גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"אינטל החזירה הרבה לישראל - מאות מיליונים כל שנה"

מנכ"ל מרכז ההשקעות היוצא, חזי צאיג, לא מתחרט על הטבות הענק לחברת השבבים ■ רק על הטיפול ברווחים הכלואים הוא מצר: "אפשר היה לטפל בחברות הכלואות טוב יותר. לא גבינו מספיק כסף ואף אחד לא מרוצה מזה"

"מאז שבאתי למרכז ההשקעות דיברו איתי על קיצוצים נרחבים בתקציב. מה לא אמרו, אילו מספרים לא נזרקו. בסוף התקציב רק גדל. בשמונה השנים האחרונות הוא גדל כמעט פי עשרה, מתקציב של 100 מיליון שקל לכמיליארד. כל הממשלות הבינו שאין במדינה קבלן ביצוע טוב יותר ממרכז ההשקעות. גם בגל הקיצוצים שצפוי בתקציב המדינה הקרוב, אני לא רואה מישהו שיקצץ בתקציב מרכז ההשקעות, אולי ההפך: הוא רק יוסיף ויגדל כי האתגרים גדולים".

גם אם תקציב מרכז ההשקעות לא יגדל, אם יתממשו נבואות הזעם וחרב הקיצוצים תונף גם מעליו בנימוק שזה צו השעה ושצריך לצמצם כאן גירעון לאומי של כמעט 40 מיליארד שקל - זה כבר לא יהיה כאב הראש של הדובר, חזי צאיג, מנכ"ל מרכז ההשקעות היוצא. במשך כמעט שמונה שנים הוא הנהיג את מרכז ההשקעות במשרד התמ"ת, ובימים הקרובים יעביר את השרביט לניצוחו של נחום איצקוביץ'. מינויו של איצקוביץ', מנכ"ל משרד הרווחה, לתפקיד שמפנה צאיג, אושר בממשלה בעיצומה של מערכת הבחירות ועורר סערה - בשל קרבתו לשר התמ"ת היוצא, שלום שמחון.

"מיציתי", אומר צאיג בראיון פרישה בלעדי ל"גלובס". "כבר בקיץ ביקשתי מהשר שמחון לסיים את תפקידי, ובכלל, אני חושב שנכון לקצוב תקופות כהונה במשרות כאלה. עשיתי שתי קדנציות בתפקיד, וזה הספיק לי. יש עוד הרבה דברים מאתגרים אחרים שאפשר לעשות ואני רוצה להתנסות בעוד".

- ומה הכיוון?

"כרגע פסק זמן. לא עושה כלום. אעשה לביתי אבל עם פזילה קלה לסקטור הציבורי, כנראה".

גם הנחה במס חברות וגם מענקים

את החותם העיקרי שלו הטביע צאיג ברפורמה שנעשתה לפני כשנתיים בחוק לעידוד השקעות הון. בתוקף החוק הזה, פועל מרכז ההשקעות ומגיש מענקים והטבות בשורה של מסלולים למפעלים תעשייתיים בפריפריה או בכאלה שמייצאים בשיעור של 25% לפחות מהמחזור. לפי השיפורים שמכניסה הרפורמה בחוק לעידוד השקעות הון, עד 2015 ישלמו חברות מייצאות ממרכז הארץ מס מופחת בשיעור של 12% וחברות שפועלות באזור פיתוח א' ישלמו מס בשיעור של 6% על כל מחזור. למפעלים מייצאים בפריפריה, כך לפי החוק המעודכן, תועמד האפשרות ליהנות מכפל תמריצים: גם הנחות משמעותיות במס החברות וגם גישה למסלול המענקים וההלוואות שמעמידה המדינה.

משרדי האוצר והתמ"ת, שהובילו את השינוי בחוק, טענו כי הוא מתאים לאתגרים הכלכליים העדכניים שניצבים לפני המשק הישראלי. בשני המשרדים האלה סבורים כי הרפורמה מעדכנת את מערך האמצעים של התעשייה הישראלית בבואה להתחרות בשווקים בינלאומיים, וזאת לצד מתן התמריצים המתבקשים לעידוד חדשנות בפריפריה, שיספקו מקומות תעסוקה: "בשנתיים האחרונות התמיכה היא בעיקר בתעשייה שמייצאת", אומר צאיג. "אם קיים מצב שבו פלוני צריך לקבל החלטות משיקול כלכלי ורווחי, הרי אין היגיון שהוא מייצר כאן ואת חומרי הגלם המשמשים אותו בתהליך הייצור הוא מייבא מחו"ל. ההשתתפות שלנו בפעילותו בארץ מהווה מבחינתו גורם שמניע אותו להישאר בישראל. באמצעות הרפורמה הזאת מפעלים רבים נשארו בארץ וחזרו בהם מהכוונה לצאת מפה ולהעתיק פעילות לחו"ל".

- כמה מפעלים?

"לא מעט. זה קורה בימים שבהם חברות רבות, לצד פעילויות הייצור שלהן בארץ, התחילו לעשות הרחבות שונות של פעולות ייצור בחו"ל כדי להתקרב אל שוקי היעד שלהן. עשינו בדיקה, רצינו לבחון בצורה יסודית מה הגורם שמניע אותן לנקוט את המהלכים האלה ובאותן חברות אמרו שסביבת המס המקומית לא ידידותית, שאם יהיו מענקי מדינה ותהיה הורדה בשיעורי המס, הן ישאירו את הפעילות בארץ ואולי אף ירחיבו אותה".

- אז אמרתם כן.

"בתעשייה, בסופו של דבר, העסקים מאוד שמרניים ועם שולי רווח לא גדולים. אנחנו נמצאים במדינה שחשופה לכל תנודה בעולם ולמתרחש בו ובכל זאת - יש לנו גם האילוצים הביטחוניים שיוצרים מציאות מורכבת שעשויה להשפיע על משקיעים. משקיע שיודע שבתמורה להון שהוא מביא לכאן המדינה עומדת מאחוריו - זה מנוע צמיחה. בלי שום ספק".

- והרפורמה הזאת עצרה את הסחף של חברות החוצה?

"היא בלמה אותו ולשם כך היא נועדה. הרפורמה נועדה כדי שישראל תהיה אטרקטיבית יותר להשקעות בעקבות תחרות שהחלה להתפתח במדינות שניסו להיות יותר אטרקטיביות מאיתנו עבור המשקיעים, כמו ארה"ב, מדינות במזרח אירופה ובמזרח הרחוק".

"הלקוחות שלי הם התעשיינים"

אלא שהרפורמה המדוברת ספגה ביקורת קשה מצד המגזר העסקי, שראשיו טענו כי יש בה כדי לעודד את בעלי ההון במקום להזרים את ההון לאלה שבאמת זקוקים לו למען ביסוס פעילות תעשייתית בפריפריה. נשיא איגוד לשכות המסחר, אוריאל לין, טען כי בתיקונו, החוק לוקה בחוסר היגיון ובאפליה, מעיד על קיבעון של משרד האוצר ועל רפיסות דעתם של חברי ועדת הכספים שאישרו את התיקון בו - כי הוא מעודד רק עשרות מפעלי תעשייה שמייצאים לחו"ל וזאת על חשבון המגזר העסקי כולו: "עצם העובדה שיש כאן טענות לקיפוח מצד גורמים שונים, יש בה כדי להעיד שכמרכז השקעות עשינו עבודה טובה מאוד. עליי לדאוג ללקוחות שלי, והלקוחות שלי הם התעשיינים. רק תעשיינים", מגיב צאיג.

כן, אבל לא כל התעשיינים מייצאים, בטח לא בשיעורים של 25% מהמחזור והתרומה שלהם למשק הישראלי עדיין משמעותית: הם מייצרים, הם מספקים מקומות עבודה בפריפריה, הם חלק ממנוע הצמיחה.

"הקצאת הכסף מצדנו בשנים האחרונות, והיא שקופה לגמרי, כוללת בשיעורים משמעותיים את החברות הקטנות והבינוניות. 80% מהמענקים של מרכז ההשקעות הופנו לחברות האלה רק במהלך השנה האחרונה. מדובר במענקים במסלולי התעסוקה ובמסלול ההון במטרה לעודד השקעות בסדרי גודל של בין 25 ל-30 מיליון שקל".

- בזכות המענקים וההטבות האלה - הפריפריה הפכה למקום שטוב יותר לחיות בו? היא התקדמה במשהו?

"בהרבה מובנים כן. בעשור האחרון ממשלות ישראל קירבו אותה למרכז, לא רק באמצעות עידוד השקעות מצד חברות בתעשייה, שמעסיקות כעת אלפי עובדים שמרוויחים שכר גבוה של יותר מ-25 אלף שקל ורבים מהם ממשיכים לגור בה. השקעות בתשתיות של כבישים ורכבות קירבו פיזית את הפריפריה למרכז. וכן, יש עוד מה לעשות, אבל אנחנו בהחלט בכיוון הנכון. המעבר הצפוי של צה"ל לנגב הוא גורם דומיננטי שישפיע מאוד על חייהם של תושבי הפריפריה".

"באנו לחברות בלי מנופים ביד"

אחת החזיתות הקשות של צאיג בשנת כהונתו האחרונה במרכז ההשקעות הייתה מול אינטל, שעיקר פעילותה בישראל נעשית בקרית גת. אחרי סדרה של מענקי עתק, בסכום מצטבר של כמעט מיליארד וחצי דולר שהעביר מרכז ההשקעות לחברת הענק האמריקנית מאז 1996, בתמורה לפיתוח פעילותה בארץ, ניסו מרכז ההשקעות ומשרד התמ"ת להכתיב לאינטל תנאים חדשים בתמורה לביצוע השקעה נרחבת נוספת בעיר הדרומית.

כשענקית השבבים ביקשה מענק של כ-600 מיליון שקל כדי להקים את המפעל המתקדם ביותר שלה בעולם בקרית גת, במשרד התמ"ת ובמרכז ההשקעות סימנו לה יעד אחר: את בית שאן. באינטל לא אהבו את התנאי ובסופו של דבר החליטו לבצע את ההשקעה הגדולה באירלנד.

"ההשקעות באינטל השתלמו מאוד למשק", אומר צאיג. "אינטל היא כרטיס הביקור הטוב ביותר שמדינת ישראל יכולה להציג למשקיע שמתלבט אם לבצע כאן השקעה".

- אם כך מדוע הקשחתם עמדות במקרה של הבקשה האחרונה שלהם?

"לא קרה כלום. אינטל החליטה שהיא עושה הרחבה, היא בחנה אפשרויות והחליטה לעשות אותה באירלנד, כי שם יש לה תשתית שאפשרה לה לעשות את ההשקעה המדוברת. אפילו המבנים היו מוכנים. אלה מבנים שעמדו נטושים, בעלות של 1.5 עד 2 מיליארד דולר. אלה תשתיות יקרות. רק תשתית הבינוי שהחברה הקימה בקרית גת עלתה לה יותר ממיליארד דולר. זה הון אדיר. ועם כל אלה, באותה נקודת זמן אינטל הייתה צריכה לקבל החלטה והיא החליטה. בשנתיים הקרובות יהיו בין המדינה לבין אינטל דיונים אינטנסיביים על ההשקעה הבאה של החברה, וסביר להניח שהמדינה תרצה שההשקעה הזאת תיעשה באזור הצפון".

- עם יד על הלב: אינטל לא עלתה למדינת ישראל יותר מדי כסף?

"חברה כמו אינטל לא צריך למדוד במונחים של כמה היא עולה לנו. יש יתרונות גדולים לכך שהיא פועלת בישראל".

- ובכל זאת, בוא נדבר במונחים של רווח והפסד.

"בטווח השנים שבהן היא פועלת כאן, אינטל החזירה למדינת ישראל הרבה מעבר למענקים שהיא קיבלה ממנה, בעיקר באמצעות מסי השכר: 7,500 עובדים שמועסקים בה, ברמות שכר גבוהות, זה מאות מיליונים שהמדינה מכניסה מדי שנה. גם במונחים של רווח והפסד, מדינת ישראל יוצאת נשכרת מזה. צריך להסתכל על כך שאינטל הכניסה לישראל גם תרבות ניהולית שלא נמדדת בכסף, עם סטנדרטים שמתקיימים ומונהגים רק בארה"ב".

נראה עוד סבבים של מענקים שמנים לאינטל בשנים הבאות?

"אני חושב שהמדינה צריכה לייצר נוסחה חדשה למתן תמריצים למגה השקעות במשק, ולהתנות אותם בפריסת ההשקעות לטווחים ארוכים של 10-15 שנים ולא על פני 3 שנים. אם היום תבוא לישראל חברה גדולה עם מגה-השקעה שתבטיח היקפי תעסוקה משמעותיים - הרי שהמדינה תצטרך ללכת לכיוון הזה כי מדובר בהשקעה אסטרטגית עם הרבה מאוד ערך מוסף".

- אינטל הוזכרה בין החברות הכלואות שמבקשות להוציא הון מישראל תוך תשלום מופחת של מס. סקר שנערך באחרונה בקרב חברות שיש להן "הון כלוא" מצביע כי רבות מהן מעדיפות שלא לחלוק אותו עם המדינה. איפה טעיתם?

"סוגיית החברות הכלואות כבר נידונה בעבר, בעת גיבוש הרפורמה בחוק לעידוד השקעות הון, אלא שאז, רשות המסים התנגדה למהלך הזה נחרצות. אני חושב שבעת ההיא היה קל יותר להשיג יותר הסכמות עם חברות בנושא כזה. היינו יכולים לבוא עם המהלך בנושא ההון הכלוא במקביל לרפורמה ולהעמיד לחברות הגדולות חבילה אחת, כך שבמקביל להטבות המס הן היו משקיעות יותר. אלא שבאנו אליהן עם עניין הרווחים הכלואים אחרי הרפורמה, כשאין לנו עוד מנופים ביד".

- אפשר להבין שאתה לא מרוצה.

"אני לא מרוצה, ואף אחד לא מרוצה. לא גבינו מספיק כסף ובהחלט אפשר היה לעשות את זה טוב יותר. אלא שהמנגנון שניהל את זה לא היה מנגנון נכון, משרדי האוצר והתמ"ת היו צריכים לשתף פעולה והיינו צריכים להשיג הכרעות יותר משמעותיות במצב הזה. העובדה שחוק עידוד השקעות הון נתון לשינויים ולתנודות רבות בפרקי זמן קצרים לא יוצרת בהכרח מצב טוב כי מבחינת החברות עצמן יש אי ודאות".

"החרדים עושים עבודה טובה, אין סיבה שלא יעבדו בתעשייה ובמוסדות פיננסיים"

לבא אחריו בתפקיד מנהל מרכז ההשקעות, נחום איצקוביץ', מסמן מנכ"ל מרכז ההשקעות היוצא, חזי צאיג, את המגזר הערבי ואת המגזר החרדי כאוכלוסיות שצריך לשלב בדחיפות במעגל התעסוקה. זאת, תוך שינוי מפת אזורי העדיפות החדשה שאמורה להיקבע במהלך השנה: "עם שינוי המפה, כל התפיסה של מרכז ההשקעות עשויה להשתנות ותינתן העדפה ברורה למקומות שסובלים משיעורי אבטלה גבוהים, דירוג סוציו-אקונומי נמוך ומרוחקים ממרכז הארץ. התמיכה במקומות האלה צריכה להיות פרוגרסיבית, באופן שבמקומות שקיימים בהם פערים גדולים, התמיכה של המדינה תהיה הרבה יותר משמעותית, וזאת, בלי להתעלם גם מיישובים במרכז הארץ וסובלים מבעיות קשות בפני עצמן", אומר.

- אתה מוטרד ממצב התעסוקה במגזר הערבי ובמגזר החרדי?

"פחות מוטרד ממה שהייתי בעבר. נחשפתי לשני המגזרים האלה לא מעט ואני מתרשם שיש שם נכונות לצאת לעבודה. יש במשק לא מעט מעסיקים חרדיים והתפוקות של עובדים מהמגזר הזה לפעמים הרבה יותר גבוהות ממגזרים אחרים. אלה אנשים שבאים לעבוד. הם מקבלים שכר, המקררים שלהם מלאים בכל טוב הארץ והם רוצים לעבוד".

- אז המשק לא מזהה את הפוטנציאל שטמון בהון האנושי הזה?

"החברה הישראלית שמרנית בכל הקשור לקליטת עובדים מהמגזר החרדי, אבל אלה שכן קלטו אותם - לא מוכנים לוותר עליהם. אין סיבה שהאנשים האלה לא יעבדו בתעשייה, בחברות התוכנה, בבנקים ובמוסדות פיננסיים. הם עושים עבודה טובה. זה אחד האתגרים שלהערכתי יעסיקו גם את שר התמ"ת הבא: כיצד להמשיך ולקדם את האוכלוסיות האלה לתוך מעגל העבודה".

עוד כתבות

חייל רוסי סוחב רחפן אוקראיני שתוקן ועודכן על ידי הצבא / צילום: ap, Russian Defense Ministry Press Service

איך נכשלו הרחפנים האמריקאים לחולל מפנה במלחמה באוקראינה?

רוב הרחפנים הקטנים של חברות אמריקאיות נכשלו בביצועיהם מול הטכנולוגיה הרוסית, ונחשבים כעת ליקרים ונוטים לתקלות ● בהיעדר פתרונות מהמערב, פנתה אוקראינה למוצרים סיניים זולים

רינת זילברשטיין, סגנית נשיא ומנכ''לית מרכז המו''פ של AT&T בישראל, בכנס TECH IL / צילום: כדיה לוי

סגנית נשיא AT&T העולמית: שלושה אנשים יושבים בחדר וממציאים מוצר שנוגע במיליוני אנשים - זה התבלין הסודי שלנו בישראל

רינת זילברשטיין, סגנית נשיא ומנכ"לית מרכז המו"פ של AT&T בישראל, אמרה בכנס TECH IL של גלובס כי מה שייחודי בדנ"א של ההייטק הישראלי הוא "הפיוז'ן שקיים פה בין סטארט-אפים לחברות גדולות, החינוך לטכנולוגיה, המיקס של חוש הישרדות ומנהיגות שמפתחים בצבא"

וול סטריט / צילום: Shutterstock

עליות קלות בוול סטריט; יו"ר הפד: "אין התקדמות במאבק באינפלציה"

נאסד"ק עולה ב-0.2% ● פאוול: "השגת יעד האינפלציה תיקח יותר זמן משחשבנו" ● מורגן סטנלי עולה ב-5%, טראמפ מדיה צוללת ב-14% ● בנק HSBC ממליץ על מניית AMD ● שווי השוק של טסלה ירד בכ-40% מתחילת השנה ● השקעת ענק למיקרוסופט בחברת AI מאיחוד האמירויות ● איתן בן אליהו ימונה ליו"ר ננו דיימנשן ● באופנהיימר חיוביים לגבי פאלו אלטו ונטפליקס

רחוב כנפי נשרים 24 בירושלים / צילום: דוברות עיריית ירושלים

רשות המסים שכרה מקומות חניה ל-17 עובדים. כמה היא משלמת?

מאז פרצה המלחמה, רשות המסים שוכרת חניה ל־17 עובדים ותשלם כ־180 אלף שקל עד סוף 2024 ● "העובדים הועסקו במוקד למתן מענה לצורכי המלחמה. עובדים אלו נדרשו להגיע בשעות הבוקר המוקדמות וסיימו את עבודתם בשעות הערב המאוחרות" ● נכון להיום רשות המסים שוכרת חניות מבעלי חניונים פרטיים ב־48 חניונים ברחבי הארץ

שרית פירון, ראש קרן ההשקעות Team8 capital וחמוטל מרידור, שותפה בקרן וינטג' בשיחה עם מיטל ויזברג / צילום: תמר מצפי

"הסנטימנט העולמי לא לטובתנו": שתי משקיעות ההייטק הבולטות בישראל מסבירות איך לגייס כסף באמצע המלחמה

שרית פירון, ראש קרן ההשקעות Team8 Capital, וחמוטל מרידור, שותפה בקרן וינטג', התייחסו בכנס TECH IL של גלובס לירידה בהיקף ההשקעות בהייטק בצל המלחמה ● פירון: "לאורך השנה-שנתיים הקרובות יש סיכוי שנראה משקיעים יוצאים מכאן" ● מרידור: "יש גם קולות בעדנו, משקיע אמר לי שהחברות הישראליות הן הכי טובות בפורטפוליו שלו"

מפגינה באיסטנבול מניפה דגלי פלסטין בהפגנה למען עזה. בציבור הטורקי גוברות הקריאות לניתוק הקשרים הכלכליים עם ישראל / צילום: ap, Khalil Hamra

"מרמרה 2" ודיונים על הרחבת החרם: בטורקיה מחריפים את הטון נגד ישראל

ההחלטה של טורקיה לפגוע קשות בסחר עם ישראל נובעת גם מהאיסור הישראלי להצניח סיוע בעזה, אבל בעיקר מהדרתה מדיוני השיקום של עזה, שעשויים להכניס הרבה כסף למקורביו של ארדואן ● מהלומה נוספת לסחר עלולה להיגרם ממשט מתוכנן לרצועת עזה, שטורקיה תיטול בו חלק

מסמך סודי חושף: תפקידה של איראן בתדלוק ההפגנות נגד ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: האופוזיציה האיראנית חשפה מסמך לפיו איראן עומדת מאחורי הפגנות אנטי-ישראליות ברחבי העולם, ביקרות על התפקוד של גנץ, גלנט ונתניהו והצעד הבא שארה"ב צריכה לעשות אחרי המתקפה האיראנית ● כותרות העיתונים בעולם 

נמל אשדוד / צילום: Shutterstock

ועדת האיתור הכריעה: זה המנכ"ל המיועד של נמל אשדוד

ניסן לוי, המכהן כסמנכ"ל ההון האנושי בבנק מזרחי טפחות, צפוי לקבל את תפקיד מנכ"ל נמל אשדוד ● ההמלצה של ועדת האיתור תעלה לאישור דירקטוריון הנמל בהמשך השבוע, ולאחר אישור הדירקטוריון המינוי טעון את אישור ועדת המינויים ברשות החברות

שיגור מיירט ה'חץ' במהלך המלחמה / צילום: דוברות משרד הביטחון

"הדבר הכי טוב שאנחנו מכירים בשוק": ההתעניינות במערכות היירוט הישראליות בשיא

ביצועי ההגנה האווירית בשבת זכו לסיקור תקשורתי באירופה, ולגלובס נודע כי בחברות הביטחוניות בישראל נרשמה התעניינות גבוהה מהרגיל בטכנולוגיות שלהן בימים האחרונים ● בגרמניה, המדינה היחידה שרכשה את חץ 3, היוו היירוטים הוכחה לכך שההשקעה הייתה נבונה. כעת עולה במדינה השאלה: "מתי כבר היא תגן עלינו?"

כנס TECH IL / צילום: תמר מצפי

הסטארט־אפים הישראלים ממשיכים להוביל קדימה

כנס TECH IL של גלובס התקיים בהצלחה, בהשתתפות בכירים רבים מהתעשייה, ממשרדי הממשלה ורגולטורים מובילים ● הכנס הוכיח שדווקא בימים מאתגרים אלו, קהילת ההייטק הישראלית ממשיכה לשגשג, ליזום ולהוביל קדימה

מנכ''ל שטראוס, שי באב''ד / צילום: איל יצהר

נפרדת מתחומים עם רווחיות נמוכה: אלה הפעילויות ששטראוס מתכוונת למכור

קבוצת שטראוס חוזרת להתמקד בפעילויות הליבה שלה ומעמידה על המדף את חלקה במפעל וכוורת יד מרדכי, את פעילות הירקות הטריים והמצוננים "טעם הטבע" ואת רשת קפה עלית

גיל שויד / צילום: גלובס

גיל שויד על הפרישה מתפקיד מנכ"ל צ'ק פוינט: "לא מתחרט על כלום, רוצה לבנות את המוצר הבא"

"אני גאה שצ'ק פוינט תמיד הייתה יציבה, לא הייתה שנה אחת שלא הרווחנו", כך אומר גיל שויד, מנכ"ל חברת הסייבר צ'ק פוינט ב-31 השנים האחרונות, בשיחה עם עורך ההייטק של גלובס, אסף גלעד, בכנס TECH IL של גלובס ● על השפעות המלחמה אומר שויד כי "הנזק המקומי הוא לא הבעיה, אלא הנזק שייגרם לטווח רחוק"

תשואות קרנות הפנסיה והגמל: מעל כולם בלטו שוב המסלולים העוקבים אחר מדד ה-S&P 500 / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

החודש החזק של קרנות הפנסיה וההשתלמות: אלו הגופים המצטיינים

קרנות ההשתלמות רשמו במרץ תשואה ממוצעת של 2.3% במסלול הכללי ו-3.8% במסלול המנייתי ● אלטשולר שחם הצטיינה בכל המסלולים בחודש החולף, מור בלטה בסיכום הרבעון ● וגם: התשואות החריגות של מסלולי ה-S&P 500

מגרש מכבי יפו לשעבר / צילום: תמר מצפי

מעט הצעות ומחיר נמוך בתל אביב: אקרו ואשדר זכו במכרז - 412 דירות במכבי יפו

הזכייה במכרז היא על שטח שהיה בעבר של אצטדיון מכבי יפו בתל אביב תמורת 378.5 מיליון שקל ● מדובר בסכום נמוך ב-149.5 מיליון שקל ממחיר השומה שעמדה על 528 מיליון שקל

מערכת חץ 3 / צילום: דוברות משרד הביטחון

הזמנות בשיא וביקוש מקומי: האם החברות הביטחוניות ירוויחו מהתקיפה האיראנית?

מערכות ההגנה האוויריות בישראל קיבלו חותמת משמעותית כאשר הדפו 99% מהאיומים במתקפה האיראנית ● כעת העניין במערכות מצד ממשלות מסביב לעולם מזנק, והביקושים עולים ● בתעשייה האווירית מרגיעים: "יודעים לתת איזון בין צרכי מדינת ישראל לבין הלקוחות"

האלוף במיל' ישראל זיו / צילום: גיא חמוי

"אני מודאג": ישראל זיו מנתח - מה יקרה עם רפיח והאם נתקוף באיראן?

האלוף במיל' ישראל זיו, שכיהן בעבר כראש אגף מבצעים בצה"ל, עוקב בדאגה אחרי מהלך העניינים לאחר המתקפה האיראנית נגד ישראל ● "מבחינת ישראל, יש לה את הלגיטימציה לתקוף, אבל אני חושש שזו החלטה קצת נמהרת. יש לנו שתי חזיתות פתוחות" ● ומה הוא חושב שצריך לעשות ברפיח?

מטוס של חברת איזי ג'ט / צילום: מיכל רז חיימוביץ

איזי ג'ט בהודעה דרמטית: מבטלת את הטיסות לישראל עד סוף אוקטובר

אתמול הודיעה איזי ג'ט על השהיה זמנית של הפעילות לתל אביב וממנה עד 21 באפריל, אולם כבר אמש באתר החברה לא היה ניתן להזמין כרטיסים עד אוקטובר. כעת הגיע האישור הרשמי ● וגם: אילו חברות זרות מחדשות את הטיסות לישראל?

גבול לבנון / צילום: ap, Hassan Ammar

צה"ל חיסל את מפקד גזרת החוף של חיזבאללה

שלושה נפצעו מפיצוץ שני כטב"מי נפץ בבית הלל, בלבנון דיווחו על הרוגים בתקיפת רכבים בדרום המדינה ● באיראן נערכים לתקיפה ישראלית, ומזהירים: "אנחנו מוכנים להשתמש בנשק שמעולם לא השתמשנו בו" ● פיקוד צפון תרגל מעבר משגרה לחירום "במתכונת פתע" ● איזיג'ט בהודעה דרמטית: מבטלת את כל הטיסות לישראל עד אוקטובר ● עדכונים שוטפים

יאיר נחמד, מנכ''ל נאייקס ויו''ר הדירקטוריון / צילום: דוד זיסר

המנכ"ל שמכר מניות בעשרות מיליוני שקלים: "במבט לאחור עשינו דברים מסוכנים מאוד ברמה האישית"

יאיר נחמד הקים את חברת הפינטק נאייקס עם שני שותפים, הנפיק אותה בת"א לפי שווי של כמעט מיליארד דולר ובהמשך הוביל אותה לנאסד"ק ● הגיוס בנאסד"ק בוצע אחרי שהמניה עלתה בעשרות אחוזים מתחילת 2024 ● "לא רציתי למכור", טוען נחמד, "אני מאמין בחברה ולא רוצה למכור מניות. יכולנו גם לא להנפיק, אבל היו לנו סיבות"

מודעה המציגה נשק איראני ברחוב בטהרן, השבוע / צילום: Reuters, Majid Asgaripour

סנקציות במקום תגובה צבאית ישראלית: זו התוכנית של אירופה להתמודד עם המשבר במזה"ת

מדינות המערב מנסות בימים האחרונים לגבש בקדחתנות עיצומים חדשים על הרפובליקה האסלאמית ● המטרה: לשלוח מסר מאוחד, אבל בעיקר לשכנע את ישראל למתן את תגובתה הצבאית ● השאלה העיקרית: האם אחרי עשורים של סנקציות טהרן תחדל להעביר כסף לטרור