בחודש ינואר נרשמה כניסה של כ-7 מיליארד דולר לקרנות מנייתיות בארה"ב. זהו הנתון הגבוה ביותר מאז 2002. "המגמה הזו מחזקת את דעתנו החיובית לגבי האפיק המנייתי. הצמיחה הגלובלית לצד זרימת הכספים לשוק המניות תמשיך לתמוך באפיק זה. בשל כך, אנו מחזיקים בפוזיציה מלאה באפיק המנייתי תוך הטייה מובהקת לשוק האמריקאי (כשני שליש)". כך כותבים כלכלני בית ההשקעות אפסילון בסקירה שפרסמו הבוקר.
בנוגע להודעה של הפרופ' סטנלי פישר על סיום כהונתו מציינים באפסילון כי "נראה שהמשמעויות הפוליטיות שיוחסו לפרישה, שגויות משני טעמים עיקריים. ראשית, אנו מתקשים למצוא מועד אופטימלי לסיום הכהונה. בכל נקודת זמן, ניתן היה לייחס למהלך משמעות פוליטית. שנית, כהונתו של פישר היא אחת הכהונות הארוכות ביותר של נגיד בישראל, ליתר דיוק, השלישית הכי ארוכה. אפשר רק להעריך איש שמגיע מאמריקה ומקדיש שמונה שנים לכלכלה המקומית. אבל כנראה שלכל דבר טוב יש סוף. שורה תחתונה, טוב שהיה".
עתידה של כלכלת ישראל בטווח הקצר - בינוני לא תושפע למדי מזהותו של הנגיד. היא תושפע מאוד מהרכב הממשלה הבאה, הצעדים שינקטו כדי להתמודד עם הגרעון התקציבי ומידת היישום שלהם. אלו הם הגורמים הכלכליים החשובים ביותר בזמן הקרוב. כולם יודעים מה נדרש לעשות, כמה צריך לקצץ ומהי חלוקת המשאבים הרצויה. כל מה שנדרש, הוא לבצע את הצעדים הללו, ואז זהותו של הנגיד הבא תהפוך להיות כותרת משנה לכל היותר, מציינים באפסילון.
התשואות על אגרות החוב של מדינת ישראל לא יעלו בסופו של דבר כתוצאה מפרישתו של פישר, אלא רק אם השווקים יזהו שינוי מגמה ביחס החוב - תוצר של המשק. יתרה מכך, "אנו צופים שהתשואות לא תעלינה גם אם הממשלה תחליט על הגדלת מסגרת התקציב (כפי שנכתב באחד העיתונים). זאת מאחר וצעד כזה יכול להתפרש כחלק ממדיניות אנטי מחזורית, רק אם תוצג תוכנית ריאלית להתמודדות עם הגרעון הצפוי ב-2014".