שרגא ברוש, לשעבר נשיא התאחדות התעשיינים ויו"ר לשכת התיאום של ארגוני המעסיקים, מבקר בחריפות את ההנהגה הנוכחית של המעסיקים ואת ההתנהלות שלה בשבועות האחרונים.
בשיחה עם "גלובס", ברוש מביע זעם על היוזמה להגביל או לבטל את סמכויות בתי הדין לעבודה ותוקף את הניסיון לתאר את הברית שכרת בזמנו עם יו"ר ההסתדרות עופר עיני כשותפות שהיטיבה עם העובדים ופגעה במעסיקים.
"זה טירוף מערכות", הוא אומר. "אתה לא מרוצה מאיזו פסיקה אז אתה רץ לבטל את בתי הדין? זו איוולת וזה שיא הטמטום. מה, בבית משפט מחוזי תקבל שירות יותר טוב? לא חשוב מה פסקו בתי הדין לעבודה, הם תמיד הבינו והקשיבו לנו. הם תמיד היוו גורם מפשר ומגשר, ותמיד קיבלת את הסעד שביקשת אם זה בבוקר ואם זה בלילה. איזה בית משפט ייתן לך דבר כזה? אני מזכיר לכולם שהמעסיקים והעובדים הקימו יחד את בתי הדין לעבודה מתוך מחשבה ברורה שתהיה להם התמחות ברורה וחשובה בהבאת הצדדים להידברות, בין היתר באמצעות האיום השיפוטי שמרחף כל הזמן מלמעלה. איך אתה חושב שהיו נגמרים העיצומים בנמל בלי בית הדין הארצי לעבודה? איך אתה חושב נגמרה ביום אחד השביתה בעניין הלנת השכר ברשויות המקומיות אף שהייתה צודקת לגמרי?".
- בקרב ארגוני המעסיקים טוענים שרק העובדים הרוויחו מהשותפות שלך עם עיני. מדברים על כך שאין להם עניין בברית של "סמרטוט וגיבור". זה פוגע בך?
"סמרטוט זו מילה לא יפה, אבל אני ילד גדול, זה לא מזיז לי. אני משוכנע במה שעשיתי ואין ויכוח על מה שעשיתי. לשאול מי הרוויח יותר, המעסיקים או העובדים, זה כמו לשאול מי מרוויח יותר מיחסים טובים בין בני זוג. התשובה היא שהמשפחה כולה מרוויחה, ובמקרה שלנו המשק הישראלי הוא המרוויח הגדול. ולומר לך את האמת, מה קיבלו העובדים? בעסקת החבילה בשנת 2009 העובדים שילמו ואנחנו קיבלנו. הם שילמו בדמי הבראה, ואנחנו קיבלנו מיליארדים בחוק לעידוד השקעות הון, בתקצוב המדען הראשי ובהקמת קרנות למפעלים במצוקה.
בשבע השנים שלי בתפקיד לא שילמנו תוספת יוקר, שכר המינימום עלה בצורה הרבה יותר מתונה מהצעת החוק של עמיר פרץ שכבר אושרה בוועדת השרים של הממשלה, אז על מה מדברים בדיוק? מספר ימי השביתה ירד בתקופה הזו ממיליון וחצי בממוצע בשנה בעשור האחרון, למשהו כמו 70-120 אלף ימים. מה זה הקשקשת הזו של סמרטוט וגיבור? אין פה עניין של חלש וחזק, אלא של שיתוף-פעולה בין שני צדדים שיודעים שכל אחד מקבל חלק ולא מאה אחוז. הלוואי שכולם יהיו 'סמרטוטים' כאלה, תאמין לי. מנהיגות זה לדעת מה נכון לעשות, ולא מה יהיה כתוב מחר בעיתון".
"מה רע בלדבר עם הוועד?"
- יש מעסיקים שלא שוכחים לך שהסכמת בעסקת החבילה לכך שמעסיק מחויב בניהול מו"מ להסכם קיבוצי מהקמת ועד יציג.
"כל חוקי העבודה המשמעותיים עברו בשנת 2002, עוד כשעמיר פרץ היה יו"ר ההסתדרות, ולא שמעתי מישהו שפותח על זה את הפה. דווקא בתקופתי לקחנו 146 חוקים פליליים והעברנו אותם למסלול אחר לגמרי שבו קודם מתריעים, אחר כך עוברים לוועדה פריטטית, בהמשך ניתן להטיל קנס מנהלי ורק אם המעסיק ממשיך להיות שור מועד אז זה הופך לדין פלילי. חובת ניהול מו"מ זה מה שמפריע?
הרי מזמן הייתה חובה להכיר בוועד אם שליש מהעובדים התארגנו, אנחנו הסכמנו שתהיה חובה לדבר עם הוועד. מה רע בלדבר? עדיף לא לדבר ואז הוועד ירוץ להסתדרות ויפתח בשביתה? אם לא היינו מסכימים לדבר הזה היינו חוטפים פסיקה כמו במקרה של פלאפון. מה היה בפלאפון? הם סירבו לנהל מו"מ אף שהיה ברור מה הולך לקרות. איזה מעסיק דביל זה שקם אצלו ועד והוא לא רוצה לדבר? הוא חושב שזה לא ישפיע על רצפת הייצור? על הלקוחות? בתקופה שלי היינו חותמים עם ההסתדרות על הסכם בעניין התארגנות עובדים לפני שמגיעה פסיקה כזו שאוסרת על המעסיקים להשמיע כל עמדה".
- אבל ארגוני המעסיקים דרשו מההסתדרות מו"מ וההסתדרות היא שסירבה לא?
"יודע מתי הם דרשו מו"מ? כשהיה ברור מה תהיה הפסיקה".
- לפני שנה חתמת על הסכם עקרונות בעניין עובדי הקבלן במגזר הפרטי, אבל ההנהגה דורשת לשנות את ההסכם.
"צריך לגמור כבר עם העניין הזה, זה טירוף. הרי רוב ארגוני המעסיקים חתמו על זה ומי שמתנגד זה באופן טבעי הן חברות הניקיון והשמירה, ולצערי גם הבנקים שמתנגדים לסעיף השוואת התנאים. תגיד לי מי אמר שהשומר בכניסה לא צריך לקבל סבסוד שכר לימוד לילדים כמו הפקיד בקופה? הרי זה לא שהייתה כוונה לחלק לכל שומר רכב ליסינג".
- האם נראה את ההסתדרות והמעסיקים בשני צדי המתרס בעת גיבוש תקציב המדינה?
"שמע, את היחסים בין ההסתדרות למעסיקים אי-אפשר למדוד בכסף. כל שר אוצר שמונה בשנים האחרונות ניסה לשים טריז ביני לעופר עיני, ותמיד כשזה נעשה הרמנו טלפון אחד לשני וצחקנו על הניסיון הזה. אז יכול להיות שזה מאוד מוצא חן בעיני צביקה אורן (היו"ר הנוכחי של לשכת התיאום), שהראל לוקר (מנכ"ל משרד רה"מ) מדבר איתו.
אבל דקה אחרי זה גם צביקה והמעסיקים יכולים להיות על הכוונת. אתה חושב שלא יבואו אלינו וידברו שוב על צמצום חוק עידוד השקעות הון? החוכמה היא לא להסתכל רק על התקציב של השנה הקרובה אלא לדאוג לצמיחה גם בעוד שנתיים ו-4 שנים, ובשביל זה המעסיקים והעובדים צריכים להיות יחד".
- מדברים על הקפאת תוספות השכר במגזר הציבורי.
"איפה נשמע דבר כזה לחתום על הסכם ולא לכבד אותו? זה הרי כמו צ'ק חוזר. אתה לא רוצה לכבד? תקרא לצד השני ותבקש הסכם חדש. אם הוא לא מסכים, עליך לכבד את ההתחייבויות".
- אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, טוען שצריך לחוקק את "חוק זכויות המעסיקים".
"זה דבר הזוי, זה מה שזה. מה זה השטות הזו של חוק זכויות המעסיקים? אתם מטורפים? לאחרונה קניתי עוד מפעל, ויש לי זכות אדירה להעסיק אנשים במדינה הזו. יש לי גם זכות לפטר. איזה עוד זכות אני צריך?".
תגובות
אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר
"ההסתדרות תקבל את ברוש בשמחה"
נשיא איגוד לשכות המסחר, אוריאל לין: "אני יכול רק להביע צער על כך שברוש לא מבין את עומק הפגיעה במגזר העסקי אף שבמידה מסוימת היה לו חלק בה. אולי כדאי שיקבל תחת אחריותו אגף בהסתדרות, ואני בטוח שיקבלו אותו שם בשמחה.
"יש עקרונות שלא מוכרים אותם בכסף - את זכויות היסוד שלך כמעסיק למשל. הזכויות האלה נפגעו במהלך מתמיד וקבוע, בין היתר משום שהיה לברוש שיתוף-פעולה קרוב מדי עם ההסתדרות. מעסיקים וארגון עובדים לא צריכים להיות חתונה קתולית, לא צריכים לחיות בהרמוניה מלאה.
"אני לא נגד זכויות העובדים, אני בעד שיפור תנאיהם ובעד חופש ההתארגנות. אבל אני נגד פגיעה במעסיק ושלילה של זכויות יסוד שניתנות לכל אדם אחר. המוטיבציה לעשות פה עסקים יורדת, ובלי המוטיבציה הזו לא תהיה לנו צמיחה".
צביקה אורן, נשיא התאחדות התעשיינים
"ברוש ועיני הביאו להישגים מרשימים"
נשיא התאחדות התעשיינים ויו"ר לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים, צביקה אורן, מסר היום כי על-פי תפיסת עולמו ובניגוד לפרסומים בעיתון "גלובס", יחסים טובים בין המעסיקים וההסתדרות חשובים למשק והיו מאבני היסוד לצמיחתו בשנים האחרונות. "שרגא ברוש, לשעבר נשיא התאחדות התעשיינים ויו"ר לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים, ועופר עיני, יו"ר ההסתדרות, שירתו נאמנה את המעסיקים והעובדים במשק לאורך שנים רבות והביאו להישגים מרשימים. אני אעשה ככל שביכולתי על מנת שיחסי העבודה הללו בין המעסיקים וההסתדרות יימשכו כדי לשמר את צמיחת המשק הישראלי".
באשר להסכם עובדי הקבלן: "אני תקווה כי בעתיד הקרוב נצליח לסיים את ההתאמות האחרונות בדרך ליישומו". לדברי אורן, לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים מודעת לחשיבותם של בתי הדין לעבודה ומתנגדת לפירוקם. עם זאת, ללשכה חילוקי דעות עם מספר החלטות אשר התקבלו לאחרונה בבית הדין.
המספרים מדברים: ירידה חדה בהיקף השביתות בתקופת עיני-ברוש
אפשר להתווכח על התזה של שרגא ברוש בדבר תרומתה של הברית שכרת בתקופתו עם ההסתדרות, אבל קשה מאוד להתווכח עם המספרים - לפחות המספרים שנוגעים לאובדן ימי עבודה במשק כתוצאה משביתות.
על-פי נתוני המחלקה ליחסי עבודה במשרד התמ"ת, בשנת 2001 איבד המשק לא פחות מ-2 מיליון ימי עבודה בגין שביתות - זאת על-פי חישוב מספר העובדים שהשתתפו בשביתות בהתאם למספר ימי השביתה. בשנת 2011, לעומת זאת, איבד המשק כחצי מיליון ימי עבודה כתוצאה משביתות - וזה עוד בשנה שאופיינה בריבוי שביתות ביחס לשנים שקדמו לה. כך למשל, בשנת 2010 איבד המשק כ-168 אלף ימי עבודה, בשנת 2009 אבדו כ-208 אלף ימי עבודה וב-2008 אבדו כ-87 אלף ימי עבודה בלבד. בשנת 2007 היו אמנם יותר משני מיליון ימי עבודה שאבדו למשק, אולם רובם כתוצאה משביתות במערכת החינוך וההשכלה הגבוהה, שם ההסתדרות הכללית אינה מעורבת.
"דפוס שיתוף-הפעולה שהלך והתקבע בשנים האחרות בין ארגוני העובדים לארגוני המעסיקים ממשיך לשאת פירות באופן שמירת השקט התעשייתי", כתב הממונה על יחסי העבודה במשרד התמ"ת, שלמה יצחקי, בהודעה שהפיץ בשנת 2010. "פורום 'השולחן העגול' המורכב מנציגי הממשלה, ההסתדרות והמעסיקים, וכך גם הסכמי העבודה שנחתמו בשנת 2008, המשיכו להבטיח את יציבותה של מערכת יחסי העבודה בשנת 2009 ולהמשך המגמה הנמוכה במספר השביתות, מספר השובתים ובימי עבודה שאבדו למשק", הוסיף יצחקי.
כך, בשנת 2009 פרצו 15 שביתות מלאות בלבד (להבדיל מעיצומים), לעומת 62 שביתות מלאות בשנת 2001 ו-47 שביתות מלאות בשנת 2002.
