מקובל, וגם הגיוני, לחשוב שנהגים זהירים משלמים פחות על ביטוח הרכב שלהם מאשר נהגים שיש להם היסטוריה של תאונות דרכים או עבירות תנועה. גם חברות הביטוח מפרסמות שהן מעניקות הטבות לנהגים זהירים כאלו. אך במחקר שבוצע בארצות הברית, ופורסם ברשת CNBC, עולה כי ברוב המקרים, ההפך הוא הנכון.
במחקר שבוצע על ידי התאחדות הצרכנים האמריקאית (The Consumer Federation of America) עולה כי מכיוון שחברות הביטוח בארצות הברית מכניסות לחישוב פרמיית הביטוח גורמים כמו ההשכלה של המבוטח ותחום העיסוק שלו זה גורם לכך שאנשים ממעמד סוציו-אקונומי נמוך ובינוני משלמים יותר על ביטוח הרכב שלהם מאשר אנשים אמידים. צריך לציין, שבארצות הברית פרמיית הביטוח לוקחת בחשבון גם את היסטוריית עבירות התנועה של המבוטח ולא רק המעורבות שלו בתאונות דרכים.
בהתאחדות לקחו שני מבוטחים תיאורטיים: מזכירה בבית ספר תיכון ומנהלת בכירה. שתי המבוטחות הינן באותו גיל (30), יש להן רשיון נהיגה כבר 10 שנים וגרות באותו רחוב, בשכונה ממוצעת בארצות הברית. אך יש גם הבדלים משמעותיים בין השתיים: המזכירה הינה רווקה וגרה בשכירות בדירה, ואף פעם לא קיבלה דוח על עבירת תנועה או הייתה מעורבת בתאונת דרכים אך במשך 45 יום היא הייתה ללא ביטוח. המנהלת הבכירה לעומת זאת, הינה נשואה, בעלת תואר שני וגרה בבית שבבעלותה. בשום שלב היא לא הייתה מכוסה בביטוח אך היא כן הייתה מעורבת בתאונה, בשלוש השנים האחרונות, שנגרמה באשמתה וגרמה לנזק של כ-800 דולר.
עם הנתונים הללו פנו בהתאחדות הצרכנים לחמש חברות הביטוח הגדולות בארצות הברית על מנת לקבל הצעת מחיר עבור שתי הנשים, ובדקו זאת גם ב-12 ערים שונות ברחבי ארצות הברית, כך שבעצם קיבלו 60 הצעות מחיר מכל חברות הביטוח.
מהנתונים עולה כי קרוב לשני שליש מההצעות (כ-40 הצעות) היו זולות יותר בעבור המנהלת הבכירה מאשר לפקידת הקבלה, בשיער ממוצע של 25% או יותר. המכון למידע ביטוחי (The Insurance Information Institute) הטיל ספק בהשוואה שבוצעה וטען כי מדובר בהשוואה לא נכונה שכן למזכירה לא היה ביטוח במשך 45 יום וזה נחשב לגורם סיכון. בהתאחדות הצרכנים טענו מנגד שלמזכירה לא היה אוטו במשך אותה תקופה ולכן לא הייתה צריכה ביטוח.
ידוע שחברות הביטוח לוקחות בחשבון מספר גורמים לחישוב פרמיית הביטוח כמו מין הנהג, גילו, סוג המכונית שנוהג בה והעבר התעבורתי שלו, אך בהתאחדות הצרכנים תוהים האם גם ההשכלה של המבוטח ורמת השכר שלו צריכות להיות גורמים הנלקחים בחשבון בחישוב פרמיית הביטוח.
"הגורמים הללו התבררו כדרכים יעילות להערכת הסכנות", אמר מייקל בארי, סגן ראש מחלקת הדוברות של המכון למידע ביטוחי. "ולפני שהגורמים הללו נכנסו לשימוש, הם קיבלו את אישור הרגולטורים במדינות השונות בארצות הברית".
ב-CFA טוענים שזה לא הוגן שמישהו יקבל תעריף זול יותר רק בגלל ההשכלה שלו או רמת ההשתכרות שלו. "החשש שלנו הוא שהגורמים הללו לא הוכחו כיעילים", אמר רוברט האנטר, האחראי על תחום הביטוח בהתאחדות הצרכנים, ומפקח על הביטוח לשעבר במדינת טקסס. "החברות אומרות שיש קשר וזה כל מה שהן צריכות על מנת לקחת בחשבון את הגורמים הללו".