לה קורוניה הזדרזו. כבר בשבוע ראשון של חלון ההעברות השאיל המועדון את המגן סילביו מאתלטיקו, פיטר את המאמן הכושל חוזה לואיס אולטרה, והביא את דומינגוס פאסיינסה הפורטוגלי. הם היו חייבים למהר, כי מרגע שנקבע כונס הנכסים למועדון פושט הרגל, הוא חייב לאשר כל חוזה ותשלום פיצויים. אז החוב קצת גדל, לפני שהכונס מגיע. מאותו רגע, מופחת החוב של פושטת הרגל למחציתו, כי כך רוצה החוק הספרדי. יופי של שיטה, רק ברור שאחרי ש-21 מועדונים מקצוענים מספרד בחרו בדרך זו בשנים האחרונות (כיום, רק בליגה הראשונה, גם ואייקאנו, סראגוסה, בטיס, גרנאדה ומאיורקה באותה סיטואציה), שהכדורגל הספרדי ממשיך לחיות על זמן שאול.
חורחה בראחו, מבעלי המניות של לה קורוניה, זעם ב"מארקה", אחרי שנים של מלחמות פנימיות עבור יותר שקיפות: "כל ספרי החשבונות של דפורטיבו הם רמאות, המצאות חסרות שחר". גם משרד רואי החשבון "רוסיו דיאס-אנדינו" שהיה אמור לערוך את ביקורת הספרים לעונה האחרונה בה ירד המועדון ליגה (2010/11), הודה בעיתון שאין לו מספיק מידע. "אנחנו לא יכולים להביע דעה ולאשר את הספרים" הודיע המשרד בכינוס בעלי המניות בנובמבר. ובספרד כמו בספרד, לדברים החמורים הללו לא יהיו השלכות עבור נשיא המועדון מזה 25 שנה, אוגוסטו סזאר לנדוירו.
***
בדו"ח הפיננסי השנתי שלו בסתיו האחרון, פרופסור חוזה מריה גאי, כלכלן הספורט הנחשב ביותר בספרד, תיקן את התחזית שלו: "אם לא יהיה שינוי מערכתי, אני צופה את מות הליגה הספרדית לא בעוד עשר שנים, כי אם בעוד חמש שנים". שינוי ראשון כבר התרחש: החל מ-2014, קבוצות ספרדיות יוכלו לחזק עצמן ולרכוש שחקנים רק אם הן מציגות תקציב מאוזן ואמין. כך החליטה בשבוע האחרון מינהלת הליגה עם מזכיר המדינה לענייני ספורט. האם זה יתברר כאקמול בלבד או כמדיניות קשוחה שתציל את הענף - נותר להמתין ולראות.
קודם כל, אומר הכלכלן מברצלונה, צריך לחלק אחרת את ההכנסות משידורים. "רק ברצלונה וריאל ממשיכות להתפתח, השאר דורכות במקום כבר חמש שנים". אי-השוויון דוחה צופי טלוויזיה וקהל. בייחוד לאור מחירי הכרטיסים: 49 אירו בממוצע. "המחירים בשמיים והאווירה על הרצפה", זעק העיתון ABC. הבעיה של גאי היא בעיקר עם האצטדיונים המתפוררים שחסר הכסף לשפצם. התוצאה היא שאפילו הדרבי של אנדלוסיה בין בטיס וסביליה לא נמכר כולו. בחטאפה הגיעו למשחק מול בארסה רק 13 אלף צופים, מול ריאל 9,600, באצטדיון של 17 אלף מקומות. מספרים דומים נרשמו במאיורקה. גאי שואל: "איזה אוהד רוצה לבוא למגרש לראות את הקבוצה שלו מקבלת חמש חתיכות בראש?". ועוד בשעות שונות ומשונות לעיתים, עקב התחייבויות שידורים שיתאימו לצופים במזרח הרחוק.
המועדונים מנסים לשפר את המצב. חטאפה מוכרת מנויים ל-19 משחקי הסיבוב השני ב-50 אירו (!). בוולנסיה מקבל כל מי שרוכש מרצ'נדייז בחנות המועדון בסכום של 40 אירו כרטיס חינם למשחק. אבל הקשיים רק גדלים, למשל במציאת ספונסרים. עד דצמבר עלתה אתלטיקו, מקום שני בליגה והמועדון השלישי בגודלו בספרד, ללא פרסומת על חולצת המשחק. היום סותמים שם את האף ומפרסמים את אזרבייג'אן (ממש ככה, את המדינה עצמה). אין להם אפשרות לברור. סביליה מצידה חייבת היתה למצוא 13 מיליון אירו לשלם לשלטונות המס עד סוף ינואר, ונאלצה למכור את שוערה ריקרדו לופס לריאל מדריד.
ויש את הבלאגן במלאגה שרק רק טואטא מתחת לשטיח, משהתחיל השייח' הקטארי לשלם שוב שכר. אבל כמות התביעות מול המועדון לא קטנה, ואם לא יזכה עבדאללה בין נאסר אל-תאני לזכויות הבנייה בעיר להן הוא מצפה, ויעזוב את המועדון, הקבוצה תהפוך להיות ראסינג סנטאנדר הבאה (אחרונה בליגת המשנה, תודה ששאלתם).
על ההתרסקות של השוק הספרדי ניתן ללמוד גם מחלון ההעברות של ינואר, בו קבוצות הליגה הראשונה בזבזו יחד פחות מ-14 מיליון אירו עלובים על רכישת שחקנים. אפילו בליגות נידחות מבלגיה, טורקיה, רוסיה ברזיל וסין הוציאו יותר מזומנים בחורף הזה על טאלנטים חדשים.
***
המקרה המופרך ביותר הוא דווקא בוולנסיה, שם נתקלה ממשלת המחוז האוטונומי בבעיה: היא עוברת על חוקי פיפ"א ואופ"א שאוסרים בעלות צולבת על מספר מועדונים שונים.
וככה זה קרה: קרן הנאמנות של מועדון ולנסיה קנתה ממנו לפני שלוש שנים מניות בערך של 80 מיליון אירו, כדי למנוע פשיטת רגל. את הכסף לכך לוותה הקרן מ"בנקיה", בנק ספרדי בצרות. עכשיו פשטה הקרן את הרגל, ואינה מסוגלת לשלם אפילו ריבית. לכן הפעיל הבנק את הערבות הממשלתית, והעביר לידי המחוז המצוי ממילא בחובות ענק 70% ממניות הקבוצה. וכמובן את החוב שבינתיים תפח ל-86 מיליון אירו. חוץ מזה, עוברים לרשותה של הממשלה 70% מחובות המועדון לבנקים, בסך 370 מיליון אירו. "זה לא מוצא חן בעינינו", הודיע ממלא מקום ראש הממשלה חוסה סיסקאר, שיש לו גם 30% אבטלה על הראש ואיחוד אירופי שלא נותן מנוח. אבל הוא כבר מנוסה. כי גם אלצ'ה (מובילת הליגה השנייה) שייכת ב-40% למחוז ולנסיה, ובקרוב גם אליקנטה.