גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

לאן בורח הכסף? הישראלי הממוצע, כך טוענים מומחים, לא יודע לספק את התשובה הנכונה והמדויקת לשאלה כמה הוא מוציא על מחייה שוטפת בכלל ועל כל סעיף וסעיף בפרט. "רוב בני האדם מפחדים ולא רוצים לדעת את האמת. הם מדחיקים אותה כמו שמדחיקים חור בשן הזקוקה לטיפול", אומר צביקה ברגמן, מומחה לחינוך פיננסי ולכלכלת משפחה ומחבר הספרים "אומרים שלום למינוס" ו"חינוך פיננסי".

לדבריו, אם שואלים אדם מן היישוב כמה סעיפי הוצאות יש לו, הוא לרוב ישיב כי 10-20, כשבפועל יש בדרך-כלל למעלה מ-100 סעיפי הוצאות שונים: מחשבונות חשמל, מים וארנונה, משכנתא, ביטוחים, גני ילדים, חוגים, מזון וביגוד, ועד מוניות, ניקיון לבית, מנוי לעיתון, תקשורת, מתנות לחתונות, ימי הולדת ועוד. "גם כאלה שחושבים שהם יודעים, לא באמת יודעים כמה הם מוציאים. וכשלא יודעים, הדרך אל המינוס מהירה", אומר ברגמן, שסבור כי עם קצת רצון והשקעה, אפשר לקבל תמונה ברורה שתציל אותנו מברוך כלכלי. "מי שרוצה לרדת במשקל צריך לדעת לספור קלוריות. אותו דבר גם כאן, צריך לשבת עם הניירות ולחשב הוצאות אל מול הכנסות", הוא אומר.

משפחה=עסק

לדברי אוריאל לדרברגד, מייסד ומנכ"ל עמותת פעמונים, המסייעת למשפחות שנקלעו לבעיות כלכליות באמצעות ליווי מקצועי-פיננסי, כלכלת משפחה היא קודם אחריות אישית ואחר-כך אחריות לאומית.

"כלכלת משפחה לקויה היא תופעה חוצת גיל, מין, דת, מעמד סוציו-אקונומי ועוד", הוא אומר, ומוסיף שלמרות המודעות הגוברת בשנתיים האחרונות לכלכלת משפחה נבונה, עדיין למעלה מ-20 משפחות פונות לעמותה מדי יום עם כלכלת משפחה לקויה. "מרביתן פונות אלינו אחרי שכבר נוצרה בעיה קשה, ורק בודדים פונים על-מנת ללמוד איך להימנע מלכתחילה ממצב בעייתי כזה". באשר לאחריות הלאומית אומר לדרברגד, שזו צריכה להתחיל בהקניית חינוך פיננסי בבתי הספר ובערוצי חינוך נוספים ולהסתיים במאמץ אמיתי של המדינה להורדת יוקר המחייה (ראו עמ' 15).

מירב פפר, מאמנת עסקית בחברת "תות תקשורת ותוצאות", העוסקת גם באימון לכלכלת משפחה, מוסיפה שכלכלת משפחה לקויה ולא אחראית הפכה במחוזותינו לדפוס התנהגות.

"רוב האנשים לא מסתכלים נכון על ההתנהלות הכלכלית שלהם, בזמן שחובה עליהם להסתכל עליה כעל עסק לכל דבר ועניין". עוד לדבריה, במשפחות שבהן התקשורת הבינאישית לקויה, הסיכוי להתגבר על הבעיה ללא עזרה מקצועית חיצונית - הוא אפסי. "זוגות ובני משפחה אחרים שלא יודעים לדבר ולהקשיב זה לזה, מעמיקים את המינוס".

לא עוקבים אחר ההוצאות

כשליש מהנשאלים בסקר מיוחד שביצע עבור "גלובס" מכון "שריד שירותי מחקר", אינם נוהגים לבדוק את החיוב החודשי בגין התשלום באינטרנט וכ-35% לא נוהגים לבדוק כמה הם משלמים מדי חודש עבור שירותי טלוויזיה. כ-20% השיבו שבודקים את החשבוניות לעתים, כלומר: כמחצית מהציבור לא בודק על מה הוא משלם בקביעות, ואם החיוב מוצדק.

מהנתונים עולה עוד, ש-50%-60% בודקים חשבוניות, אולם מה שבעיקר מעניין בתוצאות הסקר הוא חצי הכוס הריקה, ומעבר לזה, מה המשך התהליך מעבר להצצה בחשבונית?

מינדי אייזנר, מנכ"לית עמותת חיים פלוס לחינוך פיננסי, מפצירה להעמיק בבדק בית: "לבדוק את ההוצאות זה לא מספיק. חשוב לבצע התאמה בין החשבונית ובין החיוב שבכרטיס האשראי. בדיקה נוספת שדורשת מיומנות פיננסית לא מסובכת מדי היא התאמה של החשבוניות מול התקציב ומול דף חשבון הבנק".

לדברי עמיחי רמר, סמנכ"ל פעילות בפעמונים, המחאה החברתית אמנם העלתה את המודעות במשק הבית, אבל במקביל, החברות נעשות מתוחכמות יותר והחשבוניות קשות לפענוח.

עד כמה המעקב הוא קריטי?

אייזנר: "אי-אפשר בלעדיו. ואני לא מדברת רק על מציאת טעויות בחשבונות אלא על משהו הרבה יותר גדול: בלי מעקב, אי-אפשר להגיע לצורת החיים שאליה שואפים. ולמה הכוונה? אדם עובד 8-10 שעות ביום. אם הוא לא מקדיש שעה בשבוע למעקב אחר ההתנהלות הכספית שלו, כל ההכנסה מהעבודה תרד לטמיון. במצב כזה ההכנסה לא נמצאת בשליטה מבחינת קידום השאיפות. המטרה היא לא לעבוד קשה, אלא לנצל את ההכנסות כך שהן ישרתו אותנו. לא קידום בעבודה או עבודה יתרה יובילו אותי ליעד: אנשים נלחמים כדי לקבל תוספת שכר, עובדים יותר שעות, אבל לא מתאימים את ההכנסות להוצאות. במקרים רבים, תוספת השכר תשלם את הריבית על המינוס או על הטעויות בחשבון. אז מה ההמלצה? שאנשים יעבדו פחות ויקדישו את הזמן לניהול נכון של הוצאות מול הכנסות". לדבריה, בניגוד לדורות קודמים, שבהם רק עצמאים דאגו לנהל את ההוצאות מול ההכנסות, גם שכירים צריכים לנהל את הקריירה, לקבוע לעצמם יעדים ולבדוק שליטה בהכנסות והוצאות.

ומה עושים כשמתגלה חריגה?

רמר: "אין נוסחאות פלא. הכול צריך להיות רשום - הוצאות מול הכנסות. ובמידה שנמצאה חריגה, חייבים לפעול בהתאם ולתקן ברמה החודשית, שאם לא כן - הגירעון מצטבר, ובעיקר בתקופה שבה אנו חווים עליית מחירים בכל התחומים. נכון, בהתחלה זה תהליך מעיק, אבל עם הזמן מבינים שמדובר בתרגיל חשבון פשוט למדי".

החזר מס כבר הגשתם?

אייזנר מזכירה נושא שהוא "אבסורד" כהגדרתה, שכן רוב הציבור לא טורח לבצעו: תהליך של החזר מס לשכירים. "הדבר כרוך בעבודת ניירת של שעה, שתמורתה עשויים לקבל גם אלפי שקלים. מורידים טופס החזר מס מהאינטרנט, מצרפים מסמכים ושולחים למס הכנסה - למה לא לעשות את זה? הכסף שלנו שוכב שם והוא יישאר כך אם לא יבוא דורש. הוא הדין גם על חסכונות של אנשים שנפטרו - החברות לא יחפשו אותנו, על כל אחד לעשות בדק בית".

מאות שקלים ששוכבים אי-שם

אייזנר מפצירה במשפחות לנהל רישום של קרנות השתלמות וביטוחי מנהלים. "אחרת הכסף והחסכונות ילכו לאיבוד. אם חלילה קורה משהו להורים, הרי שהילדים לא יידעו איפה נמצא הכסף אם לא יהיה רישום", היא אומרת, "כולנו עסוקים בחיי היומיום, אבל זה הבסיס".

היועץ יוסי אש מקבוצת אש-לידור-פילוסוף, יו"ר איגוד היועצים לכלכלת המשפחה, מסביר שהצרכנים לא בודקים ולא עוקבים אחר החשבוניות, בעיקר המורכבות, וזאת כדי שלא יידרשו לנקוט פעולות, להשוות את ההוצאות או אפילו לעשות פעולה מתקנת: "הרבה יותר נוח להישאר לשבת על הכורסה".

בחשבוניות המורכבות, לדבריו, נמצא הכסף הגדול: "לבדוק את חשבונית הסלולר זה פשוט, אבל כמה באמת בודקים את דוח הפנסיה או המשכנתא? כאן הבדיקה מורכבת ומראש רבים מרגישים שאינם יודעים לקבל החלטות נכונות בעקבות הממצאים שיתגלו. יכול להיות שמדובר על מאות שקלים לרבעון, ומה הם עושים? מרימים ידיים וטומנים את הראש בחול. לא פותחים בכלל את הדוחות שהם מקבלים בדואר. לפעמים מתרחשת תופעה אחרת, גם היא לא מעודדת מדי: קראתם, הבנתם ועשיתם מהלך, אלא שאתם לא בטוחים שהוא היה המהלך הנכון. תוצאותיו מן הסתם מתבררות רק בדיעבד. למשל, ב-2008, מי שהחליט להעביר את כספו לאג"ח גילה רק אחרי כן שבמשך ארבע שנים לא היו ריביות. ועדיין, חובת כל אחד לבצע מעקב ולקחת החלטות בהתאם", מסביר אש.

אחד התחומים המרתיעים במעקב על הוצאות קבועות הוא תחום הביטוח. מדוע?

אש: "רבים מחזיקים בכמה פוליסות ביטוח במקביל ולא מצליחים להשוות - חלקן מיותרות. מה עושים? חובה לנהל מעקב פעם בשנה באמצעות פגישה עם סוכן הביטוח. למשל, צריך לבדוק מתי נכון להתחיל ביטוח סיעודי. כולנו חייבים לעשות בקרה מתמדת - "בקרת אאוטלוק". לקבוע מראש בתאריך מסוים פגישה עם סוכן הביטוח, לקבוע שעת בקרה על התקציב החודשי, פעם בשנה בקרה על חסכונות וערוצי ההשקעות המשפחתיות וכדומה, לקבוע מועד לבקרה וליישם. רעיון אחר הוא לעשות חלוקת עבודה של הרגלי הניהול בבית: לקבוע היכן שמים את הניירת, מי פותח וכו' - חלוקת תפקידים ובקרה מניעים לפעולה. כלכלת המשפחה פשוטה - היא רק נראית מורכבת".

הסדר והבקרה מובילים לחיסכון בהוצאות?

"לא בהכרח חיסכון, אלא יותר סדר ובהירות באשר לתקציב שנדרש לעתיד. אם היעדים ברורים ויש מספרים מול העיניים, יש סיבה לחסוך, מה שהופך את החיסכון ליותר קל. לפעמים כשעושים סדר, דווקא מגדילים את ההוצאה הקבועה כשמגדילים את החיסכון, כך שניהול נכון הוא לא בהכרח כדי לצמצם".

אייזנר מוסיפה כי "המטרה היא לא לצמצם את ההוצאות אלא לנתבן לפי סדרי עדיפות. לשלוט בהן. אני לא בעד חיים בצמצום, אלא שכל אחד יגיע לחזון האישי. אם יש מי שהחזון שלו הוא להעניק את החינוך הכי טוב לילדים, הוא יעשה סדר בהוצאות כדי להגיע למטרה הזו".

לשאול על חיובים

"לחשבונות יש נטייה להתנפח אם לא מבצעים מעקב", מזכיר רמר. "למשל, תעריפי מסלולים שפג תוקפם מתעדכנים ממחירי מבצע לתעריפי מחירון גבוהים". החברות הרי בונות על כך שאנשים ישכחו לעדכן מבצע, ובאופן אוטומטי מעדכנות למסלולים יקרים". אייזנר שמה דגש גם על טעויות בחשבוניות.

באילו טעויות את נתקלת?

"חוסר התאמה בין החיוב בכרטיס אשראי ובין החשבונית (חיוב כפול למשל), טעות בחיוב בניגוד לתעריף שבהסכם, כפל של מנויים לשירותים שונים במשק בית, מסלולים לא מעודכנים בביטוחים ובחברות תקשורת, ואפילו טעויות בחשבון במכולת. מקרים שכיחים הם חיובים כפולים בכרטיס אשראי, למשל בתחנות דלק שבהן הכרטיס סומן כ"לא עבר" ולמעשה, החיוב בוצע פעמיים. הוראות קבע הן דרך מצוינת לחיובים מוטעים".

עד כמה שכיח לגלות טעויות?

"כל הזמן. לדוגמה, בקרנות השתלמות ובחברות ביטוח, וגם בחברות תקשורת. נפוץ הרי שמצלצלים לחברה ומסתבר שהייתה טעות - איך ייתכן שחברות כל הזמן טועות? ותחשבו כמה אנשים לא מצלצלים. המצב הזה מחייב את הצרכנים להיות תוקפניים, משום שבהיעדר אינפורמציה מלאה במעמד ההתקשרות, עלולות להתגלות הפתעות. הצרכנים צריכים להתרגל לשאול תמיד על חיובים בגין כל פעולה שהם עושים".

מצב של טעות בחשבון עשוי להיות שכיח למדי, אבל אינו מוביל מיד את הצרכן להרים טלפון ולהעמיד את החברה על טעותה. רבים מודים כי בעבור שקלים בודדים לא ירצו לבזבז זמן בנבכי שירות הלקוחות הטלפוני. נדמה שהחברות יודעות כי לא בעבור כל סכום הצרכן יטרח לפנות אליהן, וכך גורפות לכיסן סכומים לא מבוטלים מטעויות קטנות שנגררות על פני חודשים.

"האירוניה היא שרבים מאיתנו מנהלים בעבודה מערכות מורכבות כספיות מורכבות ובבית לא. ולמה? מתחת לכלכלת המשפחה יש אמוציות ורגשות ויש חלומות וכישלונות ואפילו מאבקים בין זוגיים ומאבקים עם עצמך. בעבודה זה קר וטכני וזה מה שצריך להיות גם בבקרה הביתית. לא צריך להיות רואה חשבון, אלא להשתמש בכלים בסיסיים של טבלאות ומחשבון", מסכם אש.

"חוסר בקרה ומודעות גרמו לנו להוציא יותר"

תא משפחתי:

זוג נשוי ילד

שחר (33) וגלית (32)

סלומון הורים לילד בן

שנה ו-8 חודשים

מקום מגורים:

נתניה

סטטוס תעסוקתי:

שכירים

בני הזוג סלומון מרוויחים יחד שכר חודשי שהוא מעל הממוצע. שחר הוא רואה חשבון שכיר ורעייתו גלית, אף היא שכירה, עובדת כמנהלת מטה מוקדים בחברת סלולר. בני הזוג הם הורים לתינוק בן כשנתיים.

"אנחנו מרוויחים יפה ולא מצליחים לסגור את החודש. הבעיה נובעת מחוסר המודעות שלנו לכמה באמת אנחנו מוציאים כל חודש". לטענתם, קל לעקוב אחרי הוצאות שוטפות כמו חשבונות מים, חשמל, ארנונה ושכר דירה, אבל קשה עד בלתי אפשרי לעקוב אחרי הוצאות מחייה אחרות המשולמות במזומן ובכרטיסי אשראי כמו ביגוד, מזון ועמלות לבנקים. "חוסר בקרה ומודעות להוצאות האמיתיות שלנו גרם לנו להוציא יותר על מחייה, ובהתאם המינוס שלנו תפח למעלה מ-20 אלף שקל". בני הזוג, שהבינו שאם לא יעשו משהו בנדון המינוס ייצא משליטה, השתתפו בסדנה לניהול כלכלת בית שבזכותה "אנחנו יודעים כמה אנחנו מוציאים היום ועוקבים אחרי ההוצאות שלנו בצורה מפוקחת", הם אומרים.

אחרי איזו הוצאה הכי קשה לכם לעקוב?

"מזון וביגוד. אנחנו אוכלים בחוץ כמעט כל יום במסגרת העבודה ובמסגרת בילוי. אף פעם לא סיכמנו את ההוצאה הכוללת על מסעדות, ובטח שלא את הטיפים שאנחנו משאירים כל פעם. בגדים קנינו לא לפי הצורך ועומק הכיס. היום, בעקבות הסדנה שעשינו, למדנו לעקוב גם אחרי ההוצאות בתחומים האלה".

דבר היועץ

יוני כהן, יועץ מקצועי ב"פעמונים": "מזון נחשב לאחת ההוצאות הגדולות של משפחה. כדי לעקוב אחרי הוצאה זו יש לפעול בשני מישורים: בניית תקציב חודשי שממנו לא חורגים ולחלק אותו לפי הסעיפים הבאים: סופר, קניית מזון מוכן, אוכל בעבודה, מסעדות כולל טיפים, השלמות במכולת ליד הבית. כמו-כן, לקניות הולכים תמיד עם רשימה מוכנה מראש, כדי שלא להתפתות למבצעים המגדילים את הכמות ולא לשלם בתשלומים. כי את האוכל אוכלים בחודש הזה ולא בחודש הבא. כמו-כן, יש לנהל מעקב באמצעות רישום במחברת או באקסל, ובכל פעם לבדוק כמה מהתקציב שהקצינו לסעיף המזון נותר אחרי הקנייה האחרונה. גם לביגוד יש לקבוע תקציב לפי היכולת הכלכלית, ולקנות מה שצריכים ולא מה שחושקים, ורצוי בסופי עונה. ואם זה אפשרי, אז להעביר בגדים בין אחים. בביגוד, כמו במזון ובשאר סעיפי המחייה, יש להפחית כל קנייה מהתקציב שהוקצה לטובת הנושא, על-מנת לוודא שלא חרגנו מהיתרה".

"אם אני לקראת מינוס, אני בולם את עצמי"

תא משפחתי:

רווק

עזרא פיין, 31

מקום מגורים:

ירושלים

סטטוס תעסוקתי:

שכיר

עזרא פיין עובד למחייתו כמהנדס בניין בחברת הבנייה "מנרב".

לדבריו, חלק ניכר ממשכורתו החודשית נבלע בתשלומי שכר דירה, קנסות חנייה ואוכל. "מזלי שיש לי רכב מהחברה ואני לא צריך להוציא גם על אחזקת רכב", הוא אומר.

לדבריו, הוא יודע בקווים כלליים מה הן הוצאות המחייה השוטפות שלו, אך לא כמה באמת הוא מוציא על כל תחום ותחום. "אני לא עוקב אחרי ההוצאות שלי ברמת השקל. מצד שני אני לא מרשה לעצמי להגיע למינוס. כלומר, אם אני בפלוס יפה, אני לא משגיח ומרשה לעצמי לבזבז ואם אני לקראת מינוס, אני בולם את עצמי. כך שבגדול אפשר לומר שאני די מודע למצבי".

אחרי איזו הוצאה הכי קשה לך לעקוב?

"אני אוכל בחוץ אבל גם עושה קניות בסופר ליד הבית שהוא לא זול. למרות שההוצאה על אוכל בבית ובחוץ לא קטנה, אני לא עוקב אחריה ולא יודע כמה אני מוציא. צריך לעבוד בזה כדי לדעת כמה. זו חפירה, ואין לי כוח להיכנס לזה".

דבר היועץ

עמיחי רמר, יועץ מקצועי וסמנכ"ל "פעמונים":

"עזרא מודע למה שרבים אחרים שוכחים, שמינוס בחשבון הוא בעצם הלוואה מהבנק בתנאים גרועים מאוד. מצד שני, עזרא הוא רווק וחייו עתידים להשתנות אם יקים משפחה או חלילה יפוטר ממקום עבודתו.

"כל אחד מאיתנו עומד בשלב כזה או אחר בחיים בפני שינויים אישיים. לכן, ככל שהניהול הכספי בנוי נכון יותר, כך נהיה ערוכים טוב יותר לניהול השינוי בעתיד ולא נמצא את עצמנו בסחרור כלכלי.

"לצורך כך יש להתקדם צעד נוסף ולהגיע לרמה גבוהה יותר של מודעות להוצאות. כלומר, בשלב הראשון, אני מציע לעזרא לשמור תמיד את קבלות הקנייה ולהקדיש בכל ערב 5 דקות מזמנו, לרישום מפורט של כל ההוצאות היומיות על מזון, שאותו הוא מגדיר כתחום קשה למעקב.

"בסוף החודש אני ממליץ לו לעשות סיכום חודשי כדי לדעת כמה כסף יצא. ובחודש הבא, בשביל הספורט, אפשר להתחרות מול עצמנו ולנסות להגיע לתוצאות טובות יותר בסעיפים הבעייתיים ובכלל.

"אחרי חודשיים יגלה עזרא, שרישום ההוצאות אינו מטלה אלא שעשוע מרתק ששכרו בצדו. הפלוס בבנק ילך ויגדל עוד יותר, ואפשר יהיה לפתוח חיסכון שיעמוד לרשותו למימוש החלומות בעתיד".

"מעדיפים לקבל את הסטירה בסוף החודש"

תא משפחתי:

זוג נשוי 3 ילדים

טל (40) ונטלי (38)

תגר, הורים לתאומות

בנות 12 ולילד בן 6

מקום מגורים:

כפר מל"ל

סטטוס תעסוקתי:

עצמאי ושכירה

בני הזוג תגר עובדים בעסק המשפחתי "אסימור", חברה העוסקת בייבוא ובשיווק מוצרים משלימים לחצר, כמו מטבחי גינה - טל כעצמאי ונטלי כשכירה בעסק. שניהם מושכים שכר חודשי ממוצע, ובדומה למשפחות רבות אחרות, גם הם לא סוגרים את החודש. "את החודש אנחנו מסיימים במינוס של כ-10,000 שקל", אומר תגר. לדבריו, המינוס נובע בעיקר מחוסר מודעות לסכום האמיתי שהם מוציאים על מחייה שוטפת כל חודש. "אין לנו מושג כמה אנחנו מוציאים, וזה מסוג הנושאים שלא רוצים לדעת. קודם כל, כי אין כוח להתעסק עם זה ואחר-כך, כי עדיף לקבל את הסטירה רק בסוף החודש. עם זאת, פעם בחודשיים-שלושה אני מתעצבן ושואל את אשתי אם ישבה לחשב כמה הוצאנו, והיא עונה לי שלא היה לה זמן ו'תשב אתה'. בקיצור, שנינו לא רוצים להיכנס לזה".

כיאה למעמד הביניים, גם משפחת תגר מוציאה, מבלי לדעת כמה בדיוק, סכומי כסף גדולים על חוגים לילדים, שתי מכוניות, חו"ל פעם בשנה, יציאה שבועית משותפת עם חברים, מסעדות וכיו"ב. "ההוצאה העיקרית היא אין סוף מתנות לימי הולדת לחברים של הילדים בגן ובבית הספר. זה בור בלי תחתית".

אחרי איזו הוצאה הכי קשה לעקוב?

"מזון וביגוד. אנחנו נכנסים לסופר ומשאירים שם להערכתי למעלה מ-1,000 שקל כל 10 ימים. אנחנו גם לא מנהלים מעקב על כמה אנחנו מוציאים על ביגוד וחוגים לילדים".

דבר היועץ

יוני כהן, יועץ מקצועי ב"פעמונים": "נכון תעשה המשפחה אם תקבע תקציב חודשי שממנו לא תחרוג בשום מקרה ותחלק את ההוצאות לשלוש קטגוריות: הוצאות קבועות, שיורדות כל חודש בסכום קבוע ואותן קל לחשב מראש כמו משכנתא והוראות קבע; הוצאות משתנות, כמו חשמל, ביגוד וחופשה להן ניתן לקבוע תקציב כולל מראש; והוצאות שוטפות שיורדות כמה פעמים בחודש בסכומים משתנים, כמו מזון ודלק וגם להן יש לקבוע תקציב כולל מראש. לאחר שנקבע תקציב לכל קבוצה, שסך כולם לא עולה על ההכנסה, אין לחרוג ממנו. יש ללכת לקניות עם רשימה ולקנות רק מה שצריך ולתת מתנות לפי היכולת הכלכלית ולא לפי היכולת של החברים".

"לא היה לי מושג כמה אני מוציאה על רכב"

חזות: "בכמה פעולות פשוטות אפשר לעקוב אחרי הוצאות הרכב, לבחון אותן ולנסות להוזילן"; לוי: "ההוצאה הגבוהה על הרכב גרמה לי בסוף למכור אותו"

הילה לוי, אם חד הורית לילד בן 4, עובדת כמנהלת תיקי לקוחות בחלקיות משרה במשרד עורכי הדין יריב ברוקמן. "ההוצאה הגדולה שלי קשורה בילד - גן, חוגי העשרה, ביגוד, אוכל, בייבי סיטר וכיו"ב, אך גם על אוכל אורגני". לדבריה, למרות שהיא מתגוררת בדירה של המשפחה ולמרות שדודתה מסייעת לה במחייה שוטפת, היא נקלעה למינוס גדול. "במשך תקופה ארוכה התנהלתי כלכלית לא נכון. לא הייתי מודעת להוצאות שלי, לא עקבתי אחריהן וצברתי מינוס גדול. ניסיתי והיה לי רצון לעקוב אחרי ההוצאות, אך ללא הצלחה. יש כל כך הרבה הוצאות שלא ידעתי מאיפה להתחיל". הכאוס הכלכלי שפקד אותה גרם לה לפנות לגוף ניהול משפחה, ו"היום אני מנהלת מעקב ותקציב חודשי הדוקים ולכן מודעת לכל הוצאה והוצאה כולל צפי עתידי".

אחרי איזו הוצאה היה לך הכי קשה לעקוב?

"רכב. לא היה לי מושג כמה אני מוציאה בחודש על דלק, מוסכים וכל מה שקשור באחזקת רכב. ההוצאה הגבוהה והמעקב הקשה גרמו לי בסופו של דבר למכור את הרכב".

דבר היועץ

אייל חזות, יועץ עסקי ואישי ומייסד תוכנת bizibox לניהול כלכלת עסק ומשפחה: "בכמה פעולות פשוטות אפשר לעקוב אחר הוצאות הרכב. תחילה יש לחשב ולרשום את העלויות הקבועות ברמה השנתית: תשלום הלוואה או שכירות; ביטוח; טסט שנתי. כמו-כן, כדאי לבחון את עלויות הרכב הקבועות ולנסות להוזילן. שנית, יש להוסיף לעלויות האמורות סכום שנתי קבוע של עלויות משתנות: מוסכים ודלק. התייעצות עם בעלי מקצוע יכולה להוביל לחיסכון עצום בהוצאות הללו. שלישית, יש לחלק את הסכום שהתקבל ל-12 חודשים ולקבל תקציב חודשי שיהיה הגיוני לעמוד בו.

"את ההפרש בין התקציב להוצאות בפועל יש להוסיף או להחסיר לתקציב בחודש הבא, ובסוף השנה יהיה לכם מדד מצוין לגבי התחזית שלכם. מצבה של הילה מסמל את בעיית מעמד הביניים, כשרוב ההכנסה החודשית משמשת להוצאות השוטפות. תכנון נכון של כלכלת הבית הוא הכרחי להימנע מחובות עתידיים וממערבולת פיננסית".

"עם הנכדים השכל נכנס להקפאה"

תא משפחתי:

פנסיונרית

לאה וישנגרד, 65

מקום מגורים:

כפר סבא

סטטוס תעסוקתי:

פנסיונרית, ובמקביל

עובדת כפרילנסרית

בחלקיות משרה

לאה וישנגרד היא גמלאית של משרד החינוך. "פרשתי בעקבות ניתוח ואחרי שהתאוששתי מהניתוח התחלתי לעבוד בחלקיות משרה כפרילנסרית".

לדבריה, במובנים רבים לא ניתן להגדיר אותה כפנסיונרית מצויה. "רמת ההכנסה שלי ושל בעלי, פנסיונר של צה"ל (אלוף משנה), שגם עובד אחרי הפרישה, היא מעל הממוצע". לדבריה, היא מודעת להוצאות המחייה, למעט סעיף אחד. "אני יודעת בדיוק מתי וכמה אני מוציאה. אני רושמת ומנהלת את ההוצאות בצורה מסודרת וזה עובד נהדר עד שמגיעים לנכדים. זה העקב אכילס שלי, מפני שההתנהלות מול נכדים היא התנהלות עם הלב והרגש ולא עם השכל.

"עם הנכדים השכל נכנס להקפאה. אם הנכד שלי, חייל, בא ואומר לי סבתא יש לי 'רגילה' בואי איתי לאילת, זאת לא שאלה אם אני באה או לא".

אחרי איזו הוצאה הכי קשה לך לעקוב?

"נכדים הם הסעיף שהכי קשה לי לעקוב אחריו. אני יודעת לומר כמה אני מוציאה באותו רגע על נכד כזה או אחר אבל לא ממש יודעת לומר מהו הסכום המדויק שאני מוציאה בחודש על כל 11 הנכדים. כמו כן, בחופש הגדול סעיף הנכדים גדול מברגיל ובחגים הסעיף גדול מאוד. הרבה פעמים אני מוותרת על קניות לעצמי למען הנכדים".

דבר היועץ

צביקה ברגמן, מומחה לחינוך פיננסי וכלכלת המשפחה: "במקום שבו הרגש והכסף מתחברים, החשבון וההיגיון מתחבאים. מזלה של לאה שהיא נהנית מפנסיה טובה, אולם בסופו של יום היא חייבת לפרוע את החשבון והעובדה שהיא מודעת שנוצר כאן 'חור שחור' מפריעה לה, כי על-פי עדותה היא מסודרת ומחושבת מבחינה כלכלית. מומלץ ללאה להקים 'קופה קטנה לנכדים' שבה תפקיד במזומן את הסכומים שהיא רוצה לבזבז עליהם, בצירוף דף התחשבנות: הסכום שיצא, למי ניתן ומתי. לאה נמצאת מעל הממוצע מבחינת ידע פיננסי אישי. היא לא רק מודעת להוצאות המחייה אלא גם יודעת מה היא לא יודעת. והיא יודעת שיש מקום שעליה לעבוד עליו על מנת להשתפר".