50 טורבינות רוח בגובה מגדלי עזריאלי בתל-אביב יוקמו בעמק הבכא בצפון רמת הגולן, בהשקעה של כרבע מיליארד אירו. חוות הרוח, בהספק מתוכנן של 120 מגוואט, תהיה מהגדולות מסוגה במזרח התיכון. בישראל פועלת כיום חוות טורבינות רוח אחת בתל-עסניה בגולן בהספק של 6 מגה-ואט. התכניות החדשות לחוות רוח מוקפאות עד להשלמתה של תכנית מיתאר ארצית למתקני ייצור חשמל ברוח.
תכנית הפרוייקט בעמק הבכא אושרה להפקדה להתנגדויות הציבור בוועדה המחוזית צפון לאחר שמשרד הביטחון הודיע על הסרת התנגדותו לפרוייקט. נציג הארגונים הסביבתיים בוועדה שהיה היחיד שהסתייג מהאישור, הציע להזיז את מיקומן של תשע מהטורבינות על-מנת להרחיק אותם מנתיבי טיסה של ציפורים.
את הפרויקט יוזמת חברת אנרגיות קינטיות בשליטת אייזיק סאטון, משקיע יהודי אמריקאי המוכר בישראל כבעל השליטה בבית ההשקעות הדס-ארזים. בנוסף שותפים בפרויקט משקיעים נוספים מארה"ב, שישה יישובים צפון רמת הגולן וד"ר אלי בן-דוב שהיה אחראי על תחום הרוח בחברת החשמל.
לפי התכנית, ימוקמו הטורבינות ממזרח לכביש האורך 98. כל טורבינה תהיה בעלת הספק של 2.5 מגוואט ותפעל על-גבי תורן שגובהו 130 מטרים (כגובהם של מגדלי עזריאלי). במקביל לקבלת אישור סופי לפרוייקט בוועדות התכנון מצפים היזמים לקבל אישור תעריפי שיאפשר להם להשלים את גיוס המימון לפרויקט.
ל"גלובס" נודע כי היזמים מנהלים מגעים עם בנק לאומי להובלת המימון, בהיקף של כמיליארד שקל. עלות הפרויקט כולו מוערכת בכ-250 מיליון אירו וכ-20 אחוז ממנו יגוייסו כהון עצמי על-ידי היזמים.
הקמת טורבינות רוח בישראל מעוררת התנגדות מצד משרד הביטחון בשל חשש כי יפריעו לפעילות חיל האוויר והארגונים הסביבתיים, על-רקע מחקרים המראים כי פעילות הטורבינות מסכנת בעלי כנף ובעיקר עטלפים נציג משרד הביטחון דרש כי תהיה לו הסמכות לקבוע את צבע התרנים על-מנת להקל את זיהויים על-ידי טייסי חיל האוויר בנוסף נענו היזמים לדרישות מבצעיות שונות שהציג להם משרד הביטחון.
עו"ד גדיאל בלושטיין ממשרד בלושטיין, בר-קהן, ציגנלאוב שייצג את יזמי הפרויקט, העריך כי החווה תוכל להתחיל לפעול ב-2015. לדבריו "אישור הוועדה המחוזית הוא צעד חשוב ביותר לקראת הקמת הפרויקט, ועתה יש להתמקד בהוצאת רישיון החשמל והסגירה הפיננסית".