בנק ישראל מחמיר את דרישות הגילוי מהבנקים גם בתחום הפיקדונות. בשנים האחרונות נדרשת מהבנקים בתחום האשראי שקיפות גבוהה, בשל הסיכון הטמון בו, אבל לגבי הפיקדונות לא פורסמו עד היום פרטים רבים.
באחרונה שלח המפקח על הבנקים דודו זקן טיוטת חוזר שלפיה הבנקים יצטרכו לפרסם מדוחות ל-2013 התפלגויות שונות ופרטים לגבי היקף הפיקדונות שבבנק.
הבנקים יידרשו לפרט את היקף הפיקדונות של שלוש קבוצות המפקידים הגדולות ושיעורם מסך פיקדונות הבנק. בנוסף יידרשו הבנקים להציג את התפלגות הפיקדונות לפי גודל: עד מיליון שקל, 1-10 מיליון שקל, 10-100 מיליון שקל, 100-500 מיליון שקל והיקף הפיקדונות שמעל 500 מיליון שקל.
הבנקים יציגו התפלגות של הפיקדונות לפי זהות המפקיד: אנשים פרטיים, חברות וגופים מוסדיים. עוד יפרטו הבנקים כמה מהפיקדונות נושאים ריבית וכמה לא, וכן כמה מהפיקדונות גויסו בישראל וכמה בחו"ל.
בשנים האחרונות הוצבו דרישות דומות כלפי בנקים בארה"ב ובאירופה. למאזן הבנקים ישנם שני צדדים מרכזיים: פיקדונות ואשראי. לפי הפיקדונות קובע הבנק כמה אשראי יעניק, והרווח שלו נובע מהמרווח בין שני הגורמים: הריבית שהוא גובה מהלווים לעומת הריבית שהוא משלם על הפיקדונות.
בבנק ישראל מקווים כי פרסום הפרטים לגבי התפלגות הפיקדונות, תוך דגש על ריכוזיות המפקידים, יהוו אינדיקציה חשובה נוספת ליציבות הבנקים ונזילותם.
נכון לסוף ספטמבר עמד סך פיקדונות הציבור בחמשת הבנקים הגדולים על 880 מיליארד שקל - עלייה של 6.5% לעומת התקופה המקבילה. היקף הפיקדונות בבנק הפועלים ובבנק לאומי עומד על יותר מ-250 מיליארד שקל בכל בנק.
