יחידת התביעות של רשות האוכלוסין וההגירה תעמיד לדין את אביבה וינשטיין, רעייתו של היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין, באשמת העסקה ללא היתר ושלא כדין של עובד זר במשק-בית בביתם, במהלך השנים 2008-2009. כך החליטה בימים האחרונים יחידת התביעות במשרד הפנים, באישורו של המשנה לפרקליט המדינה, עו"ד שוקי למברגר. היועץ וינשטיין עצמו לא יועמד לדין, לאחר שאשתו נטלה על עצמה את האשמה בהעסקתו של העובד הזר. כתב האישום יוגש לבית הדין לעבודה.
ההחלטה להגיש נגד אביבה וינשטיין כתב אישום, ולא להסתפק בהטלת קנס מינהלי, עולה בקנה אחד עם המדיניות הנוהגת ביחידת התביעות של רשות האוכלוסין וההגירה בנוגע לעבירות מסוג זה.
ואולם, גורמים משפטיים הביעו תמיהה כיצד בדעת התביעה להוכיח את האישום בבית המשפט. זאת, מאחר שהעובד הזר, שמסר אמנם עדות במהלך החקירה, אינו נמצא בישראל ולא יעיד במשפט; וינשטיין עצמה הודתה אמנם בחקירתה כי העסיקה את העובד, ואולם היא טענה כי בתחילת עבודתו היא בדקה שיש בידיו אישור שהייה ועבודה בישראל, ולא ידעה שהאישור תקף לתחום הסיעוד ולא לעבודות משק-בית, ובנוסף לא ידעה שתוקפו של האישור פג בסוף שנת 2008, במהלך תקופת עבודתו בביתה.
מדובר בעובד זר ממוצא הודי, ששהה בארץ באופן חוקי ותוך שהייתה בידו אשרת שהייה ועבודה. לפני כשנתיים נחשף כי בני הזוג וינשטיין העסיקו בביתם שבהרצליה פיתוח את העובד בעבודות משק-בית. תקופת העסקתו הסתיימה לפני כניסתו של וינשטיין לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה, בפברואר 2010.
למרות שהעובד שהה בארץ באופן חוקי ואף החזיק היתר עבודה בתחום הסיעוד, חל איסור על העסקת עובדים זרים ללא היתר העסקה, והיתרים שכאלה אינם ניתנים לצורך העסקה במשק-בית, אלא בתחומי הבניין, החקלאות, התעשייה והסיעוד בלבד.
יצוין כי לאור עדותה של רעייתו בחקירה, היועץ עצמו כלל לא נחקר באזהרה אלא מסר עדות בלבד, ובשום שלב לא נחשב חשוד בתיק.
וינשטיין לא התעניין
בתחילת הפרשה ערכה הפרקליטות בדיקה בנושא, והפנתה את הטיפול בתיק לחקירה על-ידי מחלקת החקירות של רשות האוכלוסין וההגירה. העובד עצמו, שתוקף האשרה שלו הסתיים בפברואר 2012, עזב את ישראל לאחר חקירתו באוגוסט 2011 ולא שב עוד.
עזיבתו העלתה אפשרות שהתיק ייסגר מחוסר ראיות, והתיק נכנס להמתנה, עד שיתברר אם העובד מתכוון לשוב ארצה. כשפג תוקף אשרת השהייה שלו, הורתה הפרקליטות לרשות ההגירה לבצע השלמות חקירה, ובמסגרתן נחקרה שוב הגברת וינשטיין.
גרסתה של אביבה וינשטיין היא שהיא עשתה מאמץ לבדוק את חוקיות שהייתו ועבודתו של העובד הזר. גם העובד אישר בחקירתו כי וינשטיין שאלה אותו וביקשה לראות את המסמכים שברשותו. לטענתה, היא הבינה שהכל נעשה באופן תקין וחוקי, ולא העלתה על דעתה שיש בעייתיות בהעסקה, מאחר שלא הבינה שהאשרה שברשותו מיועדת רק לעבודות בתחום הסיעוד ולא למשק-בית.
היועץ וינשטיין עצמו לא התעניין ולא עסק בנושא, ובעדותו במהלך החקירה אף טען כי לא זיהה את העובד.
"החלטה מביכה"
הודעת רשות ההגירה על הגשת כתב האישום נגד הגברת וינשטיין בלבד עוררה תגובות נזעמות. הפורום המשפטי למען ארץ ישראל מסר כי "החלטת הפרקליטות לא לחקור באזהרה את היועץ המשפטי לממשלה בסוגיית העובד הזר היא החלטה מביכה - מי שלא מודע לעובד שמנקה את חדרו, לא יכול להיות האחראי על אכיפת החוק במדינת ישראל.
"וינשטיין לא יוכל לאכוף את החוק כנגד מעסיקי עובדים זרים לא חוקיים בידיים נקיות. העובדה שחקירה כה פשוטה נמשכת למעלה משנתיים מעלה סימני שאלה קשים על התנהלות הפרקליטות. ראוי שמבקר המדינה יבחן את הטיפול בתיק המהווה כתם על היועץ וינשטיין".
במשרד המשפטים מסרבים להתייחס לנושא. לפני כשנתיים הודיע דובר משרד המשפטים כי "אכן הועסק בבית משפחת וינשטיין בעבר עובד ממוצא הודי, שלפי בדיקתה של הגברת וינשטיין בעת שקיבלה אותו לעבודה, ועל-פי המסמכים שהציג העובד בפניה, היה עובד חוקי השוהה בארץ כדין. מעבר לכך לא התבקש על-ידה אישור נוסף. עבודתו של עובד זה נפסקה עוד בשנת 2009, הרבה לפני שהיועץ החל לכהן בתפקידו, ובלא קשר לכך".
ברשות ההגירה מדגישים כי אין כל מדיניות, שלפיה מייחסים באופן אוטומטי את העסקת העובד הזר במשק-בית לאישה ולא לבעל, אלא שבכל מקרה נבחנות הנסיבות הקונקרטיות, ונקבע עם מי מבני הזוג נקשרו יחסי עובד-מעביד, למשל מי שילם לו, מי זימן אותו, ומי ניהל איתו את מערכת יחסי העבודה.
בשנים האחרונות נוקטת רשות ההגירה מדיניות מחמירה בתחום העסקת עובדים זרים במשק-בית, ופירוש הדבר נטייה להגשת כתבי אישום פליליים והימנעות מהסתפקות בהטלת קנסות מינהליים בלבד.