האם כל צעדי הממשלה מכוונים להורדת מחירי הדירות? המקרה הבא, מאותת שלפעמים זה הפוך: התנהלות המינהל, החוקית יש לציין, מביאה דווקא לעלייה בערך הקרקע.
השטחים שבהם שיווק מינהל מקרקעי ישראל לפני שנה מגרשים ל-303 יחידות דיור בצפון שוהם, היו בעבר חלק ממשבצת מושב ברקת. לאחר בג"ץ הקשת המזרחית נקבע כי מושבים יהיו זכאים לקבל פיצוי בגובה שוויה החקלאי של הקרקע, המשנה את ייעודה למגורים, על מנת לצאת לשיווק על ידי מינהל מקרקעי ישראל.
סחר בפיצויים
כך קרה שגם מושב ברקת - שבעבר כבר זכה להקים בשטחו את מתחם האיירפורט סיטי ליד נתב"ג - היה זכאי לפיצוי בגין שוויה החקלאי של הקרקע כששווקה כאחת השכונות החדשות בשוהם. אלא שבמקרה זה, אנשי ברקת לא הסתפקו בפיצוי בגובה שוויה החקלאי של הקרקע, והגישו תביעה נגד המינהל. בתום הליך משפטי ממושך הגיעו המושב והמינהל לפשרה, שגם עוגנה בהחלטת מועצת מקרקעי ישראל 1222 שעליה חתום שר השיכון אריאל אטיאס, ולפיה מושב ברקת יהיה זכאי לרכוש בפטור ממכרז 20% מהשטחים, המחיר ייקבע לפי המחיר הממוצע בתוצאות מכרזי המינהל על יתרת השטחים.
בדצמבר 2011 שיווק המינהל בהצלחה שבעה מגרשים ל-303 יחידות דיור, שבשישה מהם זכתה גינדי החזקות הבונה שם כיום 244 דירות. תוצאות הזכייה קבעו כי מחיר הקרקע הממוצע לדירה יהיה 537 אלף שקל.
למושב ברקת ניתנה הזכות לרכוש בפטור ממכרז קרקע ל-66 דירות, אבל בפברואר 2012 מכר המושב את האופציה הזו לחברה הציבורית מגה אור, ששילמה למושב תמורתה סכום של 5.28 מיליון שקל.
גם מגה אור לא מימשה את רכישת הקרקע, ובנובמבר האחרון מכרה גם היא את האופציה, הפעם לחברת גינדי החזקות. על פי ההסכם שנחתם, שילמה גינדי לחברת מגה אור את הוצאותיה בגין ההסכם עם המושב בסך 5.28 מיליון שקל, ועוד מיליון שקל נוספים.
מכאן שבשורה התחתונה, אותה קרקע שהייתה בבעלות המדינה, נמכרה כעת במחיר גבוה ב-17.5% מהמחיר שנקבע לפני שנה וחודשיים במכרז המינהל, מה שמשקף עלייה של 100-120 אלף שקל בממוצע לדירה.
למעשה, הקרקע שמושב ברקת היה זכאי לרכוש בפטור ממכרז נסחרה בפועל פעמיים והגיעה גם במקרה זה לחברת גינדי החזקות, שזכתה גם במכרז המינהל.
היא, מצדה, קבעה את מחיר הדירות שתשווק על סמך המחיר שבו רכשה את הקרקע במכרז, וגם את מחירי הדירות שייבנו על הקרקע שרכשה ממגה אור תקבע ככל הנראה גם הפעם על סמך מחיר הקרקע. לפיכך צפויה גינדי לשווק קרקע סמוכה לקרקע, כשמחיר הדירות במתחם אחד יהיו גבוהים יותר ב-200 אלף שקל לדירה. הסיבה: מושב ברקת הכניס לכיסו 5.28 מיליון שקל, וחברת מגה אור מיליון שקל, וכל זאת כדת וכדין. משרד השיכון, שחרת על דגלו את הורדת מחירי הדירות, הביא לספסור בקרקע ולעלייה במחירה, והצרכן עלול לשלם על אותו מוצר 200 אלף שקל יותר.
בעתיד הקרוב ישווק המינהל את שלב ב' של השכונה החדשה, שיכלול קרקע ל-300 דירות נוספות. גם במקרה זה, יהיה מושב ברקת זכאי ל-20% מהדירות. מינהל מקרקעי ישראל מסר ש"עבור מושב ברקת הוקפאו מגרשים בשטח התוכנית בהתאם להוראות החלטה 1222. לפיכך מדובר בהליך חוקי לחלוטין".
פגיעה בציבור
"פרשנות החלטה 1,222 מאפשרת ספסור במשאב הציבורי", אומרת עו"ד רויטל ברילנשטיין מהאגודה לצדק חלוקתי. "הפגיעה בציבור ובזכויותיו היא קשה. הציבור למעשה נפגע פעמיים: מלבד הטבה יקרת ערך של מיליארדי שקלים, שמוענקת בהחלטה 1222 על חשבון הקופה הציבורית המצומצמת והאפשרות לספסר בה, הספסור בקרקע גם גורם לעליית מחירי הדירות והציבור נדרש לשלם מחירים גבוהים יותר על המוצר המוגמר - ביתו".
ברילנשטיין סבורה כי קרקע חקלאית שעתידה לעבור שינוי ייעוד חייבת לחזור למדינה. "רק כך תוכל המדינה לספק לאזרחיה דיור במחיר סביר, וכן לבנות דיור ציבורי ובר השגה שהתמורה עבורם תיכנס לאוצר המדינה ולא לכיסים פרטיים של בעלי הון ומעטים".