"הממשלה חייבת לבצע מהלכים נוספים, שיסייעו בצמצום הגירעון והחוב על מנת לשמור על דירוג אשראי גבוה ועל עלויות ריבית נמוכות, וכן לשמור על איתנות פיננסית בראי הזעזועים הפוטנציאליים. לכן, נכון יהיה לבצע העלאת מע"מ נוספת. זו פעולה אפקטיבית ופשוטה לביצוע. במקביל, על מנת למנוע פגיעה בשכבות החלשות, יש להגדיל את מס ההכנסה השלילי לבעלי שכר נמוך, באופן שיפצה על העלייה במע"מ ויגביר את עידוד היציאה לעבודה. עלות ה'פיצוי' הזה נאמדת בפחות מ-750 מיליון שקל" - כך אמר שלשום (ד') שחר זיו, שותף-מנהל ב-BDO זיו האפט, בכנס המנהלים של המגזר הקיבוצי שערכה הפירמה בנושא השלכות העלאת המע"מ על הצריכה ועל אי-השוויון.
בשיחה עם "גלובס" הציג זיו את הניתוח שערכה BDO בנושא. לדבריו, שיעור המע"מ בישראל (17%) מציב את המדינה ברשימת עשר המדינות בעלות שיעור המע"מ הנמוך ב-OECD (סה"כ 34 מדינות). שיעור המע"מ החציוני בארגון הינו 20%.
במסגרת הניתוח, נמצא כי העלאת המע"מ ב-1% מעלה את ההוצאה החודשית בכ-46.6 שקל לעשירון התחתון (כ-559 שקלים לשנה), והפגיעה מגיעה ל-69.2 שקל בעבור העשירון החמישי (כ-830 שקלים לשנה).
היקף הפגיעה השנתית הוכפל במספר משקי הבית בעשירון (220,410) ומשם מתקבל היקף הפיצוי לכל עשירון ועשירון, שבמצטבר מגיע לכ-747 מיליון שקל - אותה תוספת שזיו מבקש להקצות למס הכנסה שלילי לאותם עשירונים.
המסקנה של זיו הינה כי העלאת המע''מ ב-1% מאפשרת למדינה לגייס כ-3.55 מיליארד שקל בשנה (רשות המסים מעריכה כי מדובר בתוספת של 4 מיליארד שקל) ותמורת כ-750 מיליון שקל ניתן לחסוך פגיעה בחלשים. לפיכך, מדובר במהלך שיכניס לקופת המדינה (אחרי תוספת למס הכנסה שלילי) בין 2.8 מיליארד שקלים ל-3.25 מיליארד שקל.
"להגדיל המיצוי"
אלא שכאן מתעוררת שאלה חשובה: האם מנגנון של מס הכנסה שלילי (מענק ההכנסה) הוא הכלי המתאים לפיצוי, שכן לא כלל הזכאים ממצים אותו. פרופ' מישל סטרבצ'ינסקי, יו''ר קבוצת המחקר המלווה את התוכנית, חושף בראשונה כי נכון לסוף 2012, הנתונים מלמדים על כ-53% מיצוי. "מצד אחד, שיעור המיצוי אמנם נמוך יחסית כשמשווים את זה לתוכניות דומות בעולם. בארה"ב זה התחיל עם 30%-35%. אבל ברור ש-53% זה לא מספיק, ורצוי להגדיל את המיצוי". סטרבצ'ינסקי סבור כי על מנת להגדיל את המיצוי, יש להגדיל את היקף המענק לנפש. לדבריו, "זה יגרום למתלבטים להפסיק להתבלט".
