התוכנית לביטול בתי הדין לעבודה, שמיוחסת לאנשי האוצר ולראש הממשלה בנימין נתניהו, ממשיכה לעורר ביקורת בשוק העבודה. בכנס אילת ליחסי עבודה שמתקיים ביוזמת לשכת התאום של הארגונים הכלכליים, אמרה היום (ה') כלת פרס ישראל לחקר המשפט, פרופ' רות בן ישראל, כי "כל ההתארגנות הזו נראית לי לא במקומה. אני מבטיחה לכם שנצעד ברחובות למען בית הדין לעבודה, זה לא יקום ולא יהיה".
לדברי בן ישראל, פסיקת בית הדין הארצי לעבודה בעניין פלאפון שאסרה על כלל המעסיקים להביע כל עמדה בעניין התאגדות עובדיהם ואשר הביאה את המעסיקים לאמץ את היוזמה לפגיעה בבתי הדין, מהווה נדבך חשוב לעולם העבודה ולעובדים בפרט. "זה פסק דין מפתח וציון דרך, שיהיו לו השלכות רבות על יחסי העבודה בישראל", היא אמרה. לדבריה, התארגנות עובדים אינה בבחינת גחמה, אלא מימוש בסיסי של זכויות אדם.
עו"ד ארנה לין, שייצגה בעניין אותה פסיקה את ההסתדרות הכללית, סיפרה במהלך הכנס כי על אף פסיקת בית הדין, מעסיקים ממשיכים גם היום בצורה זו או אחרת ללחוץ על עובדיהם שמנסים להתארגן. לין הקריאה קטע מיומנו של עובד ב-U BANK, שתיאר כיצד מנהלים בחברה הנחו את העובדים לבטל את הצטרפותם לארגון. אתמול נודע כי הנהלת הבנק הכירה לבסוף בהתארגנות, אולם אותו עובד שאל ביומנו: "אם זה מה שההנהלה שלנו עשתה אחרי פסק הדין במקרה של פלאפון, מה היא הייתה עושה לפני פסק הדין?". לדברי עו"ד לין, הדבר רק מוכיח את חשיבותה של הפסיקה ואת ההגנה שמספק ביה"ד לעובדים.
עו"ד דפנה שמואלביץ', שייצגה באותו הליך את לשכת התיאום של ארגוני המעסיקים, טענה כי בית הדין הארצי לעבודה נקט בקו אידיאולוגי ופחות בקו שיפוטי ניטרלי, ולראשונה אמר בקול צלול כי תפקידו לבסס את קיומם של הסכמים קיבוציים במשק.
"אני חושבת שתפקידם של השופטים הוא להכריע בסכסוכי עבודה בין השחקנים בזירה, ולא להחליש שחקן אחד ולחזק שחקן אחר", היא הוסיפה. לדבריה, אין פלא שישנן טענות שלפיהן מעסיקים ממשיכים להביע את עמדתם ביחס להתאגדות עובדים על אף פסיקת בית הדין: "הכללים החדשים של בית הדין לא ישקיטו את המעסיקים כי אין דרך לסתום פיות עד הסוף. האיסור הזה יביא לכך שעמדות המעסיקים יישמעו בדרכים עקיפות ודווקא אז הנזק יכל להיות גדול יותר. הרבה יותר בריא לנהל הידברות מאשר לנהל מאבק להשתקה".