זו הפעם הראשונה שבה אני יוזמת פרויקט ונראה לי שזו לא הפעם האחרונה", אומרת יבגניה דודינה. השחקנית הוותיקה מתמודדת בימים אלה עם אתגר יוצא דופן אפילו לכוכבת בעלת רזומה מפואר כשלה. במחזה החדש "פרסונה", עיבוד לסרטו של יוצר הקולנוע השבדי אינגמר ברגמן (בהשראת המחזה "היותר חזקה" מאת אוגוסט סטרינדברג), מגלמת דודינה את שני התפקידים הראשיים. באחד היא מדברת ללא הפסקה ובאחר היא שותקת.
איך היא עושה את זה? "פרסונה" הוא קו-פרודוקציה בין התיאטרון הלאומי הבימה ותיאטרון הרזידנטס במינכן, בעיבודה ובימויה של אמלי נימאייר. ההפקה מועלית במקביל בגרמניה ובישראל. בהצגות בארץ מגלמת דודינה את אלמה, אחות הנשכרת לטפל בשחקנית ידועה שהפסיקה לדבר. השתיים מעבירות כמה שבועות בבית נופש מבודד, ובמהלך התקופה הופכת המטפלת למעין מטופלת, החושפת בפני רעותה השותקת את סודותיה האינטימיים ביותר.
בגרסת המחזה המוצגת בגרמניה מגלמת דודינה את אליזבת, השחקנית שאינה מוציאה מילה, בעוד יוליאנה קוהלר, המגלמת את הדמות בארץ, נכנסת לנעלי האחות אלמה.
מבולבלים? תוסיפו את העובדה שהמחזה מוצג באולם אינטימי, על במה חשופה כמעט לחלוטין, ולשתי השחקניות מצטרף (בארץ) אלון נוימן, המגלם שילוב של מספר-במאי ובעלה של אליזבת, ותקבלו פרויקט מסקרן ולא קל לעיכול.
"נכון, ההצגה לא מיועדת לכל אחד", מודה דודינה, "הייתי שמחה להתמודד עם הפרויקט 20 פעם בחודש, אבל אני יודעת שזה לא יקרה. עדיין, מרגש אותי ששני תיאטראות רפרטואריים גדולים הסכימו לא רק לשתף פעולה, אלא להמר על פרויקט כל-כך איכותי ולא שגרתי".
- מה גם שאת יזמת את העלאת המחזה.
"במשותף עם יוליאנה קוהלר. נפגשנו בפסטיבל הסרטים בברלין. כל אחת מאיתנו הגיעה לקדם סרט בהשתתפותה. אחרי עשר דקות של פגישה בבית קפה כבר הרגשנו שאנחנו מכירות כל החיים. דיברנו על יצירות ששתינו אוהבות, והיות והשחקנית ליב אולמן נכחה בפסטיבל הזכרנו את 'פרסונה' של ברגמן, שבו היא גילמה את אליזבת.
"אני מודה שלא חשבנו שתהיה היענות מהירה כזו. התקשרתי לאילן רונן המנהל האמנותי של הבימה, ויוליאנה התקשרה להנהלת תיאטרון רזידנטס, ובתוך כמה חודשים היינו מוכנים להתחיל חזרות".
- איך עובדים על שני תפקידים באותו המחזה במקביל?
"הבלבול והחששות קדמו לחזרות, אבל כשהתחילה עבודה בפועל התברר לכולנו, שהמחסומים הרבה פחות מאיימים משחשבנו. אמלי נימאייר, הבימאית, פחדה בעיקר ממחסום השפה. איך תביים אותי עם טקסט בגרמנית, אליו אצטרך להגיב בלי להבין מילה, ואיך תביים טקסט בעברית בו היא לא מבינה מילה".
לשתוק מחזה שלם
"לי היו חששות בעיקר לגבי דמותה של אליזבת - כי לשתוק מחזה שלם זה משהו שעוד לא עשיתי. חיפשתי בעיקר את הגוונים הנכונים של השתיקה, כי אליזבת לא מדברת, אבל מגיבה לכל מה שקורה סביבה ואסור שתיראה לשנייה קטטונית. הפרויקט כולו התנהל בכמה שפות, וגילינו ששפת התיאטרון היא הדומיננטית מכולן".
- כאשר את מגלמת את האחות אלמה, כמה פעמים במהלך המחזה את יוצאת מהדמות ומתלוננת על העלילה הלא ברורה.
"זו החלטה של דרמטורג, המבדילה בין גרסת הבמה והסרט. רצינו להוסיף מעין סיפור מסגרת, על קבוצת שחקנים המחליטה לספר סיפור. כל אחד מקבל דמות, אבל מדי פעם הקושי להבין את התפקיד פורץ החוצה.
"אהבתי את הרעיון, בעיקר בגלל שחוויתי תחושות דומות בלא מעט הפקות שבהן השתתפתי. "יש גם מקום לתהייה מה בעצם קורה על הבמה ב'פרסונה'. זה לא מחזה עלילתי במובן המקובל".
- ואיך חוזרים לקומדיה קלילה כמו "קוויאר ועדשים" אחרי התנסות כזו?
"בקלות. צריך איזון במקצוע הזה, פעם לצחוק וליהנות ופעם להתמודד עם ארטילריה דרמטית גדולה מהחיים. אני צריכה במידה שווה את שתי החוויות".