ממש לא מזמן, בעונת 2009/10, הוביל ווסלי סניידר את אינטר לזכייה באליפות איטליה, בגביע האיטלקי ובליגת האלופות, ואת נבחרת הולנד עד לגמר המונדיאל שנערך בדרום אפריקה. הקשר ההולנדי המחונן היה על פסגת העולם, ונדמה היה כי שיא הקריירה שלו עדיין לפניו.
כעת, עושה רושם, התחילה באופן רשמי הדעיכה שלו: סניידר עובר לליגה הטורקית החלשה. גלטסראיי הודיעה אמש (א') כי רכשה את סניידר שיצטרף אליה כבר בחלון ההעברות הנוכחי. אלופת טורקיה, על-פי הערכות, תשלם לאינטר עבור כרטיסו 7.5 מיליון אירו (ב-2009 הוא הגיע לאיטליה מריאל מדריד תמורת 15 מיליון אירו).
האם באינטר רצו למכור את סניידר מסיבות מקצועיות? מנתונים שמפרסמת סוכנות הסטטיסטיקה "אופטה", מאז אותה עונת טרבל של אינטר ב-2009/10, "הנראזורי" רשמו 64% הצלחה בסרייה A וצבירת נקודות של 2.05 בממוצע למשחק במשחקים בהם סניידר לא שותף. מנגד, במשחקים בהם הוא כן זכה לדקות על המגרש, ירדו אחוזי ההצלחה ל-51% וצבירת הנקודות ל-1.78 בלבד למשחק.
אבל הסיפור כנראה יותר מורכב משיקולים מקצועיים. אינטר מתקשה מאוד מבחינה כלכלית, ורק בשתי העונות האחרונות (2011/12 ו-2010/11) דיווחו על הפסדים כוללים של 163 מיליון אירו. בקבוצה יודעים כבר עכשיו שיתקשו לעמוד בתקנות הפייננשל פייר-פליי של אופ"א, ולכן התחילו לבצע שורה של צעדי התייעלות.
אחד מהצעדים היה דרישה מווסלי סניידר, מבכירי המשתכרים בקבוצה (מרוויח כ-5 מיליון אירו לעונה), לפתוח את החוזה שלו שמסתיים ביולי 2015 ולקצץ ממנו כ-2 מיליון אירו לשנה. סניידר לא הסכים, ואינטר החליטה למכור אותו.
לאחר שלא נמצאה קבוצה מהליגות הבכירות שתסכים לעמוד בעלויות שכרו, הגיעה דווקא גלטסראיי. איך דווקא קבוצה מטורקיה יכולה לעמוד בחוזה כה יוקרתי? שילוב של שני גורמים: העובדה שעונה פיננסית מצוינת עוברת על המועדון, הרבה בזכות ההעפלה לשמינית גמר ליגת האלופות, שם תפגוש גלטסראיי את שאלקה; וגם נושא המיסוי: המס המרבי שמשלמים שחקני הליגה הבכירה בטורקיה עומד על 15% בלבד (בליגה השנייה הוא כבר יורד ל-10%, ובליגה השלישית במדינה ל-5% בלבד).
המשמעות היא שעל שכר הנטו של סניידר, 5 מיליון אירו, תשלם גלטסראיי כ-750 אלף אירו בלבד בשנה לרשויות המס המקומית. כהשוואה, באיטליה, שם עומד המיסוי המרבי לכדורגלנים על 43%, עלות המיסוי השנתית של סניידר הגיעה ליותר מ-2 מיליון אירו בשנה.