ממשלת איראן קוראת לאזרחיה לעשות ילדים, ומהר, במאמץ למנוע עלייה חדה בגיל הממוצע של האזרחים. מנהיגי המדינה חוששים ששיעור הילודה הנמוך ואי היציבות הכלכלית בגלל הסנקציות יכבידו על רשת הביטחון החברתי ויפגעו בפריון העבודה. אם שיעור הילודה - 1%, לפי נתוני או"ם מ-2011 - לא ישתנה, הגיל החציוני של אזרחי איראן יעלה מ-27 עתה ל-40 בשנת 2030.
בכתבה מטהראן מתאר "לוס אנג'לס טיימס" מגמה מדאיגה מבחינת השלטונות: יותר ויותר זוגות צעירים מעדיפים להימנע מלהביא ילדים לאוויר העולם בגלל המצב הכלכלי המעורער שמחוללים העיצומים הבינלאומיים.
על רקע זה פתחה הממשלה בקמפיין לעידוד הילודה שמיועד לפלח הצעיר באוכלוסיה. תכנית ממשלתית חדשה מציעה תמריצים לזוגות שיעדיפו למלא את הבית בילדים: משכנתאות בריבית נמוכה, חופשת לידה ממושכת ואפילו מטבע זהב שתוענק לאחר הלידה.
התכנית הוצגה לאזרחים לאחר שהאייתואללה עלי חאמייני, המנהיג העליון, הכריז בנאום בטלוויזיה, כי הגיעה העת להפסיק את המדיניות לצמצום הילודה שהיתה נהוגה באיראן ב-20 השנים שחלפו. המדיניות הזו הונהגה לאחר המלחמה עם עיראק מפני שההנהגה בטהראן באותה תקופה חששה שהתפוצצות אוכלוסין פוטנציאלית במדינה תדלדל את המשאבים הלאומיים. השלטונות עודדו משפחות להסתפק בשני ילדים, לכל היותר, והציעו ניתוחי עיקור לגברים חינם.
אך לא עוד. עתה מכריז חאמינאי, כי המטרה הלאומית היא להעלות את מספר תושבי איראן מ-75 מיליון כיום ל-150 מיליון עד 200 מיליון כדי להגיע לגדולה בזירה הבינלאומית. פקידים בכירים בממשלה קוראים לצעירים בני למטה מ-20 להינשא ולעשות ילדים, וכוהני הדת במדינה מהללים את התכנית החדשה בדרשות במסגדים, לפי הידיעה ב"טיימס". בביטוי לחשיבה החדשה, הורה משרד הבריאות לבתי-חולים להפסיק להציע ניתוחי עיקור חינם לגברים ולנשים, כפי שהיה מקובל עד עתה.
אבל זוגות צעירים באיראן לא קונים את המסר הממשלתי החדש. העיתון מביא כמה דוגמאות. מאהנאז מאג'ורי, פסיכולוג, אמר: "תינוק נוסף הוא עול פיננסי - עלות מיילדת, אבקת חלב, גן ילדים וכו'. לפי הערכים החדשים, האשה צריכה לעבוד, לא להיות עקרת בית. מבחינה כלכלית, משפחות אינן יכולות להרשות לעצמן יותר מילד אחד, מקסימום שניים. ההשקפות על מהות האימהות משתנות".
לרזה עלי מוחמדי, כתבן, ואשתו, עקרת בית, יש שני ילדים והם לא היו מתנגדים להגדיל את המשפחה, אבל הם חוששים מהעלויות. הם בקושי יכולים להרשות לעצמם חבילת חיתולים אחת בשבוע. הזוג מוצא עצמו נאבק תמידית עם עלויות הלימודים בגנים ובבתי-ספר פרטיים. (בתי ספר ציבוריים, שאף הם גובים שכר לימוד, נחשבים בעלי איכות ירודה).
"גן ילדים פרימיטיבי גובה 150 דולר בחודש לילד אחד בעוד שהשכר הממוצע של עובד עם כישורים הוא פחות מ-500 דולר בחדש", אומר רזה מוחמדי. "אז איך אני יכול לגדל שלושה ילדים"?
גם הרצון להגר תורם למיעוט ילדים במשפחות צעירות, אומר ה"טיימס". למשל: עלי, בן 32, מנהל בית-דפוס בטהראן, אומר שהוא ואשתו רואים בילדים נוספים מלכודת. "אשתי מעדיפה ללמוד אנגלית מפני שאנו רוצים להגר לאוסטרליה, במקום להיכנס להריון עם ילד שני". נכון, ההורים והחותנים מפעילים לחץ, אבל זה לא יעזור: "לא חושב מה יגידו המשפחות שלנו, לא יהיה לנו ילד נוסף. אינני יכול להרשות זאת לעצמי מבחינה פיננסית או מבחינה נפשית".