גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מדוע יו"ר ועד עובדי אל-על מדבר על "המשבר הבא"?

מהמאבקים סביב הסכם "השמיים הפתוחים", דרך העובדים שלא מתכוונים לוותר ועד למאבק בתדמית של חברה יקרה ■ לאן נושבת הרוח של אל-על?

בתחילת השבוע הסוער הזה, החל אליעזר שקדי, מנכ"ל אל-על, את היום שלו ב-4 לפנות בוקר בטרמינל בנתב"ג. הוא הגיע על מנת לעקוב מקרוב אחרי מה שקורה עם הנוסעים שנתקעו שם, לאחר שחברת התעופה שבה היו אמורים לטוס, אירוסוויט האוקראינית, פשטה את הרגל.

יש להניח כי הביקור הזה ישמש אותו בעתיד כתיאור צבע כאשר תתחדש המערכה על הסכם השמיים הפתוחים עם האיחוד האירופי. את המערכה הזאת הצליחה אל-על להדוף עד לאחר הבחירות, תוך שהיא מערבת את ראש הממשלה בנימין נתניהו, שדחה את רוע הגזירה. זה קרה לאחר שמתקפת הנגד של אל-על, ההנהלה והוועד, כתף אל כתף, הובילה את נתניהו להחליט שלא להחליט, בנימוק שממשלה בסוף ימיה אינה יכולה לקבל החלטות כאלה. ציניקנים יאמרו, מי רוצה עיצומים בנתב"ג שבועיים לפני הבחירות.

שמונה שנים לאחר שהופרטה, חברת התעופה הלאומית אל-על אמנם השתפרה בתדמיתה, היא מפליאה בגימיקים שיווקיים ואפילו מתגאה בתוצאות מעודדות ברבעון השלישי של 2012; אבל היא עוד לא השלימה את המעבר המנטלי לחברה פרטית מסחרית רגילה. היא עדיין לא הסדירה את מערכת היחסים עם העובדים, שכמיטב המסורת בחברות ממשלתיות עוד מחולקים למעמדות של דור א' ודור ב', של טייסים מול כל השאר, ושל קבועים מול זמניים. היא גם לא חדלה מלהסביר את החשיבות הלאומית שבקיומה, בעיקר בעתות מלחמה ומצור, כשאף חברה אחרת לא טסה לכאן, ובכך מטילה אחריות על המדינה לשמור עליה. היא עדיין נאבקת מול המדינה על שיעור ההחזר של הוצאות הביטחון, ועדיין סובלת מדימוי "משנת תרפפ"ו", כדברי מקורבים לחברה, של חברה שמחיריה גבוהים.

השמחה על התוצאות הטובות של החברה ברבעון השלישי של 2012 - רווח תפעולי של כ-25 מיליון דולרים לעומת הפסד תפעולי בהיקף דומה ברבעון המקביל אשתקד - הועמה קצת כאשר אל-על הודיעה שהרבעון הרביעי ייראה פחות טוב, בגלל מבצע עמוד ענן בנובמבר. אמנם נתוני התיירות הנכנסת הפתיעו לטובה בסוף 2012, אבל בסביבות אל-על אומרים שהפגיעה היא בהזמנות, כי מי שצריך לבחור לו יעד חופשה לעוד מספר חודשים מבין כמה אפשרויות, יעדיף להזמין את הטיסה שלו למקום שלא נופלים בו טילים.

ועדיין, על-פי הרוח הנושבת מאל-על, עמוד ענן הוא רק עננת נוצה קלה, יחסית לענן המאיים אחרי הבחירות: לטענת אל-על, ההסכם עם האיחוד האירופי, כפי שהוא, אינו מאפשר לה להתחרות בתנאים שווים, ומעמיד אותה בתנאי נחיתות מול החברות האירופיות. לתיאור עוצמת האיום משתמשת החברה במונחים אפוקליפטיים כגון קריסת התעופה הישראלית.

לדברי מקורבי אל-על, שר התחבורה ישראל כץ ומנהל רשות התעופה האווירית (רת"א) גיורא רום, לא אהבו לראות את ההסכם שעליו עמלו מטורפד בהתערבות נתניהו, בעקבות מסע השכנוע המקיף שהפעילה אל-על, בראשות מפקד חיל האוויר לשעבר, ו"הם הולכים עכשיו לשקדי על הראש. מי שמגיע למצב שהוא מדבר אישית, כנראה נגמרו לו הטיעונים הענייניים. אבל שקדי לא מתכוון לתת לזה לקרות גם אם ילכו לו על מרכז המוח או יירו עליו כדורים וטילים אמיתיים. אם יורים עליו מילים הוא בטח לא מתרגש".

"זה גומר לאל-על את הקווים"

הסכם השמיים הפתוחים עם האיחוד האירופי אמור היה להיחתם בקול תרועה רמה ב-20 בדצמבר 2012. בגדול, משמעות ההסכם היא פתיחת השמיים לכל חברת תעופה מאירופה שתחפוץ לנחות בישראל, ללא כל מגבלה של תדירויות טיסה; מה שכמובן יגביר עד מאוד את התחרות על הנוסעים. למעמד החתימה הסופי המיועד, קדם מעמד חתימה בראשי תיבות עם נציגי האיחוד האירופי ביולי אשתקד, שבו הגדיר שר התחבורה ישראל כץ את המעמד כהיסטורי, ואת ההסכם כאחד ש"יסייע לחוסנו של המשק, ויהפוך את ישראל לחלק אינטגרלי ממדינות האיחוד האירופי בכל הנוגע לתעופה".

מעבר להידוק היחסים עם האיחוד האירופי, אמור ההסכם, לפחות על-פי הצהרות השר כץ, להטיב עם הצרכן הישראלי ולהוזיל משמעותית את כרטיסי הטיסה. כך שלכאורה, נראה כי מאבק ההישרדות של התעופה הישראלית מבקש להיות ממומן מכיסם של הצרכנים. בסביבות אל-על מייחסים לצעד "אג'נדה פוליטית" ו"פופוליזם".

המתנגדים להסכם כמובן הציגו תרחיש הפוך, שעל-פיו לתקופה מסוימת יוזלו כרטיסי הטיסה ולאחריה - בשל כוחן הגדול של בריתות התעופה העולמיות, שיכולות לסבסד קו לתקופה מסוימת - חברות התעופה הישראליות יתקפלו או יקרסו, והמחירים יעלו.

אבל עיקר הטענות של אל-על, ולצדה ישראייר וארקיע, הן שהתחרות שתיפתח על-פי ההסכם המוצע כיום, תהיה בתנאים בלתי שווים ועל כן בלתי הוגנים. למה? אחד הטעמים הוא הטיעון הוותיק שעל רגלי התעופה הישראלית משקולת נוספת בדמות ההוצאות על הביטחון, שהמדינה אמנם העלתה את שיעור השתתפותה בהן מ-60% ל-70%, אבל עדיין 30% מאותן הוצאות מוטלים עליה (במקרה של אל-על מדובר ב-40 מיליון דולרים בשנה, כ-2% מהמחזור), בעוד ממשלות אחרות נושאות עבור חברות התעופה שלהן בכמעט כל הנטל.

טעם נוסף הוא שהרגולציה הישראלית מחמירה יותר מזו האירופית, ואינה מאפשרת לחברת תעופה ישראלית לתאם עם חברה אחרת לוחות זמנים, מחירים, ושימוש הדדי בנקודות הנוסע המתמיד, גם אם מתקשרים עמה בהסכם שיתוף פעולה על קווי תעופה (קוד שר). אבל הטיעון העיקרי הוא שבעוד חברות התעופה הזרות יקבלו על-פי ההסכם זמני נחיתה (סלוטס) בנתב"ג, חברות התעופה הישראליות מתקשות לקבל זמנים כאלה בנמלי התעופה המרכזיים באירופה, כגון הית'רו בלונדון ושארל דה גול בפריז.

המשבר הבא מעבר לפינה

השמיים הפתוחים הם אמנם הסערה המאיימת ביותר בשמי אל-על, אבל היא אינה היחידה. חברי ועד העובדים של החברה אמנם נרתמים במסירות למאבקים אל מול העולם החיצון, הרגולציה והממשלה. יש הטוענים אף כי לא מעט חברי ועד התפקדו לליכוד כדי לעזור בלובינג נגד ההסכם עם האיחוד האירופי (אם כי מקורבי החברה טוענים כי התוצאה הושגה "לא דרך הנתיב הזה"). אולם בכל הנוגע ליחסים הפנימיים בחברה, תמונת המצב שונה בתכלית. החברה, אחת מהמעסיקים הגדולים במשק, עם 6,000 עובדים, ידעה סכסוכי עבודה חוזרים ונשנים סביב ניסיונות התייעלות, צמצום טיסות החינם לעובדי החברה, והצורך לצמצם במצבת כוח האדם.

לפני חודשים ספורים, ביולי, נאלצה החברה לבטל שתי טיסות לאחר שמספר טייסים לא התייצבו לטיסה על רקע סכסוך עם ההנהלה. ברקע הדברים שאיפתם של הטייסים לייצוג נפרד משאר העובדים, על אף שכל העובדים, כולל הטייסים, מיוצגים על-ידי נציגות אחת, בראשות יו"ר הוועד אשר אדרי. אדרי אומר כי כיום יש סוג של הבנה בין ועד הטייסים לבין השאר. "בזמנו, עם כל הבלגן, ליבנו את העניינים, כי זה לא בריא. במשבר הבא, אם יהיה, אני מאמין שנהיה מסונכרנים".

לא במקרה מדבר אדרי על "המשבר הבא"; מדובר באפשרות קרובה בהחלט. ב-31 בדצמבר 2012 פג ההסכם הקיבוצי, מה שאומר שההנהלה, העובדים וההסתדרות צריכים להתיישב על ניסוחו של ההסכם החדש - לא עניין של מה בכך כאשר ברקע עומד הצורך להתייעל, לקצץ בכוח האדם, ואולי גם בשכר של חלק מהעובדים. "עוד אי-אפשר לדעת אם להיות אופטימיים או פסימיים, אבל התהליך מתנהל ואין שבירת כלים", אומר מקורב להנהלה. "העובדים מבינים שצריכים לעשות מהלך של התייעלות".

"לשקדי", אומרים אנשים המכירים את החברה, "יש כבר מספר מדויק בראש כמה עובדים יהיו בתום התהליך, אבל הוא כמובן נמנע מלנקוב בו".

לשקדי אולי יש מספר מדויק, אבל גם לעובדים יש תוכניות משלהם להבראת החברה, זאת לאחר שדוח הבראה, שהזמינו העובדים מפרופ' ירון זליכה, מתח ביקורת נוקבת על שכר המנהלים בחברה ועל "התנפחות" שדרת הניהול. באל-על מיהרו להזכיר כי בעקבות הדוחות הקשים של 2011, שהייתה שנת משבר בתעופה, קיצצו היו"ר והמנכ"ל 20% משכרם (ראו מסגרת משמאל). "הדבר החשוב שדוח זליכה עשה", אומרים בסביבות החברה, "הוא שהבהיר באופן הגון וענייני שנדרש שינוי בהסכמי העבודה ובמבנה ההוצאות של חברת אל-על. כיום, בניגוד לעבר, שהדיון היה על כמה יעלה האוכל בחדר אוכל, הדיון פתוח למרכיבים נוספים כמו התייעלות, חיסכון ושותפות בחיסכון".

"לא מדברים על פיטורים"

אפרופו בעלי השליטה, לפני שנים אחדות ידעה אל-על קרבות רחוב במסדרונות ההנהלה סביב הסכסוך בין האחים איזי ודדי בורוביץ, שהקשה על ניהול החברה. כאשר נכנס שקדי לתפקידו, לפני כשלוש שנים, היו"ר כבר היה עמיקם כהן (איזי בורוביץ התפטר מתפקיד היו"ר ב-2009 בעקבות דוח חריף של רשות ניירות ערך על אופן חישוב הבונוסים לבכירי החברה, וב-2011 עזב גם את דירקטוריון החברה) ועבורו אלה "סיפורים מהעבר, בסיפורים מהעבר תמיד יש שני צדדים, והוא עצמו לא נתקל בשום סיפור".

מכל מקום, בעוד הנהלת החברה מכריזה שהוועד מוכן להתייעלות, יו"ר הוועד אשר אדרי נשמע קצת אחרת. "מה שאבי אדרי (יו"ר איגוד עובדי התחבורה בהסתדרות) ואני אמרנו להנהלה זה שהעובדים מוכנים ללכת למהלך דרמטי וגדול להבראת החברה, אבל שכולם יירתמו - גם ההנהלה והבעלים. תמורת ההתייעלות שלנו אנחנו מבקשים, בהתאם לדוח זליכה, לקבל מניות ולהיות במועצת המנהלים, ושההנהלה תעשה התייעלות בשדרה שלה ותקצץ בשכר ובמספר ראשי האגפים, ואנחנו מבקשים שהבעלים יזרימו הון לחברה".

בהנהלת אל-על מתגאים גם בסדרה של מהלכי ייעול והתחדשות שבוצעו בתקופה האחרונה, וביניהם הגדלת מועדון הנוסע המתמיד הגלובלי ב-25% השנה; צמצום ציי המטוסים משבעה לארבעה - מהלך שמשמעותו צמצום בעלויות; הצערת צי המטוסים; התקנת כנפוני קצה כנף בכל המטוסים, שחוסכים 3%-2% מהדלק; רכישת שישה מטוסים צרי גוף; וסדרה של תהליכים מסחריים.

ועדיין, כל מי שרוצה לטוס לבייג'ין, לתאילנד או למומבאי, מגלה פער אדיר בין המחיר שמציעה אל-על לבין האופציות האחרות, הכוללות עצירת ביניים. לעתים יותר מכפול. "אי-אפשר להשוות תפוחים לאגסים", מתרעמים מקורבי החברה, "יש הבדל בין טיסה ישירה לטיסת המשך. ושנית, אל-על צריכה לטוס לתאילנד דרך טורקיה (מסיבות ביטחוניות אל-על מנועה מלטוס מעל ארצות ערב), וזה עיקוף גדול שעולה הרבה כסף. צריך להתמודד עם זה, והחברה מחפשת לכך פתרונות".

אז מה צופן העתיד לחברת אל-על? המיתון העולמי אינו מבשר טובות לענף התיירות, ומחירי הדלק - מעל 30% בתקציב החברה - נעים ונדים על-פי כל התבטאות חולפת של אחמדינג'אד, של נתניהו או של אובמה, ואלה צרות שמעסיקות כל חברת תעופה עלי אדמות; כולל בריתות התעופה הגדולות, שאליהן אל-על אינה מצליחה להיכנס, מפני שצריך הסכמה פה אחד של החברות בברית, וכל אחת מהן כוללת לפחות חברת תעופה ערבית אחת.

אבל לאל-על יש גם מטען חורג יחסית לעמיתותיה, בדמות הסכמי עבודה שיש לחתום, והסכם השמיים הפתוחים עם האיחוד האירופי, שבסופו של דבר ייחתם בדרך זו או אחרת. הדבר נובע מכך שישראל אינה יכולה להרשות לעצמה להעכיר את יחסיה עם האיחוד האירופי (שמקבליו של השר כץ כבר אישרו מצדם את ההסכם), גם במחיר של מלחמה ראש בראש עם אל-על, שתיאלץ להסתגל ולהתאים את עצמה (וכך גם ארקיע וישראייר) למציאות התחרותית החדשה שתיווצר, כולל מהפכה במתרחש אצלן בבית.

עכשיו נשאר לראות, בתוך כל אלה, לאן תמריא אל-על.

Shlomitlan@globes.co.il

הכתבה המלאה - במגזין G

עוד כתבות

נפגעי הקורקינטים והאופניים החשמליים - 4 בדצמבר 2019

אתמול באיכילוב: 11 נפגעי תאונות קורקינט ואופניים חשמליים

מדי יום "גלובס" ובית החולים איכילוב מדווחים על מספר הנפגעים מתאונות שבהן מעורבים כלי רכב חשמליים: אופניים וקורקינטים

צוללת צבאית / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

כתבי האישום עשויים לשים קץ לשלושה עשורים של עסקאות צוללות בין ישראל לגרמניה

לאחר החשדות שפורסמו בהרחבה בשנתיים האחרונות, גרמניה הכניסה סעיף לאופציית רכישת הצוללות הבאות של חיל הים הישראלי, שככל הנראה מתנה את ההתקדמות בכך שלא התגלתה שחיתות ב"לב העסקה" ● פרשנות

בניין רשות המסים בירושלים / צילום: איל יצהר

חברת אדמונד דה רוטשילד ניהול נכסים תשלם מע"מ בהיקף כ-35 מיליון שקל בישראל

בת"א דחה את בקשתה של החברה להטיל עליה מע"מ אפס, היות והיא מספקת שירותים לקבוצת רוטשילד העולמית, שהנה "תושב חוץ" ● התקבלה טענת רשות המסים לפיה החברה מספקת שירותים גם לתושבי ישראל בישראל, לקוחות מוסדיים ולקוחות פרטיים ישראלים, וחייבת במע"מ בשיעור מלא

סיאטה נאדלה, ריצ’רד ניקסון, ג’רמי קורבין / צילום: רויטרס

עכשיו זה רשמי: 4 ימי עבודה בשבוע טובים לכולם

מאז שנות ה-50 של המאה הקודמת פוליטיקאים מפזרים הבטחות למעבר לשבוע עבודה מקוצר ● בינתיים, חברות שהפחיתו את שעות העבודה השבועיות או היומיות מדווחות על עלייה בפריון העבודה

שר האוצר משה כחלון, ד"ר יפעת שאשא־ביטון, ראש עיריית שדרות, אלון דוידי בחנוכת פרויקט מחיר למשתכן  / צילום: דביר מלכה

הממשלה תאריך את מחיר למשתכן גם לשנה הבאה; בספטמבר 53% מהדירות החדשות שנמכרו היו במחיר למשתכן

כדי לממן את הארכת מחיר למשתכן יקצה משרד השיכון 36 מיליון שקל מתקציב הפיתוח ומוסדות הציבור

מנהלת ועדת הבחירות אורלי עדס / צילום: דוברות הכנסת - יצחק הררי, יח"צ

ועדת הבחירות: לא נוכל לקיים בחירות תוך 45 יום מהחלטת הכנסת

במסיבת עיתונאים בכנסת אמרה עדס כי במאמץ רב ניתן אולי לקצר את תהליך ההכנה ל-75 ימים: "יהיה קשה וגבולי מאוד אבל אפשרי"

סטיבן מנושין, שר האוצר האמריאי / צילום: ג'ייסון לי, רויטרס

ארה"ב חוששת מהצעות לשינויים בינלאומיים של חוקי המיסוי

כך כתב שר האוצר האמריקאי סטיבן מנושין במכתב ל-OECD ● מנושין קרא למדינות להשעות את המסים שהן מתכננות על שירותים דיגיטליים עד שיגובש הסכם בינלאומי

אביגדור ליברמן / צילום: טל שניידר, גלובס

ליברמן: "לצערי הולכים לבחירות, רק נס חנוכה יכול עוד לעזור"

חבר הכנסת אמר הבוקר כי אין לו כוונה לשבת בממשלה צרה, וכי נתניהו וגנץ "קיבלו את ההחלטה ללכת לבחירות בעיניים פקוחות" ● עוד ציין כי לא יחתום על טפסי ה-61 לאף אחד מן הצדדים

איילת שקד / צילום: מארק ניומן, לע"מ

איילת שקד בטור מיוחד ל"גלובס": "ההסתדרות גורמת נזק למשק"

הכוח של ההסתדרות הוא חסר היגיון; החקיקה שמסדירה את פעולתה היא קיצונית ויוצאת דופן בהשוואה לעולם בכוח הלא פרופורציונאלי שמקבלת ההסתדרות לעומת הכוח שמקבלים שאר השחקנים במשק ● דעה

טקס השבעת חברי הכנסת ה־22 / צילום: רפי קוץ

הכנסת תצטרך להשיב לבג"ץ תוך שבועיים: מדוע לא הוקמה ועדת הכנסת

עורכי הדין שחר בן מאיר ויצחק אבירם הגישו עתירה לבג"ץ בשאלה מדוע לא הוקמה ועדת הכנסת מזה חודשים ארוכים ובמקומה מצויה בכנסת ועדה מסדרת ● "אנחנו במצב חירום חוקתי"

ערן פרץ / צילום: תמונה פרטית

"רשימת הקשיים ארוכה. להיות עצמאי זה לחיות תמיד באי ודאות"

ערן פרץ בעל משרד לייעוץ כלכלי ומימוני, הוא בן 36 וחושב שהוא לא יוכל לדעת לעולם מה תהיה ההכנסה שלו בחודש העוקב ● עצמאים? "גלובס" רוצה לשמוע מכם מה מטריד אתכם. צרו קשר במייל ATZMAIM@globes.co.il

ארנון בר דוד / צילום: כדיה לוי

יו"ר ההסתדרות מגיב למאמר של שקד ב"גלובס": "אנחנו לא אויבי האומה"

בר-דוד כיוון את דבריו כתגובה למאמר שפרסמה אתמול ב"גלובס" יו"ר מפלגת הימין החדש ושרת המשפטים לשעבר ח"כ איילת שקד: "אם מישהו חושב להשית את הגרעון מתקציב המדינה על העובדים – אנחנו נעמוד כחומה בצורה ונצא לרחובות"

הבורסה בתל אביב / צילום: תמר מצפי

המסחר בבורסה ננעל במגמה מעורבת: ת"א 35 נסוג ב-0.24%, טבע צנחה ב-4.1%

מזרחי טפחות, אופקו ובזק בלטו בצד החיובי; נייס נחלשה ב-1.5% ● טאואר טיפסה ב-2%, אפי נכסים זינקה בכ-4%, אלקטרה עלתה ב-2.3% ופז עלתה בכ-1% ● מחזור המסחר, כולל הפקיעה השבועית, הסתכם ב-3 מיליארד שקל

מתניהו אנגלמן, מבקר המדינה  / צילום: יוסי זמיר

פרשנות: בדיקת מדיניות החילוטים חשובה, למרות שהמניע שלה לא ברור

ל"מהפכת החילוטים" מטרות ראויות, כמו סגירת צינור הכספים לעבריינות כלכלית ולארגוני פשיעה ● אולם נדמה שרשויות האכיפה איבדו קצת את הדרך לאחרונה ● פרשנות

גדעון סער / צילום: שלומי יוסף

איך נסגור את הגירעון בתקציב? גדעון סער חושף את משנתו הכלכלית והמדינית

שנתיים וחצי לאחר שחזר לפוליטיקה, גדעון סער מתכונן לקרב על הנהגת הליכוד ● בראיון ל"גלובס" הוא אומר כי הוא לא מעלה על דעתו שלא יתקיימו פריימריז בליכוד אם ישראל תלך לבחירות שלישיות, ומסביר איך הדברים שייעשה יוציאו את ישראל מהבעיות בהן היא נמצאת

האחים אמיר יעקובי פיני יעקובי / צילום: אריק-סולטן

בדרך להסדר נושים חדש? ביהמ"ש הוציא צו הקפאת הליכים זמני לאורתם סהר

אורתם סהר הנדסה, אורתם סהר תשתיות ובנייה ומליבו בנייה מבקשות לשנות את הסדר הנושים הנוכחי שלטענתן אינו מאפשר את המשך ניהולן של החברות

 

 

סוחר בבורסת ניו יורק. המצטרפת החדשה אינמוד סיימה את אוגוסט בזינוק של 42%   / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

זהירות, האטה לפניך: אם לא יקרה שינוי גם החגיגה בשווקים תיגמר

קצב הצמיחה בכלכלות החזקות מאט, אך הביצועים של השווקים השנה היו בין הטובים בשנים האחרונות ● אם לא יקרה שינוי, גם החגיגה בשווקים תיגמר ● כדי שיקרה השינוי שיאפשר את המשך הביצועים הטובים, צריך להבין מה היו הסיבות להאטה בצמיחה בשנתיים האחרונות

דן בודנר, מנכ"ל ורינט / צילום: איל יצהר

הלחץ עבד: ענקית הטכנולוגיה ורינט מתפצלת לשתי חברות - אזרחית וביטחונית

הפיצול מגיע מספר חודשים לאחר שבעלת מניות מיעוט בחברה טענה שאין סינרגיה בין העסקים, אך ורינט דחתה את טענותיה ● למתחרה נייס זה עבד היטב: ב-2015 היא יצאה מהתחום הביטחוני ומאז שווייה יותר מהוכפל

משה מזרחי, אינמוד / צילום: איל יצהר, גלובס

חודש חיובי נוסף לישראליות בוול סטריט: מדד גלובס פרומתאוס עלה ב-3.8%

בחודש שעבר טיפס מדד ת"א 125 ב-3% והנאסד"ק הוסיף 4.5% לשיא חדש ● תת-מדד גלובס-פרומתאוס מדעי החיים זינק ב-11.7% ● תת-מדד גלובס-פרומתאוס טכנולוגיה עלה ב-2.3% ● מניית יורוג'ן, המפתחת טיפולים למגוון סוגי סרטן בתחום האורולוגיה, זינקה ב-40% לאחר שהודיעה על הסכם בלעדי עם Agenus

טראמפ ומקרון בוועידת נאט"ו / צילום: רויטרס

בשולי כנס 70 שנה לנאט"ו: במערב יש קצת חדש

הדמוקרטיות המערביות מציינות 70 שנה לברית שהצילה אותן מן הקומוניזם ● אבל התקוטטות טראמפ-מקרון מעיבה על המסיבה ● נשיא צרפת חושב שנאט"ו סובלת ממוות מוחי, ונשיא ארה"ב חושב שמקרון צריך להתבייש לו ● האם הגיע הזמן להחליף את "האופציה האטלנטית" ב"אופציה אירופית"?