גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בהודעת הריבית האחרונה של בנק ישראל נרשמו מספר שינויים בטקסט. "ייתכן, כי השינוי בטקסטים נובע בחלקו, גם מעצם העובדה כי אף נגיד לא מעוניין לסיים את תפקידו כאשר הכלכלה נמצאת במדרון. אין מה לעשות, אך גם לפוליטיקה יש תפקיד חשוב. לכן, אנו צופים כי בחודשים הקרובים יציג בנק ישראל גישה מעט יותר חיובית ופחות הססנית, ביחס לכלכלה הריאלית", כך כותב רון אייכל, כלכלן ואסטרטג ראשי במיטב, בסקירתו השבועית.

אמנם, הוועדה המוניטרית של בנק ישראל מונה 6 חברים והנגיד הוא קול בודד, אך משקלו של הנגיד סטנלי פישר הוא גבוה מאשר שישית. במיוחד, נכון הדבר על רקע העובדה כי הנגיד הצהיר על תמיכתו במשנה שלו, ד"ר קרנית פלוג, לתפקיד הנגיד הבא. כלומר, הסבירות שהוועדה תחליט בחודשים הקרובים בניגוד לדעתו של הנגיד פחתה משמעותית.

להערכת כלכלני מיטב, באופן כללי, הפחתות הריבית הגיעו לכדי מיצוי. זאת, לנוכח העובדה כי רמת הריבית הנוכחית היא כבר נמוכה מאוד ובבנק ישראל יותר אופטימיים הן בעל האמור לסיכונים העולמיים והן בכל האמור למשק הישראלי. עם זאת, "הואיל ואנו מעריכים כי במחצית הראשונה של השנה צפויה הידרדרות נוספת של הפעילות הכלכלית בישראל, תוך המשך החולשה ביצוא (המשק האמריקאי התכווץ ברבע הרביעי של 2012, תוך התכווצות של היבוא) ועלייה נוספת בשיעור האבטלה, אנו מניחים כי תחול הפחתה נוספת של הריבית, לחודש מאי. זאת תתאפשר, הואיל וסביבת האינפלציה אינה מהווה איום בתקופה הנוכחית (גם אם לוקחים בחשבון את העונתיות)".

בנוגע לתקציב מציין אייכל כי לפי המסתמן, צפויים שורה של קיצוצים בתחומים מגוונים כגון: ביטחון, שכר ורווחה. כפי הנראה, הקיצוץ המרבי צפוי בתקציב הביטחון (כ-4-3 מיליארד שקל לשנה), דבר שהממשלה הקודמת נמנעה מלעשות, חרף מסקנות דוח טרכטנברג. יתר על כן, צפויה הקפאת שכר בקרב עובדי הסקטור הציבורי (כ-3-2 מיליארד שקל לשנה) ואף צמצום במדיניות הרווחה בסעיף כגון קצבאות ילדים ואחרות (כ-2 מיליארד שקל לשנה, צמצום של כ-1% בקצבאות הכלליות). יתר על כן, ייתכן כי יחול קיצוץ רוחבי בהוצאות של כל משרדי הממשלה (כ-2 מיליארד שקל לשנה).

קיצוצים אלו מהווים כ-10 מיליארד שקל עדיין אינם מספקים, "אך מהווים להערכתנו את הבסיס למהלך. להערכתנו, הסבירות לביטול הפטור על קרנות ההשתלמות או העלאת המע"מ על פירות וירקות, כי שדווח במקומות שונים, היא נמוכה מאוד, הן פוליטית והן לאור העובדה כי המשמעות הכספית כאן היא לא גבוהה במיוחד".

בהנחה שיבוצע קיצוץ משמעותי בהוצאה, הוא במקביל ישפר במלוא גובה הקיצוץ את הגירעון (היעד השני). "אם נתחשב בכך שכל 9 מיליארד שקל מהווים כ-1% מהתוצר, אזי, יחול גם שיפור משמעותי בשיעור הגירעון כאחוז מהתוצר".

בכל האמור לגודלו של הגירעון בשנת 2013, במיטב לא אופטימיים יותר מדי. "גירעון בטריטוריה של 2.5%-2% מהתוצר, זה ממש חלום. כפי הנראה הוא יהיה בסביבות ה-3.5%, בהנחה והפעילות הכלכלית תישאר בדומה לרמה הנוכחית. אם הממשלה תנהל משמעת תקציבית הדוקה הוא יוכל לרדת מתחת ל-3% ב-2014".

לידר שוקי הון: הריבית תעלה לקראת סוף השנה

יונתן כץ וכלכלני לידר שוקי הון מציינים בסקירה שפורסמה הבוקר כי הנגיד הבא לא צפוי לשנות באופן מהותי את המדיניות המוניטארית. יחד עם זאת, "לא ברור אם מחליפו של פישר ידגיש את החשיבות של שמירה על הרווחיות של הסקטור העסקי כפי שעשה פישר, גם על ידי שימוש אגרסיבי בכלי הריבית וגם על ידי רכישת מט"ח מסיבית במטרה לשמור על שער החליפין הריאלי".

לדעתם, "צפויה כנראה פחות תנודתיות בריבית, גם עקב השפעתה המייצבת של הוועדה המוניטארית. לאור השיפור בפעילות הגלובלית (אשר צפוי להשפיע גם על ישראל), שינינו את תחזית הריבית ל-2.0% בסוף השנה (לעומת 1.75% בתחזית קודמת)".