גם ביום האחרון של שנת 2012 המשיכה חברת אלקטרה נדל"ן להיאבק במצבת החובות המאיימת שלה, הכוללת חוב של יותר מחצי מיליארד שקל למחזיקי האג"ח. ביום שבו סיכמו עיתוני הכלכלה שנה חיובית בבורסה של ת"א, דיווחה החברה, המשתייכת לקבוצת אלקו של גרשון זלקינד, על מכירת חלקה בבניין משרדים בשיקגו, עסקה שעם השלמתה בחודש הבא תניב לה עודף תזרימי של כ-79 מיליון שקל.
המימוש המוצלח, המצטרף לעסקאות מכירה קודמות של אלקטרה נדל"ן בשנה החולפת (בסך הכל מימשה החברה נכסים בכמיליארד שקל ב-2012), לא מנע מחברת הדירוג S&P מעלות להפחית באותו יום את דירוג החוב של החברה בשתי רמות ל-BBB מינוס עם תחזית דירוג שלילית. במקרה שבו תתממש התחזית יהפוך דירוג החוב של אלקטרה נדל"ן ל"רמת השקעה ספקולטיבית".
במעלות הסבירו כי הורדת דירוג החוב "משקפת את העלייה בסיכון הפיננסי, המתבטאת בתלות גבוהה במימושי נכסים והחלשות מצב הנזילות, לאור העדר נגישות לשוק האג"ח המקומי (אג"ח אלקטרה נדל"ן נסחרות בתשואה של עד 10%, ש' ש'). אנו מעריכים כי היתרות הנזילות והמקורות שאנו רואים ברמת ודאות גבוהה מספיקים לשירות החוב לשנה הקרובה בלבד".
כשהיא נסחרת בשווי של קצת יותר מ-200 מיליון שקל, רחוקה אלקטרה נדל"ן שנות אור מהמחיר בו נסחרה בשנת 2007 - כ-2.2 מיליארד שקל. בחמש השנים הללו צברה החברה הפסדי ענק של כ-400 מיליון שקל, בעיקר בשל ירידה בשווי נכסיה בחו"ל.
מי שמזוהה יותר מכל אחד עם עלייתה ונפילתה של אלקטרה נדל"ן הוא מייסד החברה, שלמה שרף. שרף, מהנדס מכונות בהשכלתו, הצטרף לחברת אלקטרה בשנת 1974, בתפקיד מנהל פרויקטים בתחום מיזוג האוויר. בהמשך כיהן במשך שנים ארוכות בתפקיד מנכ"ל החברה, המתמקדת בתחום האפרורי של ייצור והתקנת מערכות מיזוג אויר מרכזי ומעליות.
בשנותיו באלקטרה היה שרף שם נרדף למנכ"ל סולידי שהוביל את החברה התעשייתית שבראשה עמד להישגים מרשימים. בד בבד, החל לפתח תחת אלקטרה פעילות מסעירה בהרבה, של רכישת נכסי נדל"ן מניב בחו"ל, פעילות שהלכה וגדלה לקראת אמצע העשור הקודם עד לשלב שבו פוצלה מהחברה האם, והונפקה בבורסה.
בתקופת הגאות בשווקים הוביל שרף את אלקטרה נדל"ן למסע רכישות, שסולידי הוא כנראה התואר האחרון שאפשר להעניק לו. החברה לקחה חלק בעסקאות ענק ממונפות, לעיתים כתף אל כתף עם יזמיים מקומיים כיצחק תשובה, בצלאל איגר ויגאל אהובי (ובראשן רכישת רשתות בתי המלון "מריוט" ו"הילטון" בבריטניה). כמקובל באותם זמנים עליזים רשמה אלקטרה נדל"ן הכנסות של מאות מיליוני שקלים כתוצאה משערוך שווי נכסים. אלה תורגמו לעלייה חדה בשורת הרווח הנקי, והצדיקו, לכאורה, את שכרם המופלג של מנהלי החברה, ושרף בראשם.
אלא שב-2008 נגמרה החגיגה. משבר האשראי העולמי היכה בשוקי הנדל"ן בחו"ל, וגרם תוך זמן לא רב להסתבכותם של יזמי נדל"ן מקומיים, ולגל עכור של הסדרי חוב, בהם גם של שותפיו של שרף למסע הרכישות: תשובה (דלק נדל"ן), ואיגר (דוראה).
אלקטרה נדל"ן מחזיקה בינתיים מעמד, בין היתר בזכות הנכסים האיכותיים שהיא מחזיקה בישראל, ובראשם "מגדל אלקטרה" ברחוב יגאל אלון בת"א (בו ממוקמים משרדי הנהלת החברה). אבל גם אם תתקשה החברה בעתיד לעמוד בהחזר החובות שלה בזמן, לשלמה שרף זה כבר לא ישנה.
חצה את נתיבי איילון
"עיתוי זה הכל בחיים" גורסת האמרה הידועה. וכך, בינואר 2011 חצה שרף את נתיבי איילון ועבר למגדלי עזריאלי, מרחק כמה מאות מטרים ממשרדו הקודם, לטובת תפקיד מנכ"ל קבוצת הנדל"ן האיתנה והמובילה בישראל. באותה הזדמנות הוא גם מכר את מלוא החזקותיו באלקטרה נדל"ן (4.88% מההון) תמורת סכום של כ-36 מיליון שקל, ובסך הכל נפרד המנכ"ל הוותיק מקבוצת אלקו עם הון מצטבר של כ-90 מיליון שקל - סכום שהפך אותו לאחד השכירים העשירים בישראל.
כפי שניתן היה לצפות, בקבוצת עזריאלי המתינה לשרף חבילת תגמול מפנקת במיוחד הכוללת דמי ניהול של 250 אלף שקל בחודש, בונוס שנתי קבוע של מיליון שקל, ותגמול הנגזר מביצועי מניות החברה (פאנטום). עלות שכרו בשנת 2011 (תשעה חודשים) עמדה על קרוב ל-6 מיליון שקל.
"מצאתי חברה מצוינת, עם יכולת פיננסית יוצאת דופן שמאפשרת לנו לבחון עסקאות חדשות", אמר שרף ל"גלובס" חודש לאחר שנכנס לתפקידו החדש. התיאור הזה בהחלט הולם את מצבה של עזריאלי, חבל רק שהוא כל כך רחוק מלתאר את מצבה הנוכחי של החברה שאותה עיצב שרף בצלמו ובדמותו.
