אחד מגדולי השופטים בישראל לדורותיה, השופט מנחם אלון, הלך הלילה לעולמו בגיל 89. אלון היה המשנה לנשיא בית המשפט העליון, בתקופת כהונתו של מאיר שמגר כנשיא העליון.
בין 5 ילדיו גם השופט יוסף אלון, נשיא בית המשפט המחוזי בבאר-שבע, חבר הכנסת לשעבר בנימין אלון והרב מוטי אלון, ששימש ראש ישיבת הכותל.
הנהלת בתי המשפט פירסמה הבוקר (ד') הודעת אבל מיוחדת. הלווייתו של אלון תתקיים היום בשעה 16:15 בבית ההספד "קהילת ירושלים", בהר הנוחות בגבעת-שאול בירושלים.
אלון נחשב למומחה גדול למשפט העברי, הלכה ופילוסופיה יהודית. הוא היה אחד המתנגדים הבולטים לאקטיביזם שיפוטי, ובכהונתו בעליון היה אחד מבני הפלוגתא הגדולים של אהרן ברק.
את תפקידו כשופט ראה אלון כך: "כלל גדול הוא בידינו", כתב, "שאין מערכת משפטית יכולה להתפרנס מגופו של הדין בלבד. גופה של מערכת המשפט זקוק הוא לנשמה, ויש שאף לנשמה יתרה".
חבר בוועדות ציבוריות
אלון נולד בדיסלדורף שבגרמניה ב-1923, ובהיותו בן 10 נמלטה משפחתו להולנד. ב-1935 עלה עם משפחתו לישראל. הוא למד בישיבת חברון בירושלים והוסמך לרבנות. הוא סיים את לימודי המשפטים בבית-הספר הגבוה למשפט וכלכלה בתל-אביב - שהפך בהמשך לפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל-אביב. עם קום המדינה התגייס לצה"ל ושימש תובע צבאי.
בהמשך עבד אלון כמזכיר ועדת הכספים של הכנסת, עבד כעורך דין במשרדו של ד"ר בוקסבוים, כיהן כעוזר בכיר ליועץ המשפטי לממשלה, שהיה אז חיים כהן, וכן כיועץ מיוחד למשפט עברי במשרד המשפטים.
בהמשך פתח אלון בקריירת הוראה אקדמית ולימד דיני משפחה ומשפט עברי בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית. הוא הוסמך כד"ר למשפטים וקיבל לידיו את הקתדרה למשפט עברי באוניברסיטה. הוא שימש כחבר בוועדות ציבוריות רבות, עורך המחלקה למשפט עברי באנציקלופדיה יודאיקה וחבר המוסדות המנהלים את האוניברסיטה העברית.
פרס ישראל למשפט
בשנת 1972 הפך אלון לפרופסור למשפטים, ושנה לאחר מכן הוציא לאור את ספרו המהולל "המשפט העברי - תולדותיו, מקורותיו, עקרונותיו", שנחשב לספר יסוד בתחום. ב-1977 זומן להתמנות לשופט בית המשפט העליון.
שנתיים מאוחר יותר הוענק לאלון פרס ישראל למשפט, ובהמשך התמודד על תפקיד נשיא המדינה, מטעם ממשלת הליכוד, אך הפסיד את התפקיד לטובת הנשיא החמישי, יצחק נבון. הוא שימש המשנה לנשיא בית המשפט העליון מ-1988 ועד לפרישתו מכהונה השיפוטית, לפני קרוב ל-20 שנה.
בין המשפטנים שהיו מתמחיו נכללים השופטת נאוה בן-אור, פרופ' דוד גליקסברג, השופטת תמר אשר-צבן, חיה זנדברג מפרקליטות המדינה, ד"ר אביעד הכהן, עו"ד איל רוזובסקי ואחרים.
מפעל חייו של אלון, הן מבחינה אקדמית הן בכהונתו השיפוטית, עסק במשפט העברי ובשילובו במשפט הישראלי הכללי. הוא נהג לשלב פסיקה מתחום המשפט העברי בפסקי הדין שנתן, תוך התבססות על עקרונות וסימוכים מהמשפט העברי. את שיטתו זו נימק בהוראות חוק יסודות המשפט, שנחקק ב-1980.
תרומה אדירה
שופט העליון בדימוס, יעקב טירקל, הספיד היום את אלון במילים נרגשות: "אף משפטן בישראל לא תרם תרומה כל-כך גדולה בפיתוח, קידום והפצת המשפט העברי כמו אלון. תרומתו הייתה אדירה בתחום הזה. הוא השפיע עליי רבות, וגם לפי השקפתי נחוץ וחשוב מאד היה להשתמש במקורות המשפט העברי בעת מילוי התפקיד השיפוטי".