המלחין הברזילאי אנטוניו קרלוס ז'ובים (1927-1994), נחשב לאבי סגנון ה"בוסה נובה", והשפעתו על המוזיקה הפופולרית של המאה ה-20 אדירה. הוא אחראי בין היתר על להיטים כמו "הנערה מאיפנמה", "א-פליסדאד" ("אושר") ורבים אחרים, וחלק משיריו אפילו זכו לביצועים מתורגמים לעברית.
כעת הוציאה חברת "הליקון" אלבום אוסף כפול שמוקדש לז'ובים. את האוסף ערך דובי לנץ, שכתב בחוברת המצורפת טקסט יפה על אהבתו האישית לז'ובים ולמוזיקה שלו. לנץ כותב על הבוסה נובה כי "היא ה'צ'יל אאוט' האמיתי, הרבה מאוד שנים לפני שנולד המושג 'צ'יל אאוט'... עיסוי לאוזן, פינוק ללב ולנשמה".
האלבום כולל שני דיסקים, שהרפרטואר בהם נבחר בקפידה. הדיסק הראשון הוא "ז'ובים וחברים", שבו אפשר למצוא את השירים הגדולים ביותר של המלחין. בין היתר מופיעים בו "הנערה מאיפנמה (Ipanema), "גשמי חודש מרץ", "אושר" ועוד. בחלק מהם מוקלט ז'ובים שר לבדו עם הרכב כלי, ובחלק אחר הוא מופיע עם חברים ידועים כמו סטן גץ, ז'ואאו ואסטרוד ז'ילברטו, דוריוואל קאיימי, פט מת'יני ואחרים.
הדיסק השני נקרא "חברים שרים ז'ובים", והוא מציג שירים של המלחין בביצועים של מבחר מוזיקאים ידועים: דיאנה קראל, ז'ורז' מוסטאקי, גל קוסטה, סרג'יו מנדז, קאייטנו ולוזו, אלה פיצג'רלד, שרה ווהן ורבים אחרים.
חלק ניכר מהשירים המופיעים באוסף מוכרים היטב לאוזן הישראלית, הן בזכות השמעות אינסופיות ברדיו והן בזכות העיבודים שנעשו להם בעברית (שלמרבה השמחה אינם כלולים באוסף). חלק אחר מוכר פחות, ומאפשר היכרות מחודשת עם הרפרטואר העשיר של המלחין.
"ז'ובים - הנער מאיפנמה" הוא אלבום רגוע ונעים, מהסוג שכיף לשמוע ביום שישי אחר הצהרים. ההסתייגות היחידה היא מכך שאין בחוברת המצורפת את מילות השירים, אבל בעידן האינטרנט זה לא סיפור גדול.