מדינת ישראל מתעלמת מדרישת תשלום הוצאות בעקבות הנפקת הנמלים חיפה ואשדוד, שלא יצאה לפועל לפני יותר משנתיים. לכן, שוקלת קבוצת החתמים שנבחרו להוביל את ההנפקה לתבוע את המדינה בגין ההוצאות שנגרמו להם. כך נודע ל"גלובס".
בעקבות ביטול הנפקות הנמלים פנו החתמים, שנבחרו להוביל את גיוסי ההון של הנמלים, למשרד האוצר בבקשה לקבל החזר עבור הוצאות החיתום. ואולם, לאור העובדה שלא זכו למענה במשך כמה חודשים, החליטו החתמים לשקול את צעדיהם, לרבות אפשרות של הגשת תביעה. ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "העניין נמצא בבדיקה".
לפני כשלוש שנים ביקשה המדינה להפריט את הנמלים חיפה ואשדוד. זאת, במסגרת הרפורמה להפרטת הנמלים שעליה החליטה הממשלה בשנת 2005. באותו הסכם נקבע כי עד שנת 2010 יונפקו בבורסה 15% ממניות נמלי אשדוד וחיפה, ואילו נמל אילת יופרט במלואו.
לצורך כך, ביצעה רשות החברות הממשלתיות הליך מיוחד, שבמסגרתו נבחרו שתי קבוצות חתמים: להנפקת נמל חיפה נבחרו כלל פיננסים חיתום, לאומי פרטנרס חתמים ומנורה מבטחים חיתום; להנפקת נמל אשדוד נבחרו אי.בי.אי חיתום, לידר הנפקות ואקסלנס חיתום. ההנפקה, אשר תוכננה לצאת לפועל בתחילת 2010, נחשבה לאטרקטיבית במיוחד, והתמודדו עליה 11 חתמים פוטנציאליים.
בהתאם לנהלים הנדרשים בתהליך של מכירת מניות לציבור, הוגשו באפריל 2010 תשקיפי ההנפקה לרשות ני"ע, והחתמים תכננו לצאת לרוד-שואו (הליך שיווק ההנפקה בפני משקיעים).
אלא שוועד עובדי הנמלים פתח בתגובה בסדרת פעולות מחאה, במטרה למנוע את אישור התשקיפים. זאת חרף העובדה כי במסגרת הסכמתם לרפורמה קיבלו עובדי הנמלים תוספת שכר מיידית של 10%, מענק של 50 אלף שקל, אישור חריגות השכר שקדמו להסכם, ושורת הטבות נוספות תמורת הסכמתם לשינוי.
למחלוקת עם ועד העובדים על זכויות עובדי הנמלים בהפרטה והסכמי העבודה עמם נלוו קשיים נוספים, כגון מחלוקת על הבעלות בשטחי הנמל מול חברת נמלי ישראל, ואלה הובילו לעיכוב ההנפקה. במקביל, התגברו בממשלה הקולות שקראו לזנוח את מתווה ההפרטה ההדרגתית, ולהחליפו במכירת גרעיני השליטה למשקיעים פרטיים.
חוששים מניצחון ועד העובדים
מאז אפריל 2010, עת הוגשו התשקיפים לרשות ניירות ערך, מממנים החתמים מכיסם עלות של ערבות בנקאית להבטחת ההתחייבות החיתומית שאותה היו נדרשים ליטול בעת ההנפקה. ההתחייבות החיתומית הכוללת עומדת על כ-60 מיליון שקל בכל הנפקה, והעלות של העמדת הערבות (שניתנה בשלב הראשון רק על חלק מההתחייבות) עומדת על 10-60 אלף שקל בשנה לכל חתם.
בנוסף, החתמים נושאים בעלויות התשקיף, שכוללות תשלום לעורכי הדין ומעריכי השווי שמלווים את התהליך. בגין תשלום זה אמורים החתמים לקבל החזר לאחר שההנפקה יוצאת לפועל.
חשוב לציין כי במצב מעין זה נהוג כי החברה משפה את החתמים על ההוצאות שהם שילמו לצורך הכנת התשקיף, כך שברמת העיקרון המדינה נדרשת לשאת בעלויות, שמסתכמות בכ-300 אלף שקל. משרד עורכי הדין שליוו את התשקיף מטעם רשות החברות בחברת נמל חיפה הוא שניצר, גוטליב, סאמט ושות'. משרד עורכי הדין שליוו את התשקיף מטעם רשות החברות הממשלתיות בחברת נמל אשדוד הינו גרוס, קלינהנדלר, חודק, הלוי, גרינברג ושות'.
"אין ספק שבמצב תקין, המדינה הייתה צריכה לשאת בעלויות התשקיף", אמר היום ל"גלובס" אחד החתמים אשר מעורבים בהנפקה. גורם נוסף המקורב לתהליך, ציין כי "החתמים מבקשים החזר בגין ההוצאות, הם לא דורשים על כך איזושהי פרמיה. אמנם הסכום לא גבוה, אך מדובר בעניין עקרוני. תמוה מאוד שהמדינה מתעלמת מהחוקים של עצמה ויוצרת תקדימים".
כבר לפני כשנה, נוכח העיכוב בהנפקה, פנו חלק מהחתמים לרשות החברות הממשלתיות (שהיא, כאמור, הממונה מטעם משרד האוצר על הפרטת הנמלים), בבקשה כי תפטור אותם מהעמדת הערבות, בשל העיכוב בהוצאת ההנפקות לפועל. ואולם, בעקבות החשש כי הדבר ייתפס כוויתור על תוכניות ההנפקה וכניצחון של ועד העובדים - ברשות החליטו לסרב.
נציין כי עבור חלק מהחתמים העלות של הערבות הבנקאית אינה משמעותית, אולם היא מכלה את העמלות שלהן היו צפויים לזכות. שוויו של נמל חיפה הוא כ-1.8 מיליארד שקל, כך שהיקף ההנפקה המתוכנן עמד על כ-270 מיליון שקל, ועמלת החתמים הייתה צפויה להסתכם ב-3 מיליון שקל לכל היותר. בנמל אשדוד מדובר על שווי של כמיליארד שקל והיקף הנפקה של כ-150 מיליון שקל, כך שעמלת החיתום הייתה צפויה להסתכם ב-1.5 מיליון שקל בלבד.