פרקליטות המדינה "נעמדת על הרגליים האחוריות" כדי להגן על פרקליטיו של ש"ד, עד המדינה במשפט הולילנד. ל"גלובס" נודע כי אתמול (ד') פנתה הפרקליטות לוועדת האתיקה של מחוז תל-אביב והמרכז בלשכת עורכי הדין, בבקשה דחופה כי תימנע מפעולות כלשהן בעניין העמדתם לדין משמעתי של פרקליטי עד המדינה, עורכי הדין אמנון יצחקניא ואילן סובל, בטרם יסיים ש"ד את עדותו במשפט הולילנד.
הרקע לפניית הפרקליטות היא הודעת ועדת האתיקה מה-1 בינואר, במסגרתה הוקצב לפרקליטיו של ש"ד שבוע ימים (שחלף אתמול) להפסקת ייצוגו בתביעה האזרחית, שהוא מנהל במחוזי בירושלים נגד נאשמים בפרשת הולילנד. זאת, לאחר שהוועדה קבעה כי יצחקניא וסובל מצויים בניגוד עניינים, כיוון שהם משמשים כעדים בהליך הפלילי בפרשת הולילנד.
במכתב ששלחה אתמול המשנה לפרקליט המדינה לעניינים אזרחיים, עו"ד אורית סון, לוועדה, ושהגיע לידי "גלובס", נימקה הפרקליטות את בקשתה החריגה, בכך ש"להפסקת הייצוג של ש"ד, שהינו עד מרכזי באחת מהפרשות הפליליות החמורות במדינת ישראל, יכולה להיות פגיעה בשלוות נפשו וביכולתו להמשיך להעיד באופן נקי מלחצים חיצוניים".
עוד כתבה הפרקליטות כי לאור העובדה שעוה"ד של ש"ד כבר סיימו להעיד במשפט הולילנד, ובמקביל - בתביעה האזרחית לא התקיים באחרונה כל הליך - "אין כל בהילות בהעמדתם לדין משמעתי בעיצומה של עדות ש"ד בהליך הפלילי".
לדעת הפרקליטות, "עורכי הדין אינם נגועים בניגוד עניינים מהסוג, המהווה הפרה של איסור אתי. ניגוד העניינים הפסול בכללי האתיקה עוסק במישור היחסים שבין עורך דין ללקוחו, ואין חולק כי עורכי הדין אינם נגועים בכל ניגוד עניינים כלפי ש"ד, שהרי האינטרסים שלהם שלובים זה בזה. העובדה שהשניים נקראים להעיד מטעם המדינה, אינה מעמידה אותם בניגוד עניינים".
את מכתבה הפנתה הפרקליטות גם לראש לשכת עוה"ד, דורון ברזילי, וליו"ר ועדת האתיקה הארצית של הלשכה, עו"ד דרור ארד-איילון.
"השלכה על החוסן הנפשי"
לפני כחודש פנה ללשכה עו"ד רועי בלכר, מצוות סנגוריו של ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט, הנאשם בפרשת הולילנד, ודיווח כי עוה"ד יצחקניא וסובל לא צייתו להנחיית ועדת האתיקה בעניין ייצוגו של ש"ד.
יצוין כי מדובר כבר בפעם השנייה שבה מנסה הפרקליטות להתערב בהליכי העמדה לדין משמעתי של עוה"ד יצחקניא וסובל. בנובמבר 2012 פנתה הפרקליטות ללשכה וביקשה ממנה להימנע מעצם ההעמדה לדין של השניים לדין משמעתי.
התערבות של היועץ המשפטי לממשלה או של הפרקליטות בהליכי העמדה לדין משמעתי בלשכה הם עניין נדיר. ואולם, בשתי הפעמים הללו הוחלט בפרקליטות ליזום פנייה שכזו "בשל חשש להשפעה ואף פגיעה ממשית בהליך פלילי, הגם שלא מדעת ובשוגג". לטענת הפרקליטות, לתלונה המשמעתית נגד השניים "יש השלכה ישירה על חוסנו הנפשי של עד המדינה, ועל יכולתו למסור באופן משוחרר ושליו את המשך עדותו בהליך הפלילי".
מועדת האתיקה של מחוז ת"א והמרכז נמסר בתגובה לפניית "גלובס": "החלטותינו מדברות בעד עצמן".