ג'ייקוב (ג'ק) לו, ראש מטה הבית הלבן, שנשיא ארה"ב ברק אובמה הודיע היום (ה') על מינויו למשרת שר האוצר, רואה עצמו כגשר בין העולם הפוליטי לבין עולם הכלכלה המקצועית. בראיון ל"פוליטיקו" ב-2011 הוא תיאר את מעמדו בוושינגטון כך: "אינך חייב להיות הפוליטיקאי הטוב ביותר, ואינך חייב להיות אנליסט או רב-אמן בפיצוח נתונים כלכליים. אך אם תוכל להיות רהוט בשני העולמות ולמצב עצמך כך שאנשים יכבדו אותך גם בעולם הכלכלה וגם בעולם הפוליטיקה, אזי תינתן לך הזדמנות להיות מתרגם של עולם אחד לעולם האחר, ולחולל שינויים".
ואכן, התחנות בנתיב הקריירה שלו הן משרות בקו התפר בין הכלכלה לפוליטיקה. בניגוד לשר האוצר הנוכחי טימותי גייתנר, שהיה ראש זרוע פדרל ריזרב בניו-יורק ומקורב לאצולת הפיננסים, או שרי אוצר קודמים כרוברט רובין, לארי סאמרס והנרי פולסון, שבאו לוושינגטון אחרי קריירה בוול סטריט, או פול אוניל וג'ון סנו, שבאו למשרד האוצר מעולם העסקים, לו, בן 57, בנה קריירה של ביורוקרט וושינגטוני רם-דרג, שפועל באפלוליות מאחורי הקלעים.
הוא כיהן אמנם כסמנכ"ל בחטיבת ההשקעות האלטרנטיביות של סיטיגרופ בין 2006 ל-2009, אך את רוב חייו המקצועיים הוא בילה בבנייני המשרדים הממשלתיים בדאון-טאון וושינגטון. הוא היה ראש המשרד למינהל ותקציבים (OMB) בבית הלבן, הגוף שמשרטט את קווי המתאר של התקציב הפדרלי, בתקופת ממשל קלינטון. בממשל אובמה, הוא כיהן תחילה כסגן שרת-החוץ, הילארי קלינטון, ואחר כך נטל לידיו שוב את מושכות המשרד למינהל ותקציבים בפנסילווניה אווניו 1600. ב-2012 הוא החליף את ביל דיילי כראש מטה הבית הלבן.
ובניגוד לשרי האוצר שקדמו לו ב-15 השנים שחלפו, לו הוא ליברל, שאינו רואה עצמו מחויב לגופים פיננסיים. הוא לא יתקע מקלות בגלגלי וול סטריט, כמובן, אבל מקורביו, שמצוטטים בהרחבה במדיה בארה"ב ב-48 השעות שחלפו, אומרים שיש לו מחויבות עמוקה לרשת הביטחון החברתי. הוא יהיה מוכן לכוונן אותה פה ושם, כדי לחזק את איתנותה הפיננסית, אבל הוא לא יניח לרפובליקנים לעשות שמות בביטוח הלאומי או במדיקייר, תכנית הביטוח הפדרלית לגימלאים.
וללו יש יחוד נוסף: הוא היהודי שומר המצוות הראשון שייכנס ללשכת שר האוצר (בכפוף, כמובן, לאישור מינויו בסנאט). הוא אינו היהודי הראשון בתפקיד. בשנים האחרונות קדמו לו רוברט רובין ולארי סאמרס. אבל הוא יהיה שר האוצר הראשון ששומר על השבת ומקפיד על כשרות. מספרים עליו שכאשר הוא כיהן כראש המשרד למינהל ותקציבים בממשל קלינטון, הוא קיבל היתר מהנשיא לא לעבוד בשבת. בכל זאת, באחת השבתות, טילפן אליו קלינטון עם בקשה דחופה. לו סירב לקבל את השיחה, למרות שקלינטון הפציר בו, במשיבון, להרים את השפופרת. "אני יודע ששבת היום", אמר הנשיא דאז. "אבל זה דחוף. אלוהים יבין". לו חזר לנשיא רק לאחר שיקבל היתר מהרב שלו לטלפן בשבת במקרי חירום.
שני בניו של לו למדו בבתי-ספר יהודיים יומיים (להבדיל מבתי-ספר של אחה"צ שאינם נחשבים רציניים) ואחד מהם למד בישיבה בירושלים. ללו יש קשר מצוין עם ישראל ועם נציגיה בוושינגטון. יש לו יחסי עבודה (וידידות) מצוינים עם השגריר הנוכחי, מייקל אורן, והוא מקורב לשר האוצר, יובל שטייניץ ולסגן שר החוץ (ולשעבר שגריר ישראל בוושינגטון) דני איילון. לו היה קשוב מאז ומתמיד לבקשות של נציגי ישראל, אך בניגוד לדעתם של בכירים רבים בירושלים, לו משוכנע שאובמה הוא ידיד אמת של ישראל.
מינויו של לו לשר האוצר מבליט את השינוי בהדגשים הכלכליים של הממשל. כשגייתנר נקרא לדגל, לפני כארבע שנים, האינטרס המיידי של אובמה היה להרגיע את היקום הפיננסי ולהוכיח לעולם שממשלו יוכל לבלום את קריסת השווקים באמצעות תכניות החילוץ הפדרליות. במידה רבה, גיתנר היה שגריר אובמה לול סטריט. הוא הצליח.
עכשיו המשימה הראשונה במעלה של אובמה היא למנוע את קריסת השווקים בגלל סירוב של מחוקקים רפובליקניים להרים את תקרת החוב ללא קיצוץ מקביל בהוצאות ממשלתיות. לו הוא האדם המתאים ביותר לנווט את הממשל בשדה המוקשים הזה. הבקיאות שלו ברזי התקציב ובהליכי הכנתו היא נדירה ("כמו בקיאות של תלמיד חכם בגמרא", אמר אחד ממקורביו). בה בעת, המשטמה של מחוקקים רפובליקניים רבים לממשל אובמה ולפקידיו פסחה עליו. רפובליקנים בקונגרס ובסנט מכבדים אותו לאחר שעבדו מולו בדיונים על תקציבים קודמים (אם כי כמה מהם טוענים שהוא הערים עליהם בכחש בסבב דיונים קודם, וגרם להם לחשוב שהקיצוץ בהוצאות שעליו הסכים הממשל היה גדול בהרבה מהקיצוץ שעליו הוסכם בפועל).
"אף אחד לא היה מוכן יותר ומעורה במספרים (בדיונים עם הקונגרס על התקציב) מאשר ג'ק לו", אמר ב-2011 הציר אריק קנטור, מס' 2 במידרג הרפובליקני בבית-הנבחרים (יהודי). עכשיו צריך לראות אם האחווה הזו תחזיק מעמד בהתנצחויות המרות שצפויות להתחיל בימים הקרובים על תקרת החוב.
בנאום קצר אמר אובמה, כי אינו יכול לחשוב על אדם מתאים יותר לתפקיד מאשר ג'ק לו. הוא ציין, שבתקופה שבה כיהן לו כראש המשרד למינהל ותקציב בבית הלבן, הגיש ממשל קלינטון לציבור שלושה תקציבים מאוזנים ברציפות.
ברמז למו"מ התקציבי הקשה שצפוי להתחיל בעתיד, ובמיוחד למחלוקת על תקרת החוב, אמר הנשיא שלו רכש ניסיון בעבודה עם מחוקקים משתי המפלגות הגדולות. "לו מבין, שכל דולר, כל סנט, בסעיפי התקציב משקף את הערכים שלנו, את האמונה שלכל אחד בארץ הזו צריכה להינתן הזדמנות שווה", אמר אובמה.
הוא שיבח במילים חמות את שר האוצר הפורש, וציין שגייתנר מלכתחילה לא רצה לקבל את התפקיד, וכעבור זמן, למרות הצלחתו, הוא ביקש לפרוש. "נאלצתי להתחנן לפניו, ממש על הברכיים, שישאר, ואנו רואים את התוצאות", אמר אובמה.
הוא הזכיר מוטו ותיק במשרד האוצר: "בלי טווסים, בלי מטומטמים, בלי קוטרים". "טים גיתנר מתאים בדיוק למוטו הזה", ציין אובמה.