"היכולת לעשות כסף מהקוראים הולכת ונעלמת. זה מעולה להגיע להרבה קוראים אבל אנחנו צריכים מודל עסקי אמיתי", אמר מרטין ניסלהולץ, מי ששימש בשנים האחרונות כמנהל הדיגיטל של "הניו יורק טיימס", במסגרת פאנל על עתיד העיתונות במסגרת כנס האינטרנט השנתי DLD, שנפתח היום במינכן, גרמניה.
המו"ל של העיתון, ארתור ג'וניור סולצברגר, מסביר על השינוי שעבר העיתון. "כשאני הצטרפתי, חלוקת ההכנסות הייתה 80% מפרסום ו-20% ממנויים. היום זה קרוב ל-50%-50%. אבל חשוב לזכור שאין מודל עסקי אחד שמתאים לכל העיתונים", אמר סולצברגר. לדבריו, לא בטוח שהמודל הכלכלי שנהוג ב"ניו יורק טיימס", שמכונה Meter Paywall, ושמאפשר קריאה חינמית של מספר מוגבל של כתבות, מתאים לכולם.
סולצברגר הוסיף כי לנגישות התוכן אונליין יש משמעות אמיתית. לדבריו, המדינות שמהם מגיעים הכי הרבה גולשים ל"ניו יורק טיימס" מחוץ לארה"ב הם קנדה, בריטניה ואוסטרליה. "אבל כשמסתכלים על האייפון, סין היא במקום הראשון - וזה לפני שהשקנו אתר בסינית", הוא אומר.
קתרינה בורצ'רט, המנכ"לית של האתר הגרמני "דר שפיגל אונליין", הוסיפה כי "אין לעיתונים את המודל העסקי המושלם ואנחנו צריכים להיות זהירים". בורצ'רט נשאלה מה היא דעתה על המאבק שמנהלת ממשלת גרמניה בגוגל, מתוך כוונה לחייב את ענקית החיפוש לשלם עבור חדשות שהם לוקחים מעיתונים גרמניים.
"אני מודאגת שאנחנו מבזבזים הרבה אנרגיה וזמן. אני לא חושבת שזה יציל אותנו. זה לא מודל עסקי טוב. בסה"כ אנחנו מייצרים הכנסות מגוגל. אם תסתכל על הטראפיק העצום שמגיע מגוגל וממנועי חיפוש אחרים - זה ערך אמיתי. הבעיה שאנחנו לא מייצרים מזה כסף כמו שהיינו רוצים".
לדברי ג'ף ג'רביס, בלוגר וכותב טורים בעיתונים כמו "הגרדיאן", הוסיף כי "הניסיון של גרמניה להכריח את גוגל לשלם על לינקים לתוכן הוא שביל מסוכן עבור המדיה". לדבריו, העיתונים צריכים ללמוד מחברות כמו גוגל, פייסבוק וטוויטר שמסתכלות על כל גולש בצורה אינדיבידואלית. "העיתונים עדיין מסתכלים על הגולשים בתור המונים. ברגע שנסתכל על זה נכון אז נוכל לשרת את הקוראים בצורה טובה יותר", הוסיף.