המשברים הכלכליים בארה"ב ובאירופה כאילו פסחו על תעשיית הטכנולוגיה והאינטרנט. סמארטפונים, טאבלטים וטלוויזיות חדשות ממשיכים לצאת לשוק ויש קונים שכבר עומדים בתור, לפעמים ללא קשר ליכולותיהם הפיננסיות. מצד שני, הדרך למימוש כל היכולות הטכנולוגיות עדיין ארוכה.
מחקר חדש של מגזר ההיי-טק של פירמת ראיית החשבון והייעוץ העולמית דלויט, מסמן את הטרנדים הצפויים בתחומי הטכנולוגיה והאינטרנט ב-2013 וחושף את היקפי הפרסום בסלולר, הדור הבא של הטלוויזיות והגידול של גיוסי ההמונים הצפויים.
רזולוציה - הדור הבא של ה-HD
טכנולוגיית התלת-ממד כבר הגיעה בשנה שעברה לטלוויזיות בסלון אך לא הצליחה להמריא במיוחד. כעת, עושה את דרכה אל הספות והכורסאות טכנולוגיית 4K, המשדרת ברזולוציה הגבוהה פי ארבעה משידורי HD. מבחינת הקמעונאים מדובר במנוע הכנסות חדש לגמרי, אך בדלויט מעריכים כי ייקחו עוד 18-36 חודשים עד שנראה טלוויזיות מבוססות 4K בהיקף מסחרי. עם זאת, הם מציינים כי השנה כבר נראה כעשר יצרניות משווקות דגמים עד לסוף השנה אך תג המחיר יהיה בשמיים ויעמוד על כ-10,000 דולר.
לצד המימוש המסחרי של הטכנולוגיה, צפויות להיכנס לשוק גם מצלמות שתומכות ברזולוציה 4K ומשם הדרך לתוכן תלך ותתקצר. התוכן הוא למעשה המניע העיקרי של הטכנולוגיה, כמו שקרה במקרה של התלת-ממד ושל שידורי ה-HD. עם זאת, בדלויט מציינים כי לצד שידורים ניסיוניים, את השידורים המסחריים נראה רק בעוד שנה-שנתיים.
טלוויזיה - עדיין לא מחוברים מספיק
הטלוויזיות החכמות, שמגיעות עם חיבור לאינטרנט, הולכות והופכות למוצר מעט יותר שגרתי גם בקרב מי שאינם נחשבים למאמצים מוקדמים של טכנולוגיה. בדלויט מעריכים כי השנה יימכרו עשרות מיליוני טלוויזיות אינטרנטיות בעולם.
למרות היקפי המכירות המוצלחים, בחברה מציינים כי רק 15% מהטלוויזיות שיימכרו השנה יירכשו רק או בעיקר בשל העובדה שמדובר במסכים בעלי חיבור לאינטרנט. עיקר הסיבות לרכוש את הטלוויזיות יהיה סביב המחיר, הגודל או העובי שלהן.
אחת הסיבות לכך שקישוריות לאינטרנט לא מהווה עדיין גורם מכריע מספיק בשיקול לרכישת טלוויזיות היא העובדה שברחבי העולם יש עשרות מיליוני צופים שהטלוויזיה שלהם כבר מחוברת לאינטרנט בדרכים שונות כמו קונסולות משחקים, ממירים מיוחדים או מחשבים ניידים.
פרסום סלולרי - בדרך למעלה
לצד הגידול במכירות הסמארטפונים, באופן טבעי גם מקור ההכנסה העיקרי - הפרסום - צפוי לטפס ולעלות. בדלויט מעריכים כי הפרסום בסמארפונים יגיע השנה לכ-5 מיליארד דולר, בעוד הפרסום בטאבלטים יניב כ-3.5 מיליארד דולר. בחיתוך לפי מכשיר, בדלויט מציינים כי ההכנסה מפרסום לכל סמארטפון תעמוד על 2.5 דולר לעומת 12.6 דולר לטאבלט. ב-2014 מעריכה דלויט כי הפרסום בסמארטפון צפוי לעלות ב-30%-35% לכדי 6.5 מיליארד דולר, בעוד הטאבלט צפוי לזנק ב-50%-55% לכדי 5.2 מיליארד דולר.
בחברה מפרידים בין שני המכשירים הניידים, בעיקר לאור השוני בתכונות ובשימוש. כך, למשל, הסמארטפון הוא מכשיר נייד יותר ולכן פרסום מבוסס מיקום הוא יותר אפקטיבי, בעוד בטאבלט המסך גדול יותר ולכן יתאים בו פרסום שמנצל את איכות התצוגה.
עם זאת, בדלויט מציינים כי 400 מיליון משתמשי סמארטפונים כלל אינם גולשים באינטרנט ולכן פוטנציאל ההכנסות מפרסום הולך לאיבוד ובתעשייה יצטרכו לחשוב טוב איך מגיעים לאותם קהלים ואיך משכנעים אותם, למשל באמצעות מכשירים פשוטים יותר, להתחבר לרשת.
מימון המונים - כבר לא גימיק
זה התחיל כקוריוז אינטרנטי אבל הלך ותפס תאוצה. מימון ההמונים (Crowdfunding), שמביא יזמים ומיזמים שונים לקושש ולגייס כסף מציבור הגולשים הוא אחד הטרנדים החמים של השנה שעברה. למעשה, השנה הנוכחית מהווה כבר את שלב ההתבגרות של פלטפורמות מימון ההמונים ובדלויט צופים כי השנה יגויסו 3 מיליארד דולר - צמיחה של 100% לעומת 2011.
בדלויט מציינים כי התחום יכול להתפתח אף יותר, אך קשיים רגולטוריים שונים מקשים על צמיחה גבוהה יותר. כך, למשל, השקעה במיזמים אמנם יכולה להחליף סבב גיוס ראשוני מאנג'לים או קרנות הון סיכון אך סייגים שונים כמו כמות מחזיקי המניות של מיזם מציבה רף גיוס מסוים.
לדברי רו"ח יגאל בריטמן, יו"ר ומנהל עסקים ראשי בפירמת ראיית החשבון והייעוץ דלויט בריטמן אלמגור זהר, "זירת ההון סיכון הישראלית צמאה למשאבים. קרנות ההון סיכון מגייסות פחות ופחות כספים, תוכנית החממות נשארת יציבה אך תלויה במימון הממשלתי וככלל, היקף ההשקעות בהון סיכון בישראל נמצא במגמת ירידה". בריטמן מציין כי על אף זאת קשה להניח כי מקורות כדוגמת מימון המונים יכולים להוות אלטרנטיבה ראויה למימון טכנולוגיה".
סמארטפונים - לא מנצלים את הפוטנציאל
מכירות הסמארטפונים יחצו השנה לראשונה את רף מיליארד המכשירים אבל נראה שלא מעט משתמשים לא ממש מנצלים את היכולות המתקדמות שלהם. על-פי דלויט, כ-20% מהסמארטפונים בעולם כמעט אף פעם לא יחוברו לאינטרנט סלולרי או אלחוטי, ובחלק ניכר מהם אין אפילו חבילת גלישה. בחלק מהמדינות מדובר בשיעור גבוה אף יותר של מכשירים ללא שימוש באינטרנט כמו בלגיה (36%), גרמניה (28%) וצרפת (23%).
עוד טוענים בדלויט כי כ-16% מבעלי הסמארטפונים מעולם לא הורידו אפליקציה, מה שלדעתם מצריך את מפתחי האפליקציות לחשוב מחדש על מאמצי השיווק והפיתוח.
בדלויט מסבירים כי יש מספר סיבות לשימוש בסיסי בסמארטפון לצורכי שיחות והודעות בעיקר. כך, למשל, העובדה שהסמארטפונים הפכו לסמל סטטוס משחקת תפקיד מרכזי ברצון לרכוש מכשירים כאלה, גם אם בעליהם לא מתכוונים באמת להשתמש בהם כצפוי מהם. סיבות תקציביות, כמו גם חוסר הבנה של חבילות הגלישה, מונע אף הוא ממשתמשים לעשות שימוש מכריע בטלפונים החכמים. סיבות נוספות שמעלים בדלויט: היעדר תשתיות תומכות, חוסר עניין בפונקציות מתקדמות וחוסר התאמת המכשיר למשתמש.
לדברי רו"ח טל חן, ראש מגזר ההיי-טק בפירמת ראיית החשבון והייעוץ דלויט בריטמן אלמגור זהר, "אנחנו נמצאים בעידן של שינוי. בעוד שהדור הצעיר מחובר לממשקי המגע החדשים ומשתמש בהם באופן אינטואיטיבי, חלק ניכר מהמשתמשים שיכולים כלכלית לרכוש את הסמארטפונים המובילים לא בהכרח יצליחו לאמץ את כל האפשרויות שהמכשיר מציע".