בתחילת השבוע כתב רם כהן, מנהל
בית הספר "תיכון נט" בת"א, מאמר דעה ב"הארץ" בו תקף את הליכוד ביתנו ותמך במרצ וחד"ש. כתב קול ישראל דיווח שכהן זומן לשימוע במשרד החינוך ועיריית ת"א, שכבר הבטיחו לנקוט נגדו צעדים משמעתיים חמורים, היכולים להסתיים בהשעייתו או הדחתו מהתפקיד.
זו לא הפעם הראשונה שכהן מסתבך בזיקה לדעותיו האישיות. לפני כשנתיים כינס את השביעיסטים באודיטוריום של עירוני א', אותו ניהל בזמנו, וקרא להם לצאת למחסומים כדי להבין שאין מקום לכיבוש, ולציבור המחנכים השפוי קרא לומר לתלמידים שלהם שהכיבוש ארור, לקלל אותו ולחנך לערכים שלא רומסים אחרים.
גם אז, כמו הפעם, עוררו דבריו של כהן סערה גדולה. שר החינוך הורה לזמן אותו לשיחת נזיפה אצל מנכ"לית המשרד, הפוליטיקאים קראו לפיטוריו וקרעו את בשרו, ובסופו של דבר, אחרי שקיבל תמיכה מתלמידיו וממנהלי תיכון אחרים, כתב מכתב חצי מתנצל ולא רק שנשאר בתפקידו, אלא קודם לנהל את "תיכון נט", שנחשב לאחד מבתי הספר המתקדמים והטכנולוגיים ביותר בישראל.
הטענה העיקרית שעולה נגד כהן, היא, שלא רק שעבר על התקנון האוסר על מנהל בית ספר להביע את דעותיו הפוליטיות, והעובדה שעשה זאת שבועיים לפני מועד הבחירות הופכת את משהו לחמור פי כמה.
ואני שואלת, למה בעצם? האם בתי הספר שלנו נועדו רק להקנות ידע, או שמא, בעיקר, לצקת ערכים וביקורתיות בקרב התלמידים?
כל הורה בר דעת בא בטענות על התדרדרות מערכת החינוך ועל כך החומר האנושי שבוחר בהוראה כמקצוע, לא איכותי מספיק. אז הנה בא אדם איכותי, דעתן, עם שיעור קומה וערכים ואומר מה שהוא חושב בלי כחל וסרק, וזה הרי בדיוק תפקידו של המחנך. אגב, בדיוק כמו שעושים מחנכים בזרם הדתי לאומי, החרדי וערבי, שהרי אף אחד מהמגזרים הללו לא שומר אך ורק על התקש"יר של משרד החינוך, אלא מגניב פה ושם דעה או שתיים.
אבל המסר הפוליטי הוא לא העיקר כאן, כן, גם אם רם כהן היה ימני לצורך העניין. מדובר פה בשיח תרבותי, ערכי. כמו למשל, הזכות של מחנך להביע דעה כלפי עונש מוות לרוצחים, הדרת נשים, אפילו הפלות. מה גם, שבדרך כלל אנשים בעלי שיעור קומה, נוהגים לתת גם לצד השני להביע את דעתו ואינם מרגישים מאוים מעמדה המנוגדת לשלהם. אני שאני יכולה לסמוך על כהן שלא רק שמקפיד לא לסתום את פיו של מי שתומך נגיד, בטרנספר, מקסימום הוא יכול להתווכח איתו, ולמי ששכח כבר, זו הדמוקרטיה במיטבה.
האם היה מותר לו לכתוב את המאמר? בהחלט. חוץ מהיותו מנהל תיכון, הוא גם אדם פרטי שבהבעת הדעה שלו מעביר מסר חיובי לתלמידים: מותר ורצוי להביע את דעתכם. אל תהיו בובות צייתניות, או אזרחים אפאטיים. זכותכם להביע דעה, כל דעה, גם אם היא מרגיזה מישהו, כי הבעת דעה היא נשמת אפה של הדמוקרטיה והיא זו ששומרת על צלם האנוש שלנו.
אולי כדאי ששר החינוך וראש עיריית ת"א יעשו שוב חושבים לפני שהם מראים לכהן מי פה הבוס ומוקיעים אותו בפומבי, אם לא בשביל הדמוקרטיה, אז בשביל התלמידים. כי מה שהם ילמדו הפרשייה הזו? שכדאי ואפילו רצוי לסתום את הפה.