מנהיגי המרכז-שמאל טוענים בתוקף שללא פתרון "שתי מדינות לשני העמים", ישראל תיעלם כמדינה יהודית. תנופת ההתנחלות בגדה תחסל את אפשרות ההפרדה הפיסית לשתי מדינות בין הנהר לים. מאחר שמשטר אפרטהייד איננו אופציה, מוסרית ומדינית, ישראל תהיה חייבת להעניק אזרחות לכל ערביי הגדה ותהפוך למדינה דו-לאומית.
התוספת של 2.5 מיליון ערביי הגדה תקפיץ את שיעור האוכלוסייה הערבית בישראל ל-43%. מאחר שהריבוי הטבעי במגזר הערבי עולה על הילודה בציבור היהודי, תוך עשור בודד הציבור הערבי ישיג שוויון דמוגרפי וישעט בדרכו לרוב מוצק במדינה הדו-לאומית.
הטענה על סופה של ישראל בהיעדר הסדר של "שתי מדינות" מכוונת לאוזניים ישראליות ונועדה להפחיד את הציבור היהודי. אך כיצד היא נקלטת בשכם וברמאללה?
לו אני ערבי-פלסטיני, אפילו מתון, הייתי עולץ על טיעון המרכז-שמאל ומסרב לפתרון "שתי מדינות לשני עמים". שכן, אם בהיעדר פתרון כזה המדינה היהודית תיעלם, מה לי כי אלין?
כל התנחלות חדשה או הרחבת התנחלות, תוקעת מסמר נוסף בארון הקבורה של ישראל הציונית. לכן, כפטריוט פלסטיני אתמוך בהרחבת מסע ההתנחלויות ואומר לאולמרט-לבני-לפיד-גלאון: "לא, תודה. איננו מעוניינים בהסכם מדיני אתכם. אנחנו מסכימים אתכם שבהיעדר הסכם, ישראל תיעלם והסכסוך שלנו עם הציונות יסתיים בניצחוננו. מה שלא הצלחנו להשיג בחרב נשיג בכוח הדמוגרפיה והדמוקרטיה. ישראל חיה על זמן שאול, ואנו נמתין בסבלנות לסופה הוודאי".
ליו"ר הבית היהודי נפתלי בנט, יאמר הפטריוט הפלסטיני: "יישר כוח, חביבי. אתה הולך בגדולות. הצעתך לסיפוח אזור C לישראל אמנם שגויה במספר הפלסטינים המתגוררים שם. בפועל, מתגוררים שם 150 אלף כפריים ולא כפי שכתבת, 50 אלף בלבד ("הארץ",17.1). אך מה לנו לעסוק בזוטות? סיפוח C הוא צעד ראשון ב'תוכנית הגדולה': סיפוח B ו-A לישראל הגדולה מהים עד לנהר. אביך, ירבעם נתניהו, ייסר אותנו בשוטים; אתה תראה לו, וגם לנו, בעקרבים".
תזת האפוקליפסה המדינית
הטענה על סופה הוודאי של ישראל בהיעדר הסדר "שתי מדינות" נופלת על אוזניים ערלות בגוש הימין. מפלגות הליכוד-ביתנו והימין אוטמות את אוזניהן ומסרבות לדון בעתיד המדיני של יהודה ושומרון. מפלגות התנועה בהנהגת ציפי לבני, ומרצ בהנהגת זהבה גלאון, העמידו את הצורך בהסדר מדיני במרכז תעמולת הבחירות. על כך יבורכו.
אך הטענה על סופה של ישראל ללא הסדר "שתי מדינות" היא בומרנג מדיני של מחנה המרכז-שמאל. היא פוגעת ביכולת של ישראל לשכנע את הפלסטינים שפתרון "שתי המדינות" הוא גם אינטרס פלסטיני ולא רק ישראלי.
ככל שדוברי המרכז-שמאל ידבקו בתזת האפוקליפסה המדינית, כך יתרבו הפלסטינים המתונים שיתנגדו להסכם עם ישראל, ויגבר הקושי לשכנע את הפלסטינים שפתרון שתי המדינות הוא אינטרס פלסטיני לא פחות משהוא אינטרס ישראלי.
וכיצד ניתן לשכנע את הפלסטינים ואת הציבור הישראלי ש"שתי מדינות" הוא הפתרון המעשי היחיד, ולכן האינטרס המובהק של שני העמים?
התשובה היא, שמדינה דו-לאומית לא תקום ולא תהיה. אין מדובר בעמדה אידיאולוגית או מחאה מהבטן, אלא בהערכה מפוכחת. למדינה דו-לאומית אין סיכוי לקום, כי אם תימשך תנופת ההתנחלויות, בשלב כלשהו בעתיד תעמוד ישראל בפני הדילמה של סיפוח הגדה ומתן אזרחות לערביי הגדה, או של ויתור על שטח כדי לשמור על רוב יהודי מוצק. אם היו"ר אבו מאזן יפרק את הרשות וימסור לבנימין נתניהו את המפתחות, הוא יכפה על ישראל את ההתמודדות עם הדילמה.
בבחירה בין ארץ-ישראל לעם ישראל, רוב הציבור יעדיף לוותר על שטח, ובלבד שתובטח עליונות דמוגרפית ושמירת הזהות היהודית-דמוקרטית של ישראל. לכן, מנהיגי גוש המרכז-שמאל חייבים לזנוח את תזת האפוקליפסה המדינית ולדבוק בתביעה לעצירת הסיפוח הזוחל של הגדה. הפסקת מסע ההתנחלויות נדרשת מסיבה פשוטה: על מנת שבעתיד נצטרך לפרק כמה שפחות מהן.
אם ראשי המרכז-שמאל יבהירו לציבור היהודי את המחיר שנצטרך לשלם - פירוק ההתנחלויות כדי למנוע את המדינה הדו-לאומית - יש סיכוי שממשלת נתניהו הבאה תהיה מאופקת יותר בהלבנת מאחזים ובסיוע למפעל ההתנחלות.
הכותב הוא יו"ר ובעל השליטה בכלמוביל