יו"ר רשות התקשורת הפדרלית של ארה"ב (FCC), ג'וליוס ג'נחובסקי, הודיעה באחרונה על כוונת הרשות להגדיל ב-35% את מרחב התדרים שמוקצה לרשתות Wi-Fi שאינן טעונות רישיון, בתחום ה-5 ג'יגה-הרץ.
ההקצאה הזו נובעת מהביקוש הגואה לאינטרנט אלחוטי, עליית קצבי השירות באינטרנט וריבוי מכשירי הקצה שעושים שימוש בטכנולוגיה זו - תופעה המכונה Gigabit Wi-Fi.
בארה"ב מוקצים 60 מגה-הרץ לטובת מערכות Wi-Fi בתחום הנפוץ של ה-2.4 ג'יגה-הרץ, ועוד 585 מגה-הרץ בתחום ה-5 ג'יגה-הרץ.
ההחלטה הזו משתלבת במגמה ההולכת וגוברת בעולם, להטות חלק גדול יותר מהתעבורה האלחוטית מהרשתות הסלולריות אל רשתות אלחוטיות מסוג Wi-Fi, שמבוססות על שידור אלחוטי קצר-טווח, בעבור משתמשים נייחים או כאלה הנעים למרחקים קצרים מאוד בתוך מרחב גיאוגרפי מצומצם, כגון אולמות כנסים, שדות תעופה ובנייני משרדים.
פגיעה אפשרית בביצועים
בישראל מוקצים כ-80 מגה-הרץ בתחום ה-2.4 ג'יגה-הרץ לטובת מערכות Wi-Fi, וכן 200 מגה-הרץ בתחום ה-5 ג'יגה-הרץ, שמיועדים רק לשימוש במבנים.
חלק הארי של הציוד הביתי שאנו עושים בו שימוש כיום פועל בתחום ה-2.4 ג'יגה-הרץ, ואולם מן הסתם, ככל שיתקיים עומס בסביבת העבודה, מרבית הנתבים האלחוטיים יעברו אוטומטית לתחום האחר.
המדיניות הנוכחית של משרד התקשורת היא לאפשר מתן שירותי Wi-Fi לציבור ללא דרישת רישיון, בתנאי שהמערכות פועלות בתוך חצרות מתוחמות, כגון קמפוסים ומבנים סגורים. במסגרת שימוע שהוציא לציבור, פרסם באחרונה משרד התקשורת כי בכוונתו לוותר על תנאי זה, ולאפשר לספקי שירותי גישה לאינטרנט (כמו בזק בינלאומי, 013 נטוויז'ן ו-012 סמייל) ולספקי תקשורת נייחת (כגון בזק והוט) להציע שירותי Wi-Fi בעבור ציבור לקוחותיהם, אך בפועל למנוע אפשרות זאת מהמפעילים הסלולריים.
הכוונה להתיר שידורי Wi-Fi ללא רישיון במרחב הציבורי באה על רקע העובדה כי בפועל ישנם גורמים העושים זאת ללא היתר. הכוונה מעוררת סכנה כי שידורים כאלה עלולים לפגוע ברמת הביצועים של ה-Wi-Fi הביתי בשל הפרעות מצד הנקודות החמות שהמפעילים הגדולים יציבו.
ואולם ההגבלה על פעילותן של חברות הסלולר מעוררת תהייה גדולה יותר, שכן המגמה הטכנולוגית העולמית דוגלת בשילוב מערכות Wi-Fi עם הרשתות הסלולריות.
עו"ד אבי א. רימון - שותף בכיר במשרד עורכי הדין גלוזמן ושות', שמייעץ לחלק מהמפעילים בתחומי הרגולציה של שוק התקשורת ומתמחה בתחום ספקטרום התדרים - חקר ובדק את הנושא לנוכח השימוע שפרסם המשרד.
לדבריו, קצב הגידול של תעבורת הנתונים ברשתות הסלולריות דרמטי, וההערכה היא שלא רק רשתות הדור השלישי לא יוכלו לספק את הביקוש לשירות, אלא שגם התוספת של מערכות LTE, שמכונות בצדק או שלא בצדק "דור רביעי", לא תספיק.
הבעיה העיקרית היא שלעתים קרובות הביקוש לשירות מרוכז במתחמים גיאוגרפיים מצומצמים, שבהם מתקבצים מאות ואלפי משתמשים הנושאים טלפונים חכמים, טאבלטים ומחשבים ניידים, וגורמים ל"סתימת התאים הסלולריים" שבקרבתם.
רשת הטרוגנית
אחד הפתרונות המרכזיים שהתעשייה מציעה הוא שילוב בין מערכות Wi-Fi שבהפעלת המפעיל הסלולרי לבין הרשת הסלולרית הרגילה שלו, שילוב שמכונה "רשת הטרוגנית".
שתי המערכות הללו מנוהלות טכנולוגית על-ידי מערכת ניהול ובקרה משותפת, שתדע לספק למנוי הסלולרי שירות מהרשת הרגילה או מנקודת ה-Wi-Fi הסמוכה אליו, בהתאם לסוג השירות שהלקוח צורך - וידאו, מוזיקה, שיחה טלפונית או סתם שיטוט באינטרנט - ולפי רמת העומסים על שתי הרשתות.
באופן זה יוכל המנוי ליהנות משירות ברמה גבוהה יותר, בצורה רציפה מבלי להתנתק, וללא הצורך להתחבר ידנית לרשת ה-Wi-Fi. שיטה זו תוריד את העומסים מעל הרשת הסלולרית, תנצל היטב את מערכות ה-Wi-Fi ותשפיע באופן כללי לטובה על ביצועי הרשת. לצורך העניין, ארגוני התקינה הבין לאומיים יצרו סטנדרטים מתאימים.
רוב יצרני התקשורת הגדולים בעולם מציעים כיום ציוד זמין ומתאים שמאפשר להעביר את המידע בצורה מאובטחת.
בתערוכת הסלולר הבינלאומית הקרובה בברצלונה, סוגיית הרשתות ההטרוגניות תבוא לידי ביטוי בצורה מודגשת. כבר בשנה שעברה הנושא היה בכותרות, וגם השנה מסתמן כי זה יהיה אחד הנושאים המרכזיים על הפרק.
לדעת רימון, שהיה היועץ המשפטי של הוט מובייל (לשעבר מירס) וסמנכ"ל הרגולציה שלה, ההגבלה מצד משרד התקשורת תקשה על יישום יעיל של אפשרות זו, משום שעל מנת שרשת Wi-Fi תוכל לתמוך ולהשלים רשת סלולרית, יש צורך בנתבים אלחוטיים מיוחדים, בפריסה גיאוגרפית נכונה של הנתבים, במערכת ניהול שיושבת במתגי הרשת הסלולרית, בחיבורי תשתית העברת נתונים רחבים וייעודיים ובהתאמה של מערכות ההפעלה של חלק מהמכשירים הסלולריים - פעילויות שקשה לבצע באמצעות מפעיל אחר של שירותים נייחים, וספק, אם הן משתלמות לו כלכלית.
רימון - שמכיר את הקשיים בהקמת רשתות סלולריות בישראל - טוען כי להפעלת רשתות Wi-Fi כתמיכה לרשת הסלולרית יש משקל רב וייחודי בארץ, וזאת מכמה סיבות: ראשית, בשל רמת הצריכה הגבוהה בישראל של שירותי Data שנובעת מריבוי הטלפונים החכמים ומתוכניות התמחיר הזולות מסוג "ללא הגבלה", שיוצרות עומס כבד על המערכות.
שנית, בשל חוסר היכולת המעשית להקים בישראל תאים סלולריים חדשים לאור התנגדות הרשויות המקומיות. ויש גם סיבה שלישית שקשורה לעיכוב בהקצאת תדרים לרשתות דור רביעי (LTE), והאיכות הנמוכה יחסית לצרכים סלולריים של רוב תדרי הדור הרביעי הפנויים בישראל.
כל אלה הופכים את השימוש ברשתות Wi-Fi לחיוני במיוחד, ובלעדיהן אנו צפויים לירידה ברמת השירות - לא רק ביחס לשירותי ה-Data, אלא גם בתחום השיחות הקוליות.
זהו אחד הנושאים המרכזיים שיעמדו לפתחו של שר התקשורת החדש. אם השר היוצא, משה כחלון, דאג להגברת התחרות ולהורדת המחירים בשוק הסלולר, האתגר המרכזי של השר הנכנס יהיה לדאוג לפיתוח ושיפור תשתיות התקשורת בישראל, ונקווה שהחלטותיו תהיינה ברוח ההמלצות הללו.