איגוד לשכות המסחר, בראשות אוריאל לין, החל בימים האחרונים לגבש הצעת חקיקה שתגביל באופן משמעותי את סמכויות בית הדין הארצי לעבודה. כך נודע ל"גלובס". כחלק מהאסטרטגיה החדשה, החליטו בארגון לסגת מהכוונה לעתור לבג"ץ בעניין פסיקת ביה"ד שקבעה כי אסור למעסיק להביע דעה בעניין התאגדות עובדיו, ולרכז מאמץ בכנסת ובממשלה. כפי הנראה, בלשכת התיאום של ארגוני המעסיקים, בראשות צביקה אורן, עדיין שוקלים להגיש עתירה כזו.
באיגוד לשכות המסחר מאמינים כי במסגרת הקואליציה החדשה ניתן יהיה לגייס רוב למהלך חקיקה שכזה. ההנחה הזו מבוססת ככל הנראה על עמדותיו הימניות של יו"ר הבית היהודי נפתלי בנט מבחינה חברתית-כלכלית, ועל עמדותיו של יו"ר יש עתיד, יאיר לפיד, שמרבה לדבר בגנותם של "הוועדים החזקים". עם זאת, ההסתדרות צפויה לסכל חקיקה שכזו לאור כוחה בזירה הפוליטית, שחוצה מפלגות. כך למשל, להסתדרות מהלכים אפילו בש"ס, שנחשבת לשותפה בקואליציה של עיני בתוך ההסתדרות. כמו כן, בתו של הרב עובדיה יוסף, רבקה צ'יקוטאי, היא חברת הנהגת ההסתדרות. גם חבר הכנסת חיים כץ מהליכוד, המכהן כיו"ר ועד עובדי ת"א, צפוי להקשות מאוד על מהלך כזה.
הצעת החוק מבקשת למנוע מביה"ד הארצי לעבודה לקבוע הלכות חדשות שיש בהן משום הגבלות או הטלת משקולת על המעסיקים, ולהותיר בידיו בעיקר את הסמכות לעסוק בסכסוכי עבודה קיבוציים ובמניעת שביתות. באיגוד לשכות המסחר טוענים כי ביה"ד הארצי חרג מסמכותו כשפסק כי למעסיק אסור להביע דעה בעניין התאגדות עובדיו, ומציינים שתי פסיקות נוספות ברוח זו: הקביעה שלפיה מעסיק אינו רשאי לפטר עובד רק משום שהגיע לגיל פרישה כחוק; והקביעה שלפיה יש להקל על התאגדות של עובדים גם אם היא נעשית ביחידה אחת נבדלת במקום העבודה, ולא במקום העבודה כולו. מי שאמונים על גיבוש הצעת החקיקה הם עו"ד דן כרמלי, סמנכ"ל יחסי ממשל, כנסת וחקיקה באיגוד, והיועמ"ש שלומי לויה.
לדברי לין, לא יעלה על הדעת שביה"ד ישלול את חוק יסוד חופש הביטוי מידי המעסיקים בשם זכות אחרת - חופש ההתאגדות של העובדים. זאת לא הפעם הראשונה שלין מבקש לפגוע בסמכויות ביה"ד הארצי: בעבר הוא טען כי יש לסגור כליל את הגוף הזה, והביא להקמת ועדה שבחנה את סמכויותיו וקבעה לבסוף כי אין לפגוע בו.