יש לחוקק בישראל חוק לאיסור על פשעי מלחמה לפי דיני הלחימה שבמשפט הבינלאומי, וכן לנקוט מהלכי חקיקה כדי להבטיח את עצמאותו המקצועית של הפרקליט הצבאי הראשי - כך ממליצה ועדת הבדיקה הממשלתית בראשות שופט העליון בדימוס יעקב טירקל, שהוקמה בעקבות הכשל בפעולת צה"ל בהשתלטות על ספינת ה"מרמרה" במשט לעזה במאי 2010.
ועדת טירקל פירסמה היום (ד') את חלקו השני של הדוח, שחלקו הראשון פורסם לפני כשנתיים, ובו נקבע כי במסגרת אירועי המשט פעלה ישראל באופן סביר ובהתאם לחוק הבינלאומי, וכי גם הטלת הסגר הימי על רצועת עזה נעשתה בהתאם למשפט הבינלאומי.
הדוח השני, שפורסם היום, עוסק בבדיקת מנגנוני הבדיקה והחקירה הקיימים בישראל בדבר הפרות של דיני הלחימה מהמשפט הבינלאומי, והאם המדיניות הישראלית בנושא תואמת את כללי המשפט הבינלאומי.
הוועדה מצאה כי המשפט הבינלאומי, משפט זכויות האדם והמשפט הבינלאומי הפלילי מחייבים לערוך חקירה כל אימת שיש חשד סביר לביצוע פשע מלחמה. החקירה אמורה להיות פלילית, אך היא עשויה להיות גם בדרך של ועדת חקירה.
עוד קבעה הוועדה כי יש לשפר את מנגנוני הבדיקה והחקירה הקיימים בישראל לחקר טענות על הפרה של דיני הלחימה, וכן להתוות מדיניות אכיפה.
בין המלצות הוועדה: להורות למשרד המשפטים לנסח חקיקה מתאימה בכל מקרה שבו יש חסר בחוק הישראלי ביחס לאיסורים הקיימים במשפט הבינלאומי, שאין להם מקבילה במשפט הפלילי הישראלי.
אחריות פלילית
הוועדה ממליצה לקבוע בחוק את אחריותם הפלילית הישירה של מפקדים ושל ממונים אזרחיים על עבירות שעברו הכפופים להם, כאשר אלה לא נקטו את כל האמצעים הסבירים למנוע את אותן עבירות, או לא פעלו להביא את האחראים לדין, כשנודע להם על העבירות לאחר מעשה.
יש לקבוע בנהלים מסגרת זמן קצרה, שבה יהיה על הפצ"ר להחליט אם לפתוח בחקירה פלילית של אירוע שבו יש חשד להפרת דיני הלחימה. יש לבטל את החובה המוטלת כיום על הפצ"ר להיוועץ באלוף האחראי על היחידה הרלוונטית, ויש לחייבו לנמק כל החלטה שלא לפתוח בחקירה.
עוד ממליצה הוועדה לעגן בחקיקה את עיקרון עצמאות הפצ"ר ואת דרכי מינויו, על בסיס המלצת ועדה ציבורית-מקצועית, ואת משך כהונתו לקדנציה של 6 שנים.
ארגון "בצלם" הודיע בתגובה כי הוא "מברך על המלצותיה של ועדת טירקל בנוגע לחקירות של הפרות של דיני הלחימה וקורא ליישומן המלא בהקדם. בצלם מדגיש כי המלצות הוועדה יצרו שינוי מהותי במנגנון החקירה של הצבא. בהמלצותיה אימצה הוועדה מספר עמדות עקרוניות שהציגו בצלם, ארגונים נוספים לזכויות האדם ומשפטנים בכירים בעדותם בפניה.
"הוועדה קיבלה את עמדתנו שלפיה התחקיר המבצעי אינו בסיס מתאים להחלטה האם לפתוח בחקירת מצ"ח, ושיש לקבוע מסגרת זמן מחייבת כדי למנוע את הסחבת הנפוצה בפעולת רשויות אכיפת החוק הצבאיות. כמו כן, הוועדה קבעה כי בגדה המערבית יש לחקור מיידית לא רק הרג של אזרחים אלא גם את פציעתם החמורה".