גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מנכ"ל הרשות השנייה המיועד: לא שתול של משפחת עופר

שי באב"ד יושב כבר 5 חודשים בבית ומחכה ■ אחרי שעזב את צים ישראל ונבחר לכהן כמנכ"ל הרשות השנייה, החל נגדו מסע השמצות ■ טענו שהוא שתול של האחים עופר ושמנסים לתפור לו תפקיד ■ עכשיו הוא עונה לכולם

"הפכנו להיות חברה צרת-עין. אנשים לא שואלים מה באמת מניע אדם לקום ולעזוב חברה פרטית, בה הוא מרוויח פי חמישה ממה שהוא אי-פעם ירוויח בסקטור הציבורי. זה בלתי נתפס שאולי באמת אכפת לו מה קורה במדינה. נראה שלא יכול להיות דבר כזה. הוא חייב להיות שתול, אחד כזה שתופרים לו תפקיד ושמנסים להשתלט על התקשורת בישראל דרכו. מעבר לזה הבן אדם הזה גם מושחת, ואם אפשר גם להשמיץ את האחים עופר על הדרך ולעשות קנוניה שלמה וקונספירציה, זה הרבה יותר הגיוני. זה משהו שברמה האישית מאוד פגע בי, וזה גם המניע שלי לצאת בסופו של יום ולדבר".

שי באב"ד פגוע. בתחילת ספטמבר האחרון עזב את תפקידו כמנכ"ל צים ישראל, וימים ספורים לאחר מכן נבחר על-ידי שר התקשורת לתפקיד מנכ"ל הרשות השנייה.

לאנשים במצבו, כבר 5 חודשים בלי עבודה, בהמתנה לתפקיד ציבורי, יועצי התקשורת באמת לא ממליצים להתראיין. אבל הוא מסכים לתאר מה שעובר עליו, כי הוא, לדבריו, לא הסיפור. הנושא כאן, הוא מאמין, זו המערכת שמטרפדת בכל הכוח מעבר של אנשי ניהול מוצלחים מהמגזר העסקי לציבורי.

"יש שני דרגים שבהם אתה יכול להשפיע: האחד זה הדרג הפוליטי, והשני - הפקידות הבכירה", הוא מסביר בראיון ראשון ל"גלובס". "הם מנהלים את המדינה בשוטף. מאחר שזה לא להיות בפרונט כמו שר או חבר כנסת ולא להיחשף תקשורתית, יש נטייה לאנשים טובים לא להגיע לשם. גם כי זה לא מתגמל, כי הגמישות הניהולית מוטלת בספק, אבל גם כי אנשים מאמינים שהכול תפור. המדינה מפסידה הרבה מאוד אנשים טובים".

- אז הלכת לתפקיד מסיבות פטריוטיות?

"יריתי לעצמי ברגל. גדלתי בחברה הכי גדולה במדינה (צים, ל"א), אצל קבוצת האחזקות הכי חזקה ועשירה. הייתי מטאור, קודמתי, הכול היה לי טוב. אבל אז קמתי והלכתי. זה 'התבשל' אצלי הרבה, כי אני מאמין גדול שאנחנו צריכים לקחת חלק בעשייה הציבורית. גם אם ארוויח עשירית ממה שאני מרוויח היום, זה פי אלף יותר חשוב בעיניי. סבא שלי, זכריה חן ז"ל, היה כל חייו איש ציבור, והוא השפיע עליי מאוד".

מתקפה נגד המינוי

באב"ד, 36, גדל בהרצליה בבית ציוני דתי. אחרי שלמד בישיבת ההסדר באלון שבות, שירת תחילה בצנחנים ובהמשך במודיעין. בערך בתקופה זו הוריד את הכיפה מראשו. הוא סיים תואר ראשון במשפטים וכלכלה באוניברסיטה העברית ותואר שני ב-LSE, בלונדון. התנדב במשך שנתיים בבית-ספר לעבריינים צעירים, והיה חבר במועצה לשלטון חוק בדמוקרטיה ובתנועה לאיכות השלטון.

"ניסיתי תמיד לשלב לצד העשייה הפרטית, את העשייה הציבורית. אבל ידעתי שבאיזשהו מקום אני ארצה לעשות את המעבר הזה באופן מלא", הוא אומר.

- איך הגיעו אליך לתפקיד מנכ"ל הרשות השנייה?

"הפנייה עצמה הגיעה דרך ועדת האיתור, שאני מניח ששמעה עליי מהשר. השר פגש אותי בעבר וידע שיש לי את הרצון הזה לעבור למגזר הציבורי. כשהתפקיד הזה נפתח, הוא אמר לי 'אנשים כמוך צריכים להגיע למגזר הציבורי'".

- הוא הביא אותך לוועדת האיתור?

"אני משער שזה נעשה דרכו. אני לא יודע בדיוק. נפגשתי איתו לפני זה פעמיים בחיים שלי".

במאי 2012 מינה שר התקשורת את הוועדה שתאתר מחליף למנשה סמירה, שסיים את תפקידו כמנכ"ל הרשות השנייה. היא התכנסה רק בספטמבר, ובאב"ד התייצב בפניה.

"התבקשתי למלא המון טפסים, לשטוח את הניסיון הניהולי שלי, להביא ממליצים. כשהם ריאיינו אותי, הם התמקדו בכמה נושאים ובהם הניסיון הניהולי שלי: כמו כמה אנשים ניהלתי, באילו היקפים, יכולת המשא-ומתן שלי. ניהלתי כ-700 עובדים ומחזור פעילות של כמיליארד דולר. במקביל הייתי סגן נשיא לשכת הספנות".

- אבל אתה לא מבין בתקשורת.

"אני לא מכחיש, אני לא בא מעולם התקשורת, ולא הייתי שם מעולם. כשנשאלתי, אמרתי שאני יכול לספר על הלמידה שלי. גם כשנכנסתי להיות ראש אגף תקציבים בצים, וניהלתי תקציב של 4.5 מיליארד דולר ב-120 מדינות, לא ניהלתי תקציב קודם. באתי רק עם שנה בייעוץ אסטרטגי וניסיון של עוד שנה כעורך דין. למדתי את התפקיד, ואחרי 3 שנים גם קודמתי להיות עוזר בכיר למנכ"ל, סמנכ"ל ומנכ"ל צים ישראל. גם אז לא מינכ"לתי קודם.

"שאלתי את וועדת האיתור, מה הם בעצם מחפשים? אני יכול להיות מקצוען בתחום, אבל יש אנשים יותר מקצועיים ממני. אם הם מחפשים מישהו שיידע להוביל את תהליך איחוד מועצת הרשות השנייה ומועצת הכבלים והלוויין, אז זה אני".

- כך הגדירו לך את התפקיד, מנהל המועצה הממוזגת?

"ועדת האיתור עצמה הייתה לרשות מנכ"ל הרשות השנייה. כשרואיינתי, הראייה הייתה שהם רצו לבחור כבר מישהו שבמקרה שהחוק יעבור, הוא יוכל להוביל את המיזוג".

מיד אחרי אותו ראיון בודד ושיחות עם הממליצים שלו, המליצה הוועדה על שמו ועל שמותיהם של שני מועמדים נוספים, ד"ר יפעת בן-חי-שגב ודן תדמור, לשר התקשורת.

גורם בוועדת האיתור אומר כי "כשהוא סיים לדבר כל חברי הוועדה, כולם אמרו 'מצאנו את האיש שלנו'. הוא לא הספיק לקום ולצאת, וכל אחד אמר 'וואו'. אלה אנשים שונים באוריינטציה שלהם, ובכל זאת כולם התרשמו ממנו. הייתה אמירה גורפת מיד כשהוא יצא מהחדר".

לאחר מכן, באב"ד זומן לראיון אצל כחלון. גם השר, לדבריו, שאל על היעדר הניסיון שלו בתקשורת. "הוא שאל למה אני רוצה לעשות את המעבר הזה", הוא מספר, "אחרי הריאיון הוא אמר שהוא ישקול ויודיע לי בימים הקרובים".

נדמה היה שכחלון כבר קיבל את ההחלטה באותו הערב, 4 בספטמבר, כשלמחרת כבר פשטה השמועה על בחירתו של באב"ד.

לדברי באב"ד, "אחרי שעזבתי את צים, ניגשתי לרשות השנייה ולרשות החברות הממשלתיות, שגם שם אני נמצא בשלבים הסופיים של ועדת האיתור. אמרתי שקודם כל אסע לחו"ל לחופש ואחרי זה אראה איך אני משתלב. ואז השר הודיע לי, ואמר שיש עוד תהליכים, כמו ועדת ברנר שבודקת את ניגוד האינטרסים, את תקינות ההליך ועמידה בתנאי סף, המועצה שצריכה להצביע ולבחור, ובסופו של דבר זה צריך לעבור אישור ממשלה".

לפי לוחות הזמנים, באזור נובמבר, המינוי היה צריך לצאת לפועל. "מאותו רגע התחילה מתקפה בעיתונות. זה לגיטימי שאנשים מרימים גבה, אבל אז התחילו גם בעלי אינטרסים לפעול".

- מי האנשים?

"לא יודע. אין לי מושג. סיפרו לי שחלק מהמועמדים מפעילים לוביסטים מטעמם כדי להפעיל לחצים. הבנתי שאלה גורמים מתוך עולם התקשורת שרוצים את האנשים שלהם, שמינוי שלי לא מוצא חן בעיניהם. ואז התחילו כל הנשמות הטובות לתפור כל מיני תיקים שלא היו ולא נבראו - שאני שתול של משפחת עופר ושל אודי אנג'ל, שהוא מהבעלים של רשת".

- איפה זה בא לידי ביטוי?

"הרבה עלה בטוקבקים, שחלק מהם היו ברמה אישית של השמצות אישיות, על היכולות, על הניהול, חלק אפילו הכניסו לצערי הרב את האקסית שלי לתמונה. היה הרבה מאוד רוע שיצא. חלק בטלפונים שנעשו למשרד התקשורת וגם לעיתונות, וחלק גם בכתבות על חשש לניגודי עניינים, כי עבדתי עד עכשיו אצל צים והאחים עופר. התחיל מכבש לחצים".

- עד כמה אתה קרוב למשפחת עופר?

"הדגשתי גם בפני ועדת האיתור, וגם בפרוטוקולים שעליהם הצהרתי, שעבדתי בחברה ששייכת בשרשור למשפחת עופר. אין לי שום קשר אישי לא עם אודי אנג'ל ולא עם עידן עופר. היו לי כמה מפגשים איתם בנושאי עבודה. עם אנג'ל לא דיברתי במשך שנים".

- הם בעלי מניות של החברה שניהלת.

"לא הייתי מנכ"ל צים העולמי, חשוב לציין. הוא זה שבא בממשק ישיר מול כל בעלי המניות. אני הייתי מנכ"ל של חטיבה, מנהל של אזור. סביר להניח שעידן עופר יודע מי אני, ואני יודע מי הוא, אבל אין לי שום ממשקים איתו".

- אולי יש לך תחושת מחויבת למשפחת עופר על ההזדמנות האדירה שנתנו לך?

"שום דבר. מעבר לזה שיש לי הכרת-תודה על זה שעבדתי בחברה שלהם וניתנה לי ההזדמנות לפרוץ קדימה, לא. הם נתנו לי את התפקיד, ואני מצד שני סיפקתי את הסחורה. אם נתחיל להסתכל על ניגוד עניינים ברבדים האלה, אז אף אחד מהסקטור הפרטי לא יכול לבוא לסקטור הציבורי, כי יש 10-12 משפחות ששולטות בכל השוק בשרשור כזה או אחר".

"אני לא טרבל מייקר"

במשך חודש וחצי דחתה ועדת ברנר, מסיבות טכניות, את הישיבה שבה אמור היה לעלות שמו של באב"ד, וכשכבר נקבע דיון ב-9 בנובמבר, הגיעה ההודעה על יציאה לבחירות. היועץ המשפטי לממשלה החליט להקפיא את כל המינויים בשירות הציבורי, גם את זה של מנכ"ל הרשות השנייה. זאת לאור העובדה ששמו אמור לעלות בממשלה, ועל כן הוא מינוי פוליטי לכאורה.

רגע לפני הבחירות עצמן, הוגשה לבג"ץ עתירה של סמנכ"ל משרד התקשורת, חיים גרון, שהיה מועמד אף הוא לתפקיד. גרון טוען כי הליך הבחירה היה לא תקין וקורא לבטלו. המדינה, שמתייצבת מאחורי המינוי, הוסיפה את באב"ד כמשיב לתביעה, והוא כבר השתתף בדיון בנושא.

"עכשיו אני צריך לדאוג גם להגנה משפטית שעולה לי כסף", אומר באב"ד. "התהליך הזה יוצר תסכול רב. הגלגלים של המערכת עובדים בצורה כזאת שמנסים לשים לך את כל המחסומים האפשריים כדי לשבור אותך".

- היה שלב שאמרת לא מתאים לי כל זה, זה לא שווה את זה?

"יש הרבה רגעים שאתה רוצה להישבר, אבל אני גמרתי בלבי וקיבלתי את ההחלטה. ידעתי שיהיה מאבק, אבל אם אני אוכל כן להגיע בסופו של יום לתפקיד ולעשות עשייה טובה שאתרום בה, אשרי שזכיתי. השר החדש רשאי להחליט לפתוח את כל התהליך מחדש.

"אני לא טרבל מייקר, אני באמת אדם של שליחות ולא מחפש ג'ובים. אם השר ימצא לנכון שהוא רוצה לעבוד עם מישהו אחר, זכותו. אני לא אלחם בו ולא אלך לבג"ץ. אני בא אם רוצים אותי".

- מה היית עושה אחרת, בדיעבד?

"אולי מכין את עצמי יותר נפשית. בעולם הניהול, בטח בעולם הבכיר, רגישות יתר זה משהו מאוד בעייתי. אתה לא ישן בלילה, ואתה אוכל את עצמך, וזה לא קל. לפעמים צריך עור של פיל. לא ידעתי שזה המחיר שאני אשלם".

ממשרד התקשורת לא נמסרה תגובה לדברים.

עוד כתבות

סניף סגור של פיצרייה קאסה דל פפה / צילום: איל יצהר, גלובס

שכירים, אבל בעלי שליטה: הכירו את האנשים שנופלים בין הכסאות של תוכניות הפיצוי

הם בעלים של חברות קטנות, עצמאים אבל כאלה שמושכים שכר מהחברה שבבעלותם • 78 אלף איש שעונים להגדרה המשפטית הזו נאלצים לספוג הפסדים כבדים - אבל לא זוכים לשום הכרה • עכשיו הם מקימים איגוד מקצועי חדש ודורשים התייחסות

שליחים של חברת המשלוחים "וולט" משקיפים לעבר רחוב ריק בצל הקורונה. חברות המשלוחים הפכו להיות מרכזיים בתקופה שבה אי אפשר לצאת כמעט מהבית / צילום: כדיה לוי, גלובס

חברת משלוחי האוכל וולט מסירה את הכפפות: שוכרת את שירותי חברת הלובינג פוליסי

וולט נמצאת בעיצומו של מאבק מול המסעדנים, שמבקשים ממנה להוריד את העמלה שהיא גובה על משלוחים ● חברת המשלוחים: שכרנו את חברת הלובינג במטרה "לקדם אינטרס משותף עם תעשיית המסעדנות"

משה כחלון / צילום: רפי קוץ

בתחום הנדל"ן מחכים לבית המשפט: האם הקורונה היא כוח עליון?

במכתב ששלח משרד האוצר נטען כי עיכובים בבנייה עקב המגפה לא ייחשבו לכוח עליון, ואנשי הנדל"ן זועמים • בפועל מדובר בסוגיה שתוכרע רק בבית המשפט

חנויות סגורות בקניון רמת אביב בצל הקורונה / צילום: איל יצהר, גלובס

ירידות חדות בנעילה בת"א; מניות הבנקים והביטוח צנחו

מחזור המסחר הסתכם בכ-1.8 מיליארד שקל ● מדדי הבנקים והביטוח רשמו ירידות של יותר מ-4% ● מיטב דש: קופות הגמל הכלליות רשמו תשואה שלילית ממוצעת של כ-9.3% בחודש מרץ

ברוקר בבורסה בניו יורק / צילום: Richard Drew, Associated Press

סיטי: זה מה שצריך לעשות כדי להציל את הכלכלה והבורסות

בסקירה שפרסמו בסיטי טוענים הכלכלנים כי חברות דיאגנוסטיקה יוכלו לספק עד סוף אפריל לכ-60% מהעובדים בארה"ב ערכות בדיקה, ואלה שיימצאו בריאים יוכלו לחזור לעבודה ● עד סוף חודש מאי תוכל אספקת הבדיקות לגדול לכ-95% מהעובדים

דסק הדל"ן עולה לשידור חי / צילום: אפרת לוי, גלובס

שכר הדירה שלכם והקורונה: מי מוריד מחיר והאם המדינה צריכה להתערב

מעל מיליון ישראלים מובטלים, ורבים מהם מגלים כי תשלום שכר הדירה הוא כבר מעמסה כבדה ● מהצד השני נמצאים בעלי דירות שלחלקם קשיי נזילות משלהם ● איך מתמודדים עם המצב? ומה קורה בתחום במדינות אחרות? הצטרפו לשידור הלייב של דסק הנדל"ן ב"גלובס"

פינוי בינוי בנוה שאנן בחיפה /   קרדיט: חברת פרשקובסקי

משבר הקורונה מתגלגל לנדל"ן: ירידה חדה במסירת דירות של פרשקובסקי

חברת הנדל"ן הבורסאית פרשקובסקי מדווחת על מכירה של 6 יחידות דיור בחודש מרץ ● בדצמבר מכרה החברה 42 יחידות באותם פרויקטים

מימין: גיא לויתן, דור קרובינר ועומרי ליטבק, מייסדי הוטלמייז / צילום: גיא כושי, יח"צ

דווקא עכשיו: עליבאבא משקיעה בסטארט-אפ הטרוול-טק הישראלי הוטלמייז

הגיוס נעשה בהובלת קרן ההשקעות של עליבאבא והקרן הישראלית בריליאנס ונצ'רס ● הוטלמייז מפתחת טכנולוגיית אופטימיזציית רווח וחיזוי מחירים מבוססות בינה מלאכותית לתעשיית הזמנת בתי המלון

בנימין נתניהו מול בני גנץ / צילום: Oded Balilty, Associated Press

שני ראשי ממשלה, שני בתים: האם לנתניהו וגנץ יהיו שני מעונות רשמיים?

לפי הפרסום של רביב דרוקר ברשת 13 מדובר במעין בלפור ב', כלומר בית רשמי למגוריו של מי שיכהן כממלא מקום ראש הממשלה ● גורמים בכחול לבן אישרו ל"גלובס" את הפרטים. מנגד, בליכוד טענו כי "מדובר בפייק ניוז"

מאה שערים, השבוע / צילום: רויטרס - Ronen Zvulun

החברה החרדית בטלטלה: עליהום מבחוץ, חשבון נפש מבפנים, והקורונה בכל מקום

שבוע קשה עבר על החברה החרדית: שיעור קורונה גבוה במיוחד, הנהגה שמגיבה באיחור ואורח חיים שמקשה במיוחד על התגוננות ● עכשיו הם צריכים להתמודד גם עם גל גדול של שנאה מבחוץ ועם חשבון נפש מבפנים

איציק בנבנישתי, מנכ"ל פרטנר / צילום: תמר מצפי

בפרטנר חששו ממכירת הסיבים האופטיים: מה קרה בדרך לביטול העסקה עם הוט

בפרטנר חששו שרשות התחרות תדרוש מהם למכור את פעילות הסיבים האופטיים ● הוט העריכה כי העסקה תאושר מפני שלא תייצר פגיעה בתחרות בשום מקטע בשוק התקשורת ולא תביא לעליית מחירים ● "גלובס" מביא פרטים נוספים על הנעשה מאחורי הקלעים בדרך לביטול העסקה

עובדים הודים מתחילים את המסע מניו דלהי הביתה / צילום: Altaf Qadri, AP

פרשנות: סגר הזוועה בהודו: מודי נתן ארבע שעות, ודלת-העם החלה לצעוד מאות קילומטרים

ראש ממשלת הודו הוא חזק ופופולרי, ונוהג לנצח בקלות בבחירות ● עכשיו הוא מבקש סליחה על הייסורים שצו ההסגר שלו גרם ● הודו נזכרת ב־1947, הטרגדיה של ייסודה, כאשר מיליונים נמלטו מבתיהם ● הפעם הם גם נותנים טרמפ לקורונה

אתגר 14 הימים של "גלובס" / צילום: unsplash, גלובס

התחזית הפסימית של טראמפ ומה יקרה למגזר השלישי: הצטרפו לאתגר 14 הימים של גלובס

ניוזלטר חדש של "גלובס" מגיש לכם מדי יום את מיטב התכנים והפודקאסטים שלנו • נכנסתם לבידוד? כתבו לנו ונשמח לארח לכם לחברה

שלט מחוץ לחנות נוחות סגורה בניו יורק  / צילום: Wong Maye-E, Associated Press

מספר מקרי הקורונה המאומתים בארה"ב עלה מעל ל-200 אלף

ארה"ב: מספר המקרים הפעילים במדינת ניו יורק עקף את מחוז חובאיי ● בריטניה: 563 קורבנות חדשים ביממה האחרונה ● ספרד: יום חמישי ברציפות עם מעל 800 קורבנות קורונה ● צרפת: חולים קשים מפונים מפריז בגלל מצוקת מקום בביה"ח ● גרמניה: גיל הקורבנות הממוצע של החולים – 80

טכנולוגיית סמארטפון/  צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

פצצה מתקתקת: חברות התקשורת חוששות שלקוחות יפסיקו לשלם על עסקאות עבר

לחברות הסלולר יש חובות במיליארדי שקלים של אשראי לקוחות על ציוד קצה, אשר חלקם עשויים להפוך לחובות מסופקים ● כרגע התופעה היא בשוליים, אבל התמשכות משבר הקורונה עלולה להביא להפסדים כבדים

השפעה ניכרת על מצב החיסכון הפנסיוני  / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

חודש שחור לקופות הגמל, פדיונות חסרי תקדים בקרנות

עפ"י הערכת מיטב דש, קופות הגמל רשמו במרץ תשואה שלילית ממוצעת של 9.3% שהביאה לתשואה שלילית של 11.4% ברבעון הראשון ב-2020 ● קרנות הנאמנות פדו סדר גודל חסר תקדים של 42 מיליארד שקל בחודש החולף

טל גרנות־גולדשטיין, מנכ”לית הוט, כפיר אלמסי, יו”ר ועד עובדי הוט / צילום: יח"צ

הוט מתחייבים: לא מפטרים ולא מוציאים את העובדים לחל"ת

וגם: חיים כצמן תורם לבית החולים איכילוב 75 אלף דולר ● השיחה

ראש הממשלה נתניהו מחמיר את ההנחיות לציבור בצל איום הקורונה על ישראל / צילום: Gali Tibbon, Associated Press

נתניהו: "מענקים בסך 500 שקל לכל ילד, מהדקים את הגבלות התנועה על בני ברק"

הצעדים החדשים של ראש הממשלה כוללים מענק של 500 שקל לכל ילד - עד הילד הרביעי במשפחה ● עוד יוטלו הגבלות תנועה על בני ברק וממנה, ניתנה הנחיה לחבוש מסכות במרחב הציבורי והחלטה כי כל ישראלי ששב ארצה יוכנס לבידוד במלונית

תמיר פרדו/צילום: "חיילים על הקשת" יח"צ

ראש המוסד לשעבר תמיר פרדו מזהה פוטנציאל להשקעה בחברת אינטר תעשיות

חברת OSEG, שבה שותף פרדו עם ניסן כספי, מבעלי ג'י.פי גלובל פאוור, ועם אסי שלגי, לשעבר מנכ"ל משרד האנרגיה - תשקיע עד 21 מיליון שקל במניותיה של אינטר תעשיות, לפי שווי כפול ממחיר השוק

היועץ המשפטי של הכנסת עו״ד איל ינון  / צילום: שמוליק גרוסמן, דוברות הכנסת

היועץ המשפטי של הכנסת נפרד: "היה מחיר לעבודתי הנייטרלית"

עו"ד איל ינון נפרד היום מהכנסת אחרי 10 שנים בתפקיד ● בשנה האחרונה לכהונתו ליווה ינון משבר חוקתי ופוליטי חסר תקדים בהיסטוריה של המדינה, עם שלוש מערכות בחירות וסוגיות משפטיות-חוקתיות מורכבות ביותר, רובן נטולות תקדימים משפטיים