כמעט הכול מסכימים שנגיד בנק ישראל הפורש סטנלי פישר היה נגיד מצטיין, שניווט את המשק בצורה יוצאת דופן ושייזכר כאחד הנגידים הטובים בהיסטוריה, אם לא הטוב שבהם. ראיה לכך היא שמעט מאוד בכירים במשק הישראלי מוכנים להעביר עליו ביקורת כלשהי. ועם זאת, הביקורת קיימת גם בצד התשבחות ולמרות הצהרת פישר במסיבת העיתונאים אתמול (ד'), שלפיה בנק ישראל "עשה מעט מאוד טעויות".
הביקורת העיקרית נעוצה כמובן בניפוח בועת הנדל"ן. "אין ספק שפישר תרם הרבה לבועה הזו", מסביר יוסי פרנק, מנכ"ל אנרג'י פיננסי, חברה לייעוץ פיננסי. אך כמו רוב מבקרי פישר הוא מיד סולח: "אם מה שעמד על כף המאזניים היה צמיחת המשק והתעשייה המקומית, ברור כי שיקול זה עדיף על שיקול מחיר הדיור".
"מאז המשבר הפיננסי ב-2008 היה פישר פסימי מדי והסתבך עם הטעויות של עצמו", אמר פרופ' ירון זליכה, דיקן הפקולטה למינהל עסקים בקריה האקדמית אונו שלא מוכן להצדיק את ניפוח הבועה. זליכה, מי שכיהן כחשב הכללי באוצר, מסביר כי עד 2008 שמר פישר על ריבית שתואמת את תנאי המשק והצמיחה בו.
"אבל פישר שגה בהבנת ההשפעה הזמנית של המשבר בשוקי ההון ב-2008 על השווקים הריאליים בישראל. הוא סבר שישראל נקלעה למיתון, בעוד שכלכלנים אחרים סברו שמדובר בהשפעה קצרה בלבד ושישראל לא נקלעה למיתון", מסביר זליכה.
לדבריו, "התחזית השגויה הביאה להורדת ריבית חריפה מדי שגרמה להתפתחות אינפלציונית בשוק הנדל"ן ובשוק ההון. התנפחות בשוק ההון הביאה לזרם דולרים שאיים על רווחיות היצוא, אך בנק ישראל, במקום להעלות את הריבית ולהפסיק את שטף הדולרים, החליט לנקוט מדיניות שנכשלה בכל מקום בעולם, ומה שעצוב יותר, נכשלה כמה פעמים בישראל - וזו מדיניות של רכישת דולרים".
זליכה סבור כי הדבר "סיבך את המשק בהרפתקה פיננסית שייקח שנות דור להיחלץ ממנה". פישר רכש 50 מיליארד דולר, השקיע אותם בריבית אפסית ומנגד לקח הלוואות שקליות קצרות מועד בהיקף 200 מיליארד שקל. כל זה עולה לפי החישוב של זליכה 6 מיליארד שקל בשנה, כל שנה.
זליכה סבור כי שתי הטעויות הללו תרמו להעמקת הגירעון הממשלתי מאחר שרווחי בנק ישראל הפכו להפסדים והרווחים מהכנסות המדינה נשללו. כמו כן, "הניחו תרומה למתקפה המאורגנת שחוללה המדיניות הכלכלית על כוח הקנייה של מעמד הביניים דרך הזוגות הצעירים והוריהם - עקב הזינוק החד במחירי הדיור". זליכה מעריך כי "הדרך קצרה למיתון שנצטרך להתמודד עמו בשנים הקרובות".
לעומת זליכה, פרנק דווקא חושב כי מדיניות רכישת המט"ח "הצילה את המשק הישראלי". עם זאת, "הטקטיקה שנקט פישר הייתה שגויה כיוון שהוא התעקש להילחם בג'ונגל שנקרא שוק המט"ח עם חליפה ועניבה, בעוד שבג'ונגל הזה אתה צריך שכפ"ץ".
לדברי פרנק, "כרטיס הביקור שלו היה שצריך להתנהל בצורה שקופה - להצהיר כמה הוא רוכש ומתי. זה בדיוק מה שהספקולנטים אוהבים וזה הדבר האחרון שהיו צריכים לעשות, וכאן הכישלון שלו". פרנק הוסיף כי "לכן אנו כעת בדולר של 3.7 שקלים ולא של 4.2 ש'. הביקורת רלוונטית שוב כי בנק ישראל מתלבט שוב עם חידוש הפעילות הספקולטיבית במט"ח מה לעשות לגבי השקל".
לפרנק ביקורת נוספת על הנגיד, הקשורה ליחסיו כלפי הבנקים. לדבריו, "פישר אמר כל הזמן שתהיה קריסה של הבנקים אם לא נשמור עליהם, והדאגה שלו כלפיהם הייתה מוגזמת כי הבנקים שלנו די חסינים ואיתנים, הם בעלי רווחי עתק ולא צריך ללטף אותם בכפפות של משי".
"פישר גרם לנו נזק"
ביקורת נשמעה גם מכיוון בכירים באוצר בשתי הזדמנויות בחודשים האחרונים. בדיון על תקציב הביטחון באוגוסט האחרון נתן פישר נאום מעורפל שלכאורה תמך בעמדת משרד הביטחון וקבר כל סיכוי לקיצוץ.
"פישר גרם לנו נזק", טענו כמה מבכירי האוצר. "הוא מדבר על קיצוצים ועל חשיבות האחריות הפיסקאלית, אבל כשהוא רואה גנרלים הוא נמס קצת", אמר ל"גלובס" אחד מהם יום למחרת.
גם התעקשותו לדבר על הצורך בהעלאת מסים בשנה הקרובה, בניגוד לעמדת נתניהו ושטייניץ, הקפיצה כמה מפקידי האוצר. "פישר לא מפוקס. במקום לשלב ידיים איתנו ולהתרכז בקיצוץ הענק שיש לעשות של 15 מיליארד שקל, שיהיה קשה ולא ברור אם אפשרי, הוא מתרכז בהעלאת מסים. מה זה עוזר עכשיו?", אמר ל"גלובס" בכיר באוצר, "הקיצוץ הוא האירוע הפיסקאלי החשוב ב-2013 - הוא יהיה קשה ויישפך דם סביבו".
אך הביקורת אינה חיצונית בלבד. "פישר עשה שינוי מבני שהיה מיותר ולא ברור מה הייתה נחיצותו. הוא הביא חברת ייעוץ שדרשה המון כסף וכדרך הטבע לא הייתה יכולה להבין דבר וחצי דבר בבנקים מרכזיים ולא תרמה לכלום", מסביר בכיר בבנק שכבר הספיק לעזוב.
ב-2008, השנה שבה קרסה ליהמן ברדרס, החליט פישר בצעד תמוה לסגור את היחידה ליציבות פיננסית. "הוא עבר את כל המשבר בלי חטיבה כזו. היו ניסיונות לשכנע אותו שזה נחוץ אבל הוא לא הקשיב", מוסיף גורם אחר בבנק ישראל.
גם מצבו הפיננסי הגרוע של בנק ישראל גרר ביקורת כלפי פישר. נכון לסוף 2011 רשם הבנק הון עצמי שלילי בסך 37.4 מיליארד שקל. "חברה רגילה כבר הייתה מסתובבת עם הערת עסק חי עם הון עצמי שלילי בהיקף כזה", מסביר אחד ממבקריו של פישר שמכיר היטב את בנק ישראל, "פשוט ההתחייבויות יותר גדולות מהנכסים כי הוא מקבל ריבית נמוכה על דולרים ומשלם ריבית גבוהה מאוד על השקלים".
ביקורת נוספת עלתה לגבי עיתוי הודעת הפרישה. "מדוע קדנציה של נגיד היא 5 שנים לעומת המחזור הפוליטי שהוא בן 4 שנים? כי אסור שמינוי נגיד ייכנס למו"מ הקואליציוני וזה מה שיקרה. הוא היה צריך להמתין עד אחרי הרכבת הממשלה", אמר בכיר בבנק ישראל לשעבר.