היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, החליט שלא לפתוח בחקירה פלילית נגד שופטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב עפרה צ'רניאק, בחשד לסחיטה באיומים, תקיפה ושיבוש מהלכי חקירה ומשפט.
את התלונה נגד צ'רניאק הגיש לפני כשנתיים עו"ד שגיא רטהאוז, שהיה נשוי לבתה של השופטת. לטענתו, צ'רניאק איימה עליו ודרשה ממנו למחוק את תביעת הגירושים שהגיש לבית הדין הרבני, קיללה אותו וירקה בפניו ואף שוחחה עם התובעת המשטרתית שאמורה לנהל משפט שבו הוא עצמו נאשם באלימות במשפחה.
שופטי בג"ץ חנן מלצר, יצחק עמית ונעם סולברג דחו לפני ימים אחדים את עתירתו של רטהאוז נגד החלטתו של וינשטיין שלא לפתוח בחקירה.
סיפור התלונה שהגיש רטהאוז נגד השופטת צ'רניאק ודרישתו לפתוח בחקירה פלילית נגדה פורסם כבר לפני כשנתיים. בסופו של דבר, לאחר שהוחלט לא לקיים חקירה פלילית נגדה, התברר הנושא אצל נציב תלונות הציבור על שופטים, אליעזר גולדברג.
"להעלים את התביעה מהעולם"
לטענתו של רטהאוז, הוא הקליט שיחות טלפון שניהל עם צ'רניאק, ולדבריו מהשיחות עולה כי היא ניסתה לשכנעו לחזור בו מתביעת הגירושים שהגיש נגד בתה לבית הדין הרבני, הציעה לו "להעלים את התביעה מהעולם", אחרת תחשוף את התביעה בפני בני משפחתו ומכריו, ויום אחד אף בנו יראה את התביעה שהגיש.
הוא אף טען כי צ'רניאק תקפה אותו. לטענתו, באחד הימים בהם החזיר את בנו, בהתאם להסדרי ראייה, לידי גרושתו ששהתה בביתה של אמה, פתחה השופטת פתחה את דלת מכוניתו, סיננה כלפיו מספר קללות וירקה בפניו.
הוא אף טען כי השופטת שיבשה מהלכי חקירה ומשפט, בכך שהובא לידיעתם של חוקרי המשטרה שחקרו את תלונת האלימות נגדו, כי המתלוננת היא בתה של שופטת מחוזית. לדבריו, החוקרים אף אמרו לו בבדיחות-הדעת: "איך הצלחת להסתבך ככה עם בת של שופטת מחוזית?".
הוא טוען כי אף מצא פתק עם פרטיה של השופטת בתוך חומר החקירה בתיק נגדו, ולמרות שהיה בכוונת התביעה המשטרתית למחוק את כתב האישום נגדו, דקות ספורות לפני פתיחת הדיון בעניינו שוחחה התובעת המשטרתית עם השופטת, נראתה "נזופה" במהלך השיחה, ולאחר מכן אמרה לו כי אין בכוונתה למחוק את כתב האישום אלא לקבוע את התיק להוכחות.
"תנועה של יריקה"
וינשטיין הבהיר בהודעתו לבג"ץ כי תלונתו של רטהאוז נבחנה על-ידי הפרקליטות, ובסופו של דבר הוחלט כי אין מקום לפתוח בחקירה פלילית. התברר כי צ'רניאק טענה כי לא ירקה עליו אלא רק ביצעה תנועה של יריקה, ולכן לא ברור אם התרחשה יריקה בפועל, או רק "תנועת יריקה כביטוי ללעג ובוז", שאינה מהווה תקיפה לפי לשון החוק.
בפרקליטות אמרו כי בין אם היתה יריקה או רק מעין יריקה, אין עניין לציבור לפתוח בחקירה פלילית בגין אפיזודה זו, שהתרחשה בנסיבות של סערת רגשות במסגרת הליכי גירושים קשים.
באותו אופן, הוחלט בפרקליטות כי אין לראות את דבריה של צ'רניאק ביחס למחיקת תביעת הגירושים כסחיטה באיומים. עוד נמצא כי אכן בתה של השופטת ציינה את ייחוסה המשפחתי בפני חוקרי המשטרה, ולדברי שופטי בג"ץ "יש בכך טעם לפגם", אבל אין להטיל בגין כך אחריות על אמה השופטת.
התברר כי צ'רניאק אכן פנתה ליחידת התביעות במשטרה כדי לקבל עדכון על הטיפול בתיק. ביום הדיון בתיק הפלילי נגד רטהאוז ניסתה התובעת להשיג את האישה, אך זו לא היתה זמינה, ודקות אחדות לאחר מכן התקשרה אליה צ'רניאק, הציגה את עצמה כאמה של המתלוננת וכשופטת מחוזית, ונמצא כי אכן התובעת התנהלה "ביתר ממלכתיות" בשל כך.
"ללא הטיה"
שופטי בג"ץ סירבו להתערב בהחלטת היועץ, וציינו כי "בית משפט זה יתערב אך במקרים נדירים בשיקול-דעתו של היועמ"ש בכל הנוגע להליכים פליליים, כגון החלטה על פתיחה בחקירה או על סגירתה. התערבות בג"ץ בהחלטות אלה מוגבלת למקרים של חוסר סבירות קיצוני או פגם מהותי-אקוטי".
השופטים ציינו כי "אין לנו יסוד לפקפק בהצהרת הפרקליטות כי ההחלטה התקבלה לגופו של עניין וללא כל הטיה הנובעת מזהותה של השופטת".
עם זאת, השופטים המליצו לצדדים לבחון את ביטול ההליך הפלילי נגד רטהאוז ולשקול חזרה מכתב האישום שהוגש נגדו. (בג"ץ 6486/11).