה - מכבי תל-אביב, יום ב' 20:50, ערוץ 1
העובדה שבגלל מזג-האוויר ויתרתם על האימון בחדר הכושר, אינה אומרת שאינכם יכולים לעסוק הערב בספורט: אחרי שהפער מהיריבה העירונית הצטמצם לנקודה בלבד, יוצאת המועמדת לאליפות - מכבי תל-אביב, למשחק חוץ קשה בקריית-שמונה, שמצידה החלה לטפח חלום קטן להגנה על התואר.
עד לפני כמה שנים היה גורם מזג-האוויר הסוער בצפון לביטולו של המשחק, אבל בשנים האחרונות, עם השיפור באיכות הדשא (יחד עם מחויבות לווינר ולטלוויזיה), כבר כמעט שאין ביטולים בגין תנאי מזג-האוויר.
לפיכך צפו למשחק כדורגל שיהיה יותר "בלט על הקרח" ממשחק טקטי מסודר, וברמתו של הכדורגל הישראלי, לא בטוח שמשחק "פספוסים" הוא בהכרח בשורה רעה לצופה.
האופציה המצחיקה
"ארץ נהדרת", יום ב' 21:40, ערוץ 2 קשת
אחרי פרק פתיחה רע מאוד ופרק המשך לא רע, מחכה עדיין העונה העשירית של "ארץ נהדרת" בפינה לשיפוטכם - אולי הפרק שישודר הערב יכריע את יחס הצופים להמשך העונה.
נתוני הרייטינג המוצלחים של שתי התוכניות הקודמות, יחד עם מזג-האוויר החורפי, עשויים בהחלט להביא את השידור הערב לנתוני שיא, והשאלה היחידה היא האם הטאלנטים המוכשרים יצליחו ליישר קו עם הציפיות, או ששוב נצטרך להמתין לשתי הדקות האחרונות עם יובל סמו כדי לצחוק קצת.
האופציה התיעודית
"עיתונאי מלחמה", יום ב' 22:00, ערוץ "יס דוקו"
תמונה אחת שווה אלף מילים, אבל האם יש "פריים" מוצלח ששווה אלף הרוגים? לפעמים נדמה שתהילת העולם של עיתונאי המלחמה בעולם נמצאת כבר מאחוריהם. בעידן שבו רבים מאזרחי העולם מצוידים בסמארטפונים בעלי מצלמות, יכולה תמונה מזירת ההתרחשות להגיע לכל אתרי החדשות בתוך שניות, בלי להידרש לעיתונאי או לצלם מקצועי שיימצא בשטח.
בין אם מדובר ברומנטיקה לשמה, אולי אפילו רקוויאם, הסדרה, שיצר מייקל מאן המוערך, היא מרתקת. היא מביאה את סיפוריהם של אנשי חדשות שנשלחים למשימות במקומות רגישים כמו לוב או דרום סודן, מקומות שעלולים להפוך אותם ממתווכי-חדשות לחדשות עצמן.
האופציה הקולנועית
"בירדי", יום ב' 22:00,ערוץ "הוט פריים"
שלהי שנות ה-70 ותחילת שנות ה-80 היו שנים מעולות לבימאי אלן פארקר. על רקע הלהיטים ההוליוודיים שביים, יפה להיווכח שדווקא הסרט הקומפקטי והלא שגרתי הזה שורד יפה את מבחן הזמן.
ניקולס קייג' הוא קצין ששב הביתה ממלחמת וייטנאם ומגלה שחבר ילדותו (מת'יו מודין), שתמיד היה "עוף מוזר" הפך לציפור. כלומר - הוא לא התכסה בנוצות ולמד לעוף, אבל הוא מבקש לעצמו מקלט מהסביבה בתוך נפש של ציפור. הניסיון של קייג' לחדש את הקשר עם חברו המאושפז רצוף משברים ונוגע ללב.