המועמדים הקלאסיים
פרופ' אבי בן בסט
נחשב לאחד מבכירי המאקרו-כלכלנים בישראל. כיהן כמנכ"ל משרד האוצר וכמנהל מחלקת המחקר של בנק ישראל והשתתף כחבר ב-13 ועדות ציבוריות שטיפלו בסוגיות מבניות בכלכלת ישראל - ברובן שימש יו"ר.
שמו של פרופ' בן בסט עולה כמעט באופן אוטומטי בכל תחרות על הנגידות, אך נראה כי סיכויו קטנו משמעותית לנוכח הביקורות הקשות שהשמיע בשנים האחרונות כלפי מדיניותו הכלכלית של נתניהו.
פרופ' מנואל טרכטנברג
המועמד המוביל לתפקיד. טרכטנברג ייסד את המועצה הלאומית לכלכלה, מכהן כראש המל"ג אך זכור בעיקר בזכות הקמת הוועד לשינוי כלכלי-חברתי בעקבות המחאה. טרכטנברג מכיר היטב את נתניהו, אולם יש לו שתי בעיות עיקריות: הוא אינו מומחה בתחום המוניטארי וגם לא בפיננסים - תחומים שהפכו חיוניים לבנקאים מרכזיים - והוא ממוקם בצד השמאלי של מפת הכלכלה הפוליטית ואף היו שמועות כי יצטרף לאחת ממפלגות הגוש.
פרופ' ליאו ליידרמן
נחשב ל"כמעט נגיד" אחרי עזיבת פרנקל ומאז מועמד קבוע. בעל ניסיון הן במגזר הציבורי והן בפיננסי. כעת משמש ליידרמן הכלכלן והאסטרטג הראשי של בנק הפועלים. הוא מומחה עולמי בבנקאות מרכזית, במדיניות יעד אינפלציה, בתנועות הון בינ"ל ובשווקים פיננסיים ואף היה בכיר בדויטשה בנק. ליידרמן מכיר היטב את בנק ישראל כי כיהן כיועץ לנגיד ולמחלקה המוניטארית ושימש חבר ההנהלה הבכירה ומנהל מחלקת המחקר.
פרופ' יוג'ין קנדל
יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, גם רואה עצמו כמועמד לתפקיד. קנדל הוא מומחה בעל שם עולמי בפיננסים. כעת מכהן ככלכלן הכי מקורב לרה"מ, מכיר אותו היטב ונחשב ל"יסמן" שלו, עובדה שמשפרת את סיכויו. מנגד, קנדל לא הצליח לרומם את המועצה הלאומית לכלכלה וגם לא חדר לתודעה הציבורית. "סקנדל הגירעון" ב-2012 חשף כי בזמנו הוא האשים את אודי ניסן ב"שמרנות יתרה" בתחזיות הכנסות, קרי, הוא העריך תחזית מופרכת הרבה יותר.
ההפתעה
פרופ' ערן ישיב
ישיב הוא פרופ' לכלכלה בבית הספר ע"ש ברגלס, ומנהל בית הספר למדיניות ציבורית. בעבר אף שימש כלכלן בבנק ישראל ולאחרונה היה יועץ בחטיבת המחקר של הבנק. לפי המקורות, הוא צפוי לקבל המלצות ותמיכה מצד דמויות בכירות בקרן המטבע הבינלאומית, כגון אוליביה בלנשאר, הכלכלן הראשי וכלכלנים בכירים כמו נוריאל רוביני, אחד הכלכלנים הבולטים שחזה את המשבר העולמי. כבר הודיע כי הוא מעוניין בתפקיד.
הכוכבים
גליה מאור
מי שכיהנה במשך כ-17 שנה כמנכ"לית של בנק לאומי, הופכת כעת, אחרי פרישתה כמנהלת, למועמדת טבעית לתפקיד המתפנה - נגידת בנק ישראל.
מאור מכירה היטב את בנק ישראל כיוון שכיהנה כמפקחת על הבנקים. יש לה ראייה מאקרו-כלכלית מעשית והיכרות עמוקה עם השווקים הפיננסים הבינלאומיים.
כמו כן, היא יכולה לתרום רבות למערכת מיושנת כמו בנק ישראל.
פרופ' מאריו בלכר
כיהן כנגיד הבנק המרכזי של ארגנטינה דווקא בתקופה הכי קשה שלה במהלך המשבר בשנות האלפיים. מאוחר יותר כיהן כעוזר הבכיר של מרווין קינג בבנק אוף אינגלנד ובתפקיד זה היה גם דירקטור בבנק המרכזי של האי מאוריציוס. בלכר מחזיק באזרחות ישראלית. כיהן כפרופ' במחלקה לכלכלה באונ' העברית והיה יועץ לבנק ישראל. קשה לחשוב על ישראלי-יהודי בחו"ל בעל ניסיון רב כל כך בבנקאות מרכזית מעשית כמו שלו.
המועמדים הפנימיים
ד"ר קרנית פלוג
היא המועמדת הפנימית החזקה ביותר. נהוג שאחרי נגיד דומיננטי וחזק, המחליף הוא מועמד פנימי, "חלש" קצת יותר וזוהר הרבה פחות. כך קרה עם דוד קליין שהחליף את יעקב פרנקל בתפקיד. סביר מאוד להניח שאם פישר ימליץ על משהו בתוך הבנק, והוא ימליץ, הוא יבחר בפלוג, המשנה שלו. "פישר מאוד אוהב את קרנית", מעידים בכירי הבנק. פלוג מכירה היטב את הבנק, את המנהלים ואת עובדיו והיא יכולה להבטיח "מעבר חלק" בטום עידן פישר.
פרופ' רפי מלניק
מלניק מכהן כעת כחבר בוועדה המוניטארית של בנק ישראל. הוא מחליט כבר שנה שלמה על השינויים במדיניות המוניטארית, ומפאת גילו הצעיר יחסית, גם הוא מועמד לתפקיד נגיד בנק ישראל.
מלניק, פרופ' לכלכלה וסגן נשיא המרכז הבינתחומי, היה "המומחה" בוועדת טרכטנברג, כמתחייב בכל ועדה כלכלית מסוג זה, וכיהן ככלכלן בכיר בבנק ישראל. הוא לא נוטה שמאלה ולא ימינה - מקצוען מנוסה שעשורים רבים עוסק בסוגיות של מדיניות מאקרו.