המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) פרסם היום (ב') את ההערכה האסטרטגית שלו לשנה הקרובה, שלפיה חרף האיומים הגוברים על ישראל, עומדות לה הזדמנויות לשיפור מצבה האסטרטגי. לדעת חוקרי המכון, פתרון דיפלומטי בינלאומי שיאפשר את עצירת תוכנית הגרעין האיראנית, לצד חידוש התהליך המדיני עם הפלסטינים והרחבת הקשר עם מדינות ערב סוניות - ישרתו את האינטרס הישראלי.
לדברי ראש המכון וראש אגף המודיעין לשעבר בצה"ל, האלוף (במיל') עמוס ידלין, כדי להתמודד עם האתגרים שצפויים לישראל בשנה הקרובה, עליה לזנוח את העמדה הפסיבית שנקטה בשנה החולפת ולנקוט מדיניות יזומה - וזאת כדי לנצל לטובתה מצבים שנוצרו במזרח התיכון.
בעניין איום הגרעין האיראני, קובעים חוקרי המכון כי העמקת הדיאלוג האסטרטגי של ישראל עם ארה"ב, לצד הסכם שיגובש בינה לבין איראן למען הסדרת התנאים שימנעו ממנה פריצה ליכולת גרעינית צבאית - עדיפים מבחינה אסטרטגית על תקיפה צבאית באיראן. לדעת החוקרים, במקרה שלא יושג הסכם כזה - התקדמות איראן לנשק גרעיני תהיה האתגר המרכזי של ישראל במהלך השנה הנוכחית. כך, אם איראן תמשיך בקצב העשרת האורניום הנוכחי שלה, היא צפויה להגיע בתקופה שבין האביב לקיץ לקו האדום שהציב ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בנאומו באו"ם בספטמבר שעבר.
לפי המכון, אם החלופות לא ישיגו את מטרותיהן, תקיפה צבאית של מתקני הגרעין באיראן תהיה חייבת בתיאום בסיסי ובהבנות עם האמריקאים. לדעת החוקרים, אין הכרח שתקיפה צבאית באיראן תוביל לעימות נרחב, קשה ומקיף עם איראן, חיזבאללה, הג'יהאד האסלאמי וחמאס וזאת בשל יכולותיה המוגבלות של איראן וההבנה של משטר האייתוללות את כושרה הצבאי של ישראל.
"הסכמי השלום לא ייפגעו"
הטלטלה האזורית צפויה להימשך גם במהלך 2013, ובעניין סוריה, קובע המכון כי חלה ירידה בסבירות למלחמה בעצימות גבוהה, אך חלה עלייה בסבירות לעימותים א-סימטריים, כלומר עימותים ברמת הגולן מול התארגנויות קיצוניות ולא מול צבא סדיר.
לפי ההערכות,השחיקה של צבא סוריה במהלך מלחמת האזרחים המתמשכת במדינה פגעה ביכולתו לקחת חלק בעימות צבאי משמעותי עם ישראל.
על רקע היחלשות האיום של הצבא הסורי, ובמקרה שיתברר שאין צורך בפתרון צבאי לעניין הגרעין האיראני - חוקרי המכון מעריכים כי קיים צורך לבחון מחדש את תוכנית בניין הכוח והמוכנות הצבאית של ישראל למען התאמתם לשינויים האזוריים. במסגרת זו, חלק מחוקרי המכון מעריכים שניתן לקצץ בתקציב הביטחון תוך שמירה על הביטחון ועל המוכנות לעימותים צבאיים.
לדעת חוקרי המכון, קיים פתח לשיקום היחסים העכורים בין ישראל לבין טורקיה, גם אם אין סיכוי להחזירם למצב שהיה בעבר. שם סבורים כי שיפור היחסים יתרום להתמודדות עם ההשלכות השליליות של התהפוכות בעולם הערבי ולגיבוש קואליציה סונית מול איראן. כך, חוקרי המכון סבורים כי על ממשלת ישראל ליזום מהלך שישים קץ למתח עם טורקיה בעקבות תקרית המרמרה וכי עדיף לישראל לשלם על כך את המחירים שהועלו במהלך המגעים שהתקיימו בינה לבין טורקיה מאז אירוע המשט לעזה.
בסיכום ההערכה לשנה הקרובה, כתב ידלין כי "בינתיים לא התאמתו החששות שהסכמי השלום עם מצרים וירדן ייפגעו באופן מהותי כתוצאה מהזעזועים בעולם הערבי וכי דעת הקהל במדינות אלה מגלה הבנה כי שיפור כלכלי אינו עולה בקנה אחד עם חיכוך ועימות ישיר עם ישראל". עם זאת, מזהיר ידלין כי אם המצב הכלכלי במצרים לא ישתפר וממשל האחים המוסלמים לא יעמוד בהבטחותיו בעניין זה לציבור, אפשר שהמחאה תופנה כלפי ישראל והיחסים עמה.